קטגוריה:יחזקאל כג ג
ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן.
וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן.
וַתִּזְנֶ֣ינָה בְמִצְרַ֔יִם בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן זָנ֑וּ שָׁ֚מָּה מֹעֲכ֣וּ שְׁדֵיהֶ֔ן וְשָׁ֣ם עִשּׂ֔וּ דַּדֵּ֖י בְּתוּלֵיהֶֽן׃
וַתִּזְנֶ֣ינָה וַ - ו' החיבור
תִּזְנֶ֣ינָה - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: c/2181
מורפ': HC/Vqw3fp בְמִצְרַ֔יִם בְ - מילת יחס
מִצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/4714
מורפ': HR/Np בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן בִּ - מילת יחס
נְעוּרֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
הֶ֖ן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: b/5271 a
מורפ': HR/Ncbpc/Sp3fp זָנ֑וּ זָנ֑וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 2181
מורפ': HVqp3cp שָׁ֚מָּה שָׁ֚מָּ - תואר הפועל
ה - סיומת, ה' המגמה
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD/Sd מֹעֲכ֣וּ מֹעֲכ֣וּ - פועל, פועל (Pu'al), עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 4600
מורפ': HVPp3cp שְׁדֵיהֶ֔ן שְׁדֵי - שם עצם, זכר, זוגי, נסמך
הֶ֔ן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 7699 a
מורפ': HNcmdc/Sp3fp וְשָׁ֣ם וְ - ו' החיבור
שָׁ֣ם - תואר הפועל
צורת יסוד: c/8033
מורפ': HC/D עִשּׂ֔וּ עִשּׂ֔וּ - פועל, פיעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 6213 b
מורפ': HVpp3cp דַּדֵּ֖י דַּדֵּ֖י - שם עצם, זכר, זוגי, נסמך
צורת יסוד: 1717
מורפ': HNcmdc בְּתוּלֵיהֶֽן בְּתוּלֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
הֶֽן - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: 1331
מורפ': HNcbpc/Sp3fp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַתִּזְנֶ֣ינָה מונח (משרת, דרגא 5) בְמִצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן טפחא (מלך, דרגא 2)
זָנ֑וּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
שָׁ֚מָּה יתיב (משנה, דרגא 3)
מֹעֲכ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) שְׁדֵיהֶ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְשָׁ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) עִשּׂ֔וּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
דַּדֵּ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּתוּלֵיהֶֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם, בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ נמשל: עוד לפני יציאת מצרים חטאו ישראל בע"ז (כפי שגם נכתב לעיל, כ, ז), שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן עיסו הגברים את דדיהן הבתוליים.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מעכו" - ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד ודוגמתו ומעוך וכתות (ויקרא כב)
"שדיהן" - הם דדי האשה
"עשו" - גם הוא ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד וכן הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג)
מצודת דוד
"עשו" - המצרים משמשו וכתשו הדדים בעודן בתולות והוא כפל ענין במ"ש ור"ל עוד היו במצרים התחילו לעבוד עבודת כוכבים של מצרים ולפי שעשו שם דבר מועט לכן אמר מעכו ועשו שאין בה זנות ממש
"שמה" - בהיותן במצרים מעכו הנואפים את שדיהן והוא ענין התחלת הזנות ובדרז"ל וכי מה עשה לה ערבי הלז וכי מפני שמיעך לה בין דדיה וגו' (כתובות לו)
"ותזנינה" - בעת נעוריהן כשהיו במצרים זנו עמהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד שהיו "במצרים" מקום הזימה ר"ל ששם סרו מאחרי ה' מפני שמצרים היתה מלאה תועבות,
- ב) "שמסבת נעוריהן זנו" שהיה הזנות ע"י רתיחת התאוה וקוצר השכל שבימי הנעורים, ר"ל שאז עדיין לא קבלו את התורה והאמונה כראוי,
- ג) "שם מעכו שדיהן" שהם ענינים שהיו עושים במצרים לעורר תאות המשגל, היינו שהמצרים התעו אותם במעשהם ובמנהגיהם אל עבודת נכר:
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "יחזקאל כג ג"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.