מצודות על יחזקאל כג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק כ"ג • פסוק ל"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ג, ל"ד:

וְשָׁתִ֨ית אוֹתָ֜הּ וּמָצִ֗ית וְאֶת־חֲרָשֶׂ֛יהָ תְּגָרֵ֖מִי וְשָׁדַ֣יִךְ תְּנַתֵּ֑קִי כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃


 

מצודת דוד

"כי אני דברתי" - ובודאי כן יהיה

"ושדיך תנתקי" - מרוב השכרות ובלבול הדעת תחבלי בעצמך לנתק ולעקור שדיך

"ואת חרשיה" - חרסי הכוס תשברי בשנייך ללעוס החרסים למצוץ כל הבלוע

"ומצית" - תמצוץ הבלוע 

מצודת ציון

"ומצית" - מלשון מציצה

"חרשיה" - כמו חרסיה בסמ"ך

"תגרמי" - העצם יקרא גרם כמו גרמיו כמטיל ברזל (שם מ) ובדרך השאלה אמר על החרסים ור"ל תשבר החרסים כמו ובכל תבואתי תשרש (שם לא) ור"ל תעקר השורש

"תנתקי" - ענין עקירה והעתקה