מ"ג יחזקאל כג לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כג · לד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁתִית אוֹתָהּ וּמָצִית וְאֶת חֲרָשֶׂיהָ תְּגָרֵמִי וְשָׁדַיִךְ תְּנַתֵּקִי כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁתִ֨ית אוֹתָ֜הּ וּמָצִ֗ית וְאֶת־חֲרָשֶׂ֛יהָ תְּגָרֵ֖מִי וְשָׁדַ֣יִךְ תְּנַתֵּ֑קִי כִּ֚י אֲנִ֣י דִבַּ֔רְתִּי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְתִשְׁתִּין יָתָהּ וְתִגְמְרִין וְיַת פוּרְעֲנוּתָהָא תְקַבְּלִין וּבִסְרִיךְ תִּתְלְשִׁין אֲרֵי אֲנָא גְזָרֵית בְּמֵימְרִי אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומצית" - לשון מוצץ עד התמצית אישוצרא"ש בלע"ז

"ואת חרשיה" - דימה כוס המשקה פורענות לישראל לכלי חרש שמשנשתבר אין לו תקנה כך משתבא תשועתם וישבר הכוס לא ישוב להשקותם עוד וכשהוא מדבר בהשקאת העכו"ם קורא אותו זהב שנאמר כוס זהב בבל ביד ה' המשכרת כל הארץ (ירמיהו נ)

"תגרמי" - כמו ועצמותיהם יגרם (במדבר כד) לא גרמו לבקר (צפניה ג) רונגיי"ר בלע"ז גורר בשיניו את סביבות העצם או החרש לרדות מעליו בשר הדבוק בו ומנחם חברו לשון שבירה וגם כן פתר ועצמותיהם יגרם וכן לא גרמו לבקר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושתית" בפעם הא' תשתה הכוס, ובפעם הב' "ומצית" מה שיהיה בשולי הכוס, ובפעם הג' "את חרשיה תגרמי", לא יהא משקה בשולי הכוס רק מה שנבלע בחרשים שהוא הכלי שמחזיק את המשקה ותשבר את החרשים לחתיכות קטנות למצוץ המשקה הנבלע בחרשים, והוא נמשל שכבר כלו כל העם, רק ירושלים שהיא הכלי שיש בה עוד משקה תשבר את העיר לחתיכות ועי"ז תמצץ עוד משקה המרה ר"ל שתשרף העיר ותרחב.

"ושדיך תנתקי" עם החרשים הנשברים תנתקי שדים מרוב הצער והיא מליצה נפלאה, שירושלים היתה כאם לבניה שהם ערי ארץ יהודה, משפעת חלב ומזון גשמי ורוחני לכולם, ואז תנתק האם שדיה ולא תוסיף להניק את בניה, ר"ל שיבוטל המשרה והכהונה והעבודה והנבואה שכולם יצאו מירושלים אל בנותיה:


ביאור המילות

"ומצית". כמו שתית מצית (ישעיה נ"א):

"תגרמו". מענין גרם, כמו ועצמותיהם יגרם שהיא שבירת העצמות למצצם, והושאל על חרשי הכלי:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אני דברתי" - ובודאי כן יהיה

"ושדיך תנתקי" - מרוב השכרות ובלבול הדעת תחבלי בעצמך לנתק ולעקור שדיך

"ואת חרשיה" - חרסי הכוס תשברי בשנייך ללעוס החרסים למצוץ כל הבלוע

"ומצית" - תמצוץ הבלוע

מצודת ציון

"ומצית" - מלשון מציצה

"חרשיה" - כמו חרסיה בסמ"ך

"תגרמי" - העצם יקרא גרם כמו גרמיו כמטיל ברזל (שם מ) ובדרך השאלה אמר על החרסים ור"ל תשבר החרסים כמו ובכל תבואתי תשרש (שם לא) ור"ל תעקר השורש

"תנתקי" - ענין עקירה והעתקה