רש"י על יחזקאל כג מב
<< | רש"י על יחזקאל • פרק כ"ג • פסוק מ"ב | >>
• ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְק֣וֹל הָמוֹן֮ שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒ וְאֶל־אֲנָשִׁים֙ מֵרֹ֣ב אָדָ֔ם מוּבָאִ֥ים סובאים סׇבָאִ֖ים מִמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּתְּנ֤וּ צְמִידִים֙ אֶל־יְדֵיהֶ֔ן וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת עַל־רָאשֵׁיהֶֽן׃
"וקול המון" - של אומות רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו
"ואל אנשים" - בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה
"מרוב אדם" - שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר
"סבאים" - שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור
"ויתנו" - אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט)