רש"י על יחזקאל כג יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על יחזקאלפרק כ"ג • פסוק י"ז |
ב • ג • ד • ה • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כח • ל • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ג, י"ז:

וַיָּבֹ֨אוּ אֵלֶ֤יהָ בְנֵֽי־בָבֶל֙ לְמִשְׁכַּ֣ב דֹּדִ֔ים וַיְטַמְּא֥וּ אוֹתָ֖הּ בְּתַזְנוּתָ֑ם וַתִּ֨טְמָא־בָ֔ם וַתֵּ֥קַע נַפְשָׁ֖הּ מֵהֶֽם׃


"ויבאו אליה בני בבל למשכב דודים" - כרתו יחד ברית ואומר אני שזה נאמר על חזקיה ששמח על מלאכי מרודך בלאדן (ישעיהו לט) והאכילן על שלחנו והראם את כל בית נכותה ודוגמא שאמר הנביא אנשי מחוקה על הקיר לפי שמארץ רחוקה באו ולא היו בני כשדים רגילים אצלם כמו שנאמר שם מארץ רחוקה באו אלי ובשביל ראות פניהם פעם אחת נתחבבו עליו והקפיד הקב"ה על הדבר כמה שנאמר הנה ימים באים ונשא את כל אשר בביתך וגו' (שם) (ובדברי הימים ב לא) ולא כגמול עלי השיב חזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף גדול וגומר

"ותקע נפשה מהם" - שמרד בהם יהויקים וצדקיהו ותקע אשלוקי"ר בלע"ז ותקע כמו (בראשית לה) ותקע כף ירך יעקב

"הוקעה" - לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו ל' קעייה כאשר תאמר ותשרש שרשיה (תהלים פ) לשון קליטה ובכל תבואתי תשרש לשון עקור וכן בסעיפיה פוריה (ישעיהו י) ל' ענפים ומסעף פארה (שם י) לשון קוצץ ענפי העץ ופארותיו