קטגוריה:יחזקאל כג יז
ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם.
וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם וַתִּטְמָא בָם וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם.
וַיָּבֹ֨אוּ אֵלֶ֤יהָ בְנֵֽי־בָבֶל֙ לְמִשְׁכַּ֣ב דֹּדִ֔ים וַיְטַמְּא֥וּ אוֹתָ֖הּ בְּתַזְנוּתָ֑ם וַתִּ֨טְמָא־בָ֔ם וַתֵּ֥קַע נַפְשָׁ֖הּ מֵהֶֽם׃
וַיָּבֹ֨אוּ וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֨אוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3mp אֵלֶ֤יהָ אֵלֶ֤י - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp3fs בְנֵֽי בְנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־בָבֶל֙ בָבֶל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 894
מורפ': HNp לְמִשְׁכַּ֣ב לְ - מילת יחס
מִשְׁכַּ֣ב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: l/4904
מורפ': HR/Ncmsc דֹּדִ֔ים דֹּדִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1730
מורפ': HNcmpa וַיְטַמְּא֥וּ וַ - ו' החיבור
יְטַמְּא֥וּ - פועל, פיעל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/2930 a
מורפ': HC/Vpw3mp אוֹתָ֖הּ אוֹתָ֖ - מילית, מושא ישיר (את)
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3fs בְּתַזְנוּתָ֑ם בְּ - מילת יחס
תַזְנוּתָ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b/8457
מורפ': HR/Ncfsc/Sp3mp וַתִּ֨טְמָא וַ - ו' החיבור
תִּ֨טְמָא - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/2930 a
מורפ': HC/Vqw3fs־בָ֔ם בָ֔ - מילת יחס
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3mp וַתֵּ֥קַע וַ - ו' החיבור
תֵּ֥קַע - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/3363
מורפ': HC/Vqw3fs נַפְשָׁ֖הּ נַפְשָׁ֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5315
מורפ': HNcbsc/Sp3fs מֵהֶֽם מֵ - מילת יחס
הֶֽם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m
מורפ': HR/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וַיָּבֹ֨אוּ קדמא (משרת, דרגא 5) אֵלֶ֤יהָ מהפך (משרת, דרגא 5) בְנֵֽי־בָבֶל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְמִשְׁכַּ֣ב מונח (משרת, דרגא 5) דֹּדִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיְטַמְּא֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) אוֹתָ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּתַזְנוּתָ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתִּ֨טְמָא־בָ֔ם קדמא, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַתֵּ֥קַע מרכא (משרת, דרגא 5) נַפְשָׁ֖הּ טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵהֶֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיָּבֹאוּ אֵלֶיהָ בְנֵי בָבֶל לְמִשְׁכַּב דֹּדִים אהבים וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּתַזְנוּתָם, וַתִּטְמָא בָם, וַתֵּקַע נַפְשָׁהּ מֵהֶם ולבסוף מאסה בהם ("ותקע" משורש יק"ע, שפירושו התרחקות ממשהו, כמו "וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב".
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"ותקע נפשה מהם" - שמרד בהם יהויקים וצדקיהו ותקע אשלוקי"ר בלע"ז ותקע כמו (בראשית לה) ותקע כף ירך יעקב
"הוקעה" - לשון חבור ותקיעת עץ בארץ הוא וכן בהשתלפו מן הארץ יפול בו ל' קעייה כאשר תאמר ותשרש שרשיה (תהלים פ) לשון קליטה ובכל תבואתי תשרש לשון עקור וכן בסעיפיה פוריה (ישעיהו י) ל' ענפים ומסעף פארה (שם י) לשון קוצץ ענפי העץ ופארותיומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"דודים" - ענין אהבה וחבה
"ותקע" - ענין הסרה כמו ותקע כף ירך יעקב (בראשית לב)
"נפשה" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) "()" "סגירה"
מצודת דוד
"ותטמא בם" - וכאשר נטמאה בם נמשכה אחריהם וסרתה רצונה מעצמה מסבת האהבה להם רצה לומר מגודל האהבה לא נשאר בה רצון כי הכל עשתה כפי רצונם
"למשכב דודים" - לשכוב עמה בדרך אהבה וחיבה וטמאו אותה במשכב הזנותמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ותטמא בם", ר"ל והם למדו תועבות הכשדים ואחר כך "ותקע נפשה מהם" שהתחילו למרוד בם בימי יהויקים וצדקיהו:
ביאור המילות
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "יחזקאל כג יז"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.