ביאור:עין ריב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


העיר הידועה והחשובה קדש מוזכרת בצמידות ל: ברנע / מי מריבה / עין משפט

על כן אני משער שאולי ברנע זה כתב ראי של עין ריב

עין / מעיין = מי(ם)

משפט (דין) = ריב / מריבה

(בראשית יד ז) "וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר "

(במדבר לב ח) "כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ"

(דברים א ב) "אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע "

(דברים א יט) "ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה ה' אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע "

(דברים ב יד) "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע ה' להם"

(דברים ט כג) "ובשלח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי ה' אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו"

(יהושע י מא) "ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון"

(יהושע יד ו) "ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע "

(יהושע יד ז) "בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד ה' אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי"

(יהושע טו ג) "ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה"

(במדבר לד ד) "ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה"

(יחזקאל מז יט) "ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה"

(יחזקאל מח כח) "ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול"

(במדבר כז יד) "כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן "

(דברים לב נא) "על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל"

(במדבר כ יג) "המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם"

(במדבר כ כד) "יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה "

(תהלים פא ח) "בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה"

(תהלים קו לב) "ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם"

(שמות יז ז) "ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין"

(דברים לג ח) "וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה "

(תהלים צה ח) "אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר"

(דברים ו טז) "לא תנסו את ה' אלהיכם כאשר נסיתם במסה "

(דברים ט כב) "ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את ה' "

(דברים לג ב) "ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו" {= מי מריבה ?}

  • צין היא תמר
  • מסה ומריבה היא מי מריבה לפי דעתי , וכן לפי "בכור שור" ומפרשים נוספים..

(במדבר כ א) "ויבאו בני ישראל כל העדהמדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם"

(במדבר לג לו) "ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-12-11.

תגובות[עריכה]

ראה: ביאור:קדש וקדש ברנע


קיצור דרך: tnk1/messages/ezor_ToknLfiEzorEir_8