תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא בר ממל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ר' אבא בר ממל[עריכה]

אמורא בא"י ראשו מגיע לדור הראשון לאמוראים וחי גם בדור השלישי, ונזכר בשם זה בכל הש"ס בבלי ומדרשים, ובירושלמי נזכר בשם ר' בא בר ממל זולת בשביעית פ"ח ה"ג ופסחים רפ"ו, גיטין פ"ד סה"ט, נזכר בשם ר' אבא בר ממל, וב"מ פ"א ה"א בשם רבה בר ממל, וכן בבבלי ב"מ נו: רבה בר ממל. אם שם אביו היה ממל, או שנקרא כן ע"ש עירו (כי מצינו ב"ר רפ"נטו ר"מ אזל לממלא) זה מחלוקת בין חכמי האחרונים. ויש שרוצים לומר שנקרא בר ממל יען שאמר פירש מלת ממל שבמשנה ב"ב סז:, וטעות הוא בידם לומר על אמורא מפורסם הנזכר ע"ש זה לערך ארבעים פעמים ויותר, יקרא ע"ש מאמר אחד שאמר.

וקראוהו כן כדי להבדילו מן ר' אבא סתם שהיה בזמנו, אבל לפעמים נמצא בירשולמי ר' אבא סתם והוא ר"א בר ממל כיבמות קה. יתיב ר"א ב"מ קמיה דר' אמי, והמאמר הזה ביבמות פ"יב ה"ד ע"ש סתם ר' אבא. מי היו רבותיו מצינו ב"ק פ"ב ה"א ר' הושעיא רבה ור' יודן נשיא הוו יתבית עאל ר' אבא בר ממל ושאל כישכשה בזנבה מהו ולא אמרין ליה כלום בתר כן א"ל ר' הושעיא דל כן מה נן אמרינן צריך שיהא תופש בזנבה?, ובב"ק יט: המאמר הזה אך לא נזכר שם ר"א בר ממל.

אבל מזה אנו רואין בבירור שהיה מתלמידי דר' הושעיא. וקרוב מאוד לומר שזכה עוד לראות את רב בעדן היותו בא"י ולכן מצינו ר' אבא ב"מ אמר רב כב"ב לח. פח: קה., שביעית פ"י ה"ב, שבת פ"טז ה"ו, יבמות פ"א ה"ד, סוטה פ"א ה"ב, ואפשר שהיה אז עול ימים, וכשיסד ר' הושעיא ישיבתו בקיסרין הלך לשם ולכן לא מצינו אותו בישיבת ר' יוחנן או שיאמר הלכה משמו ואך בחגיגה פ"א ה"א מזכיר המחלוקת שבין ר' יוחנן ושמואל, ובנזיר פ"ו ה"א המחלוקת שבין ר"י ורשב"ל, אבל עם כל גדולי תלמידי דר' יוחנן מצינו שדיבר עמהם כחבר, עם ר' אלעזר כביצה יג: כתובות קיא. מקשה על דברי ר"א ור"א משיב לו וקוראו "רבי" (הוא כמו מר), ובזבחים קה. בעי ר"א, ור' אבא ב"מ אומר ת"ש.

ועם ר' חייא בר אבא, בעי מיניה ב"ק יט. לה: (זבחים קה. לגרסת דק"ס), ואותיב ליה ב"ק קו: שבועות מ:.

וכשמלך ר' אמי היה ר"א בר ממל אחד מראשי הדור כיבמות קה. ההיא דאתיא לקמיה דר' אמי הוה יתיב ר"א בר ממל קמיה, רקקה מקמי דתחליץ, א"ל ר' אמי חלוץ לה וכו', וב"ב נט. ההוא דאתא לקמיה דר' אמי שדריה לקמיה דר' אבא ב"מ, בעי בעי מר' אמי ב"ק יט., ר"ה פ"א ה"א, אותיב לר' אמי ב"ח לו., נדה יב., וקבל מר' אמי הלכה בשם ר' יהודה נשיאה כנדרים כא..

ואן עם ר' אסי שבא אליו ביחד עם חבירו ר' אילא ושאל ממנו כחלה פ"ג ה"ה, נזיר פ"ו ה"ג, ובחולין קכח: ר' אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לר"ז - א"ל ר"ז שאילתיה לר' אבא ב"מ - א"ל ר' אסי זמנין סגיאין אמרה ר"א בר ממל קמאי ואמרי ליה וכו'.

וכן מצינו ששאל מר' לא (אילא) כפאה פ"ח ה"ה.

עם ר"ז מצינו אותו אמר קומי ר"ז דמאי פ"ז ה"ב, שביעית פ"ב ה"ד, בעי קומי ר"ז שבת פ"ז רה"ב. וכן מצינו שר"ז שאל ממנו כחולין קכט., ור"ז אמר משמו מע"ש פ"א ה"א ב:, פלוגתתם סוכה כא:, מו"ק ד:, וביבמות פ"יב ה"ב ר' ירמיה בעי קומי ר"ז - א"ל פוק חזי חד סב וסמוך עלוי נפק ואשכח ר' בא בר ממל ושאל ליה ושרא.

וכן מצינו לו חבר את ר' אחא בר יצחק כשבת פ"ג ה"ג, וכן ר' שמואל בר רב יצחק היה חבירו כסוטה פ"ג ה"א, ומצינו אותם ביחד כשבועות מג., ובמכות יג: קבלה מיניה רב שמואל ב"י, הלכותיו ומאמריו נמצאו פסחים פה:, ביצה יג:, מו"ק ד:, סוכה כא:, יבמות כז. קה., כתובות יז: קיא., נדרים כא., גיטין יד:, קידושין ט: סב:, ב"ק יט. לה: פו: קו:, ב"מ יט. לו. נו: צח: קט: קיז., ב"ב נט. סז: קלז:, שבועות מ: מג., מכות יג:, זבחים צט: קה., מנחות צד:, חולין קכט. קמא., ערכין י., נדה יב., ובירושלמי בהרבה מקומות כדמובא בספר היקר כנסת חקקי ישורון כל המ"מ.

ובירושלמי ב"מ פ"א ה"א מצינו דבר נפלא, וז"ל רבה בר ממל ורב עמרם סליקו בן דרב ביניי אמר ליה אין מוסרין שבועה לחשוד וכו' ובספר משפחות סופרים בערכו וז"ל כן בא יחד עם חבירו רב עמרם לבית מדרשו דר' ביניי, ושגג בזה כי רב עמרם היה בבבל ופשט הפשוט כפי' הגאון בעל יפה עינים בריש ב"מ, שהיה כתוב בירושלמי דבן ננס, וכתב בר"ת בנ"נ ונעשה מן הקווין יו"ד ויצא מזה ביניי, והפי' ששניהם שאלו קושיא אחת והיא קושיית הבבלי לימא מתניתין דלא כבן ננס, וזה ברור. ובדור ודורשיו ח"ג פ"ט צד 88 וז"ל:

כבר בימי נעוריו השפיק בילדי החרוד ופלופול ודן לפני ר' הושעיא רבה ור"י נשיאה ולא ידעו להשיב על שאלתו ב"ק פ"ב ה"א. וכן היה לו מו"מ בהלכה אם ר' שמואל בר יצחק והיה ר' אבא ב"מ מולך אותו שולל בפלפולו עד כי לא ידע מה להשיב לו לולא ר"ז שהיה לו והצילו מידו סוטה פ"ג ה"א. גם מר' אמי שאל פ"א ב"ק יט. שאלה חדודית ולא מצא ר' אמי תשובה - ואמנם נראה כי עמו נקברה חכמה פלפולו וכעדות ר"ז אשר אמר כל ימיו של ר"א בר ממל לא מצאנו לו תשובה, אבל אחרי מותו מצאנו שבועות פ"ג ה"ד.
עכ"ל. והחכם ווייס דמה כי הירושלמי נאבד מתוך קהל ישראל ואך הוא בחמלתו השאיר לנו שריד כמעט, וכל דבריו אין להם שום יסוד, בדבר הירושלמי ב"ק פ"ב ה"א וכן הוא ב"ק יט: איתא בפירוש שלא השיבו יען כי הוא מלתא דפשיטא וכאשר מפורש בירושלמי שא"ל אח"כ וכי יאחזנה בזנבה וילך? ומה חידוד ופלפול יש כאן. והירושלמי סוטה פ"ג ה"א, במחילה טעה בפשט הפשוט הלא שם איתא בפירוש שר' אבא ב"מ שאל מר' שמואל ב"י מנין למנחת העומר ששיריה נאכלין והשיב לו שר' יוחנן אמר דגמרינן ממנחת סוטה, וכשהלך ר' שמואל ב"י הקשה ר' ירמיה לר"א בר ממל על שקיבל התירוץ מר' שמואל ב"ח כי גם מנחת סוטה עצמה מנין ששיריה נאכלין? ור"ז אייתי לר' יצחק עטושיא יתני ליה שגמרינן מהפסוק וכל מנחת וכו', ומה שייכות כל דבריו לזה. ובאמת עינו הטעתו מה שלא עיין בהירושלמי והעתיק אך מדברי סה"ד שגם שם נפל הטעות הזה, וכב"ק יט. שאלו שאלת פשוטית לכל מבין וסלקה בתיקי, והיכן נקברה עמו חכמה פלפולו הלא כחסד עליון נשארה לנו הלכותיו בכל הש"ס בבלי וירושלמי והעמיד תלמידים רבים ככל גדולי ישראל אע"פ שלא היה ריש מתיבתא.

האומרים בשמו מצינו, ר' אבא כשביעית פ"ג ה"ב, מחלוקתן ברכות פ"ד ה"א-כח.

ר' אבון כגיטין ס"פא.

ר' אבין בר ביסנא כיבמות פ"ו נ"ב.

ר' אבין בר חייא כשביעית פ"ג ה"ב, שבת פ"טז ה"ג, מו"ק פ"א ה"ב, יבמות פ"א ה"א.

ר' אחא כתרומות פ"ט ה"א.

בר נטוזא איתגלו ליה גיגילה אתא ושאלו כתרומות פ"ח ה"ג.

ר' זביזא כב"ק פ"ט ה"ז.

ר' זעירא כמע"ש פ"א ה"ב.

ר' חזקיה כשביעית פ"ח ה"ג, תרומות פ"ט ה"א, פסחים פ"ח ה"ב.

ר' יונה כסוכה פ"ח ה"ב.

ר' יוסי בר בון כשביעית פ"ט ה"ה, פסחים פ"ו ה"א, סוכה רפ"ה.

ר' יוסי ב) כביצה פ"ה ה"ב.

ר' יעקב בר אחא כמו"ק פ"ג ה"א.

ר' ירמיה כשביעית פ"ג ה"ב, שבת פ"ז ה"ד, מו"ק פ"א ה"ב, חגיגה פ"ג ה"ב.

פטירתו לא נזכר, אך מצינו שנפטר קודם ר"ז כשביעית פ"ג ה"ד שר"ז אמר כל יומי דר"א בר ממל לא אשכחן תוחכה ומן דדמך אשכחן.

והניח שני בנים ת"ח "אבא" כפאה פ"ח ה"ה, ור' אחא כשבת פ"ו ה"ו, ואולי אך אחד הוא, ובמקום אחד נפל טעות, כידוע שאבא ואחא מתחלפים כמה פעמים.