ירושלמי מועד קטן א ב

<< | ירושלמי · מסכת מועד קטן · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה

הלכה ב משנה

ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכ"א עושין את האמה בתחילה בשביעית ומתקני' את המקולקלות במועד ומתקנין את קילקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקני' את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין על הקברות ויוצאין אף על הכלאים

הלכה ב גמרא

תמן תנינן ר' לעזר בן עזריה אוסר עד שיעמוק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע פתר לה תרין פתרין בשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו מערב שביעית והוא מבקש להוציאו בתוך שדהו בשביעית הרי זה מוסיף עליו והולך משיפסקו עוברי עבירה רבי לעזר בן עזריה אוסר מה טעמא דר' לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום אתיא דר' לעזר בן עזריה כר' יוסי כמה דר' יוסי אומר אין זבל מצוי כן ר' לעזר ב"ע אמר אין זבל מצוי פתר לה פתר חורין כשהיה לו דבר ממועט בתוך ביתו בערב שביעית והוא מבקש להוציאו לתוך שדהו בשביעית ה"ז מוסיף והולך משיפסקו עוברי עבירה ר' לעזר בן עזריה אוסר מ"ט דר' לעזר בן עזריה שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו מקום ולא כבר הוא מזובל מערב שביעית ר' ירמיה ר' בון חייה בשם ר' בא בר ממל מפני מראית העין עד שיוציא עשר משפלות כאחת ולית לרבנן מפני מ"ע א"ר אידי דחוטרא סלו ומגריפו מוכיחין עליו שהוא עושה אשפה ר' יוסי בי ר' בון אמר אילין שמועתא דהכא דתנינן תמן רבי לעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ושביעית א"ר ירמיה מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה ר' ירמיה ר' בון בר חייה בשם ר' בא בר ממל מפני מראית העין הוון בעיי מימר מאן דאמר תמן מפני מראית העין וכא מראית העין מ"ד תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה וכא מה אית לך לית לך אלא כהדא שמא לא ימצא לו זבל ונמצא מזבל את אותו המקום מה נפק מן ביניהון חפר לעשות אמה של בנין הוון בעיי מימר מ"ד תמן מפני מראית העין וכא מפני מראית העין מאן דאמר תמן מפני שהוא מכשיר את צדדיה לזריעה הרי אינו מכשיר את צדדיה לזריעה הכל מודין שאם היה לו שם אבנים או צרורות או סיד או גיבסס מותר ומתקנין את המקולקלות במועד דבר שהוא לצורך המועד אבל דבר שאינו לצורך המועד אסור בשל יחיד אבל בשל רבים אפי' דבר שאינו לצורך המועד מותר כהדא דבני דסכותא איתפחת' במועדא ושרא לון רבי אבהו מעבדינה במועדא בטריח וכיוני לא סברון מימר ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד אמרין אין לא מתעבדא כדון לא מתעבדא עוד איירא דציפורין איתפחת במועדא חברייא סברין מימר שרי מן הדא ומתקנין את קילקולי המים א"ר פינחס לא אסר ר' ירמיה אלא משם הלכת הפטיש בית עלמא דבר מקטיא איתפחת במועדא רב חונה סבר מימר שרי מן הדא ועושין כל צורכי הרבים א"ל ר' מנא ולא תני שמואל אלא להיות שפיר את סדקיהן חוטטן אותן גרפין לון כיי דתנינן תמן החוטט בצינור לקבל צרורות ועושין כל צורכי הרבים אלו הן צורכי הרבים דנין דיני ממונות ודיני נפשות דיני מכות ופודין את השבויין וערכים וחרמים והקדישות ומשקין את הסוטה ושורפין את הפרה ועורפין עגלה ערופה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ומפרקין את המנעל מעל גבי האימוס אבל לא מחזירין אותו ומציינין על הקברות לא כבן ציינו מאדר תיפתר שירד שטף של גשמים ושטפו ויוצאין אף על הכלאים לא כבר יצאו באדר תיפתר שהיתה השנה אפילה ואין הצמחים ניכרים ומניין לציון ר' ברכיה ר' יעקב בר בת יעקב בשם ר' חונייה דברת חוורן ר' יוסה אמר לה רבי יעקב בר אחא בשם ר' חונייה דברת חוורן ר' חזקיה ר' עוזיאל בריה דר' חונייה דברת חוורן (ויקרא יב) וטמא טמא יקרא כדי שתהא טומאה קוראה לו בפיה ואומרת לו פרוש ר' לא בשם ר' שמואל בר נחמן (יחזקאל לט) ועברו העוברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון מיכן שמציינין על העצמות אדם מיכן שמציינין על השדרה ועל הגולגולות ובנה מיכן שמציינין על גבי אבן קבועה אם אומר את על גבי אבן תלושה אף היא אבן אחת מצויינת אף על פי שאין מקיימין כן המאהיל עליה טמא אני אומר מת קמצוץ היה נתון תחתיה היו שתים המאהיל עליהן טהור ובניהן טמא אם היה חרוש בינתיים הרי הן כיחידות ביניהן טהור סביבותיהן טמא תני אין מציינין על הבשר שמא נתאכל הבשר ר' יוסטא בר שונם בעא קומי ר' מנא ולא נמצא מטמא טהרות למפרע אמר ליה מוטב יתקלקלו בו לשעה ואל יתקלקלו בו לעולם