ירושלמי מועד קטן א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת מועד קטן · פרק א · הלכה א | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה


הלכה א משנה[עריכה]

משקין בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיוצא בתחלה בין ממעיין שאין יוצא בתחלה אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון ואין עושין עוגיות לגפנים

הלכה א גמרא[עריכה]

ניחא מעיין שלא יצא בתחילה מעיין שיוצא בתחילה ולא טריח הוא אלא כר"מ דר"מ אמר משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל א"ר יוסי דברי הכל כשהיה אחד ונעשה שנים או שהיו מימיו מועטין ונתברכו ותני כן מעיין שיצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי ר"מ וחכ"א אין משקין ממנו אלא שדה בית השלחין שחרבה על דעתיה דר"מ משקין ממנו דבר שאינו אבד ודבר שהוא טריח על דעתיה דרבנן אין משקין ממנו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טריח אבל וטרח מה אמרי בה רבנן נישמעינה מן הדא כל שהוא פסידה והולכת זו היא בית השלחין עמדה מלהכחיש זו בית הבעל מחלוקת דר"מ וחכמים עד כמה תשהא ותיעשה בית השלחין עד כדי שתשהא שנים שלשה ימים קודם לרגל נישמעינה מן הדא חבריה נגב קומי מועדא תלתא יומין חזר במועדא אתא עובדא קומי רב חונה ואמר אילין דאכחשין ישתיין אילין דלא אכחשין לא ישתיין ר' יונה ור' יוסי הורון בהדה מקרת דצילייא דהוון זריעה סערין מיחצדינון במועדא דלא יפקען וייבדן ניחא מי קילון מי גשמים א"ר יוחנן גזרו מי גשמים מפני שהן כמי קילון ר' ביסנא בשם ר' לא שנו אלא במועד הא בשביעית מותר מה בין שביעית מה בין מועד שביעית ע"י שהיא מותרת במלאכה התירו בין דבר שהוא טריח בין דבר שאינו טריח מועד ע"י שהוא אסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טרח ואית דבעי מישמעינה מן הדא שביעית ע"י שזמנו מרובה התירו מועד ע"י שזמנו קצר אסרו אותן שבעה ימים האחרונים לא מסתברא מיעבדינן בשבעה ימי הרגל ויהיו אסורין ר' ירמיה בעי מי תמציות שלא פסקו מה הן נישמעינה מן הדא אלו הן מי תמציות כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין פסקו גשמים אע"פ שהרים בוצצין הרי הן כמי תמציות פסקו מלהיות בוצצין הרי הן כמי גביים עד איכן חייה בר בון בשם ר' יוחנן עד כדי שתפרח חברית רבי לעזר בי יוסי בשם רבי תנחום בי ר' חייה עד כדי שיעשו כרגלי האווז רבי ירמיה בעי פרחה חברית ולא פסקה למפריעו הוא נעשה כמעיין או מיכן ולבא ליידה מילה הטביל בו מחטים וצינורות אין תימר למפריעו הוא נעשה מעיין טהרו אין תימר מיכאן ולבא לא טהרו רבי לעזר בי רבי יוסי שאל אילין אנטרגטייא מה את עביד לון כמי קילון או אינון כמי קילון בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה מהו להשקות ממנה נישמעינה מן הדא אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון מה אנן קיימין אם בשעה שהגשמים יורדין והלא כמשקין לים הגדול הן אלא כי נן קיימין בשעה שפסקו גשמים אם בשעה שפסקו גשמים לא כבריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה היא ואת אמר אין משקין ממנה הדא אמרה בריכה שנתמלאת מן המעיין והפסיק המעיין מתוכה אין משקין ממנה בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעיין לתוכה מהו להשקות ממנה נישמעינה מן הדא שדה בית השלחין שניטופה לתוך שדה בית השלחין אחרת משקין ממנה א"ר ירמיה ועודה מנטפת וכי מחמת הניטוף היא יכולה להשקות לא מחמת עצמה שהיא מליאה ואת אמר משקין ממנה הדא אמר בריכה שנתמלאת מן הקילון והמשיך המעין לתוכה משקין ממנה ותני שמואל כן הפוסקין והבריכה שמילאן קודם לרגל לא ישקה מהן ברגל אם היתה אמת המים עוברת ביניהן משקה מהן ואינו נמנע ואין עושין עוגיות לגפנים אלו הן עוגיות אלו הן הבדידין שבעיקרי אילנות כיי דתנינן תמן יד הבדיד ארבעה