ירושלמי שבת ז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת שבת · פרק ז · הלכה ד | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף נג עמוד א[עריכה]

משנה המוציא תבן כמלא פי פרה עצה כמלא פי גמל עמיר כמלא פי טלה עשבים כמלא פי גדי עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת יבשים כמלא פי גדי ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן המוציא אוכלים כגרוגרת חייב ומצטרפין זה עם זה מפני ששוו בשיעוריהן חוץ מקליפיהן וגרעיניהן ועוקציהן וסובן ומורסנן רי"א חוץ מקליפי עדשים שמתבשלות עמהן:

גמרא רבי יונה ר' יוסי גליליא בשם רבי יוסי בן חנינה חמור משלים לקל אין הקל משלים לחמור. עשבים משלימים לתבן. אין התבן משלים לעשבים. תמן תנינן הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה. ר"ש אומר מפני שהן ראויין לטמא מושב.


דף נג עמוד ב[עריכה]

רבי ירמיה בעי ניחא יצטרפו למושב שכן שוו למושב בטפח בהיסק מניין. אמר ר' זעירא קומי רבי מנא שכן שוו בהיסק. א"ל אנן בעיי הוצאה ואת אמר היסק. א"ר לעזר בר יוסי קומי ר' יוסי שכן שוו בהיסק. א"ל ניתני בהוצאת כוס קטן. אמר ר' חנניה קופדה משלים לפיסתה. ופיסתה לא משלמה לקופדה. עשבים משלימים לתבן. אין התבן משלים לעשבים. תני ר' הושעיה הוציא תבן לפרה כמלא פי פרה הוציא תבן לגדי כמלא גדי חייב. רבי אילא אמר ר' יוחנן בעי מעתה הוציא אוכלין לחולה כמלוא פי חולה יהא חייב. מודה רבי הושעיה שאם הוציא תבן לפרה כמלא פי גדי שהוא פטור. דלא תיסבור כמה דאית ליה לחומרא אית ליה לקולא. רבי בון בר חייה בעי הגע עצמך שאין בתבשיל כגרוגרת. וכגרוגרת מבטל כגרוגרת. זעירא בר חנניה בשם רבי חנינא הדא דאת אמר באדומות אבל בשחורות פורשות הן: