שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט כשנעשה משפט צדק בעולם, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן אך לאנשים העושים מעשים רעים, עשיית משפט צדק בעולם היא מזיקה והרסנית, היא שוברת את חומות ההגנה שהם בנו לעצמם
עם טעמים:
שִׂמְחָ֣ה לַ֭צַּדִּיק עֲשׂ֣וֹת מִשְׁפָּ֑ט וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"שמחה לצדיק עשות משפט" - שמחה להקב"ה לעשות דין בצדיקים כדי לזכותם לחיי העוה"ב ושמחה לצדיק שהקב"ה מביא יסורין עליהם כדי שיזכו לעה"ב כך נדרש במדרש תהילים
"ומחתה היא לפועלי און" - לפי שאין נותנין לב לשוב ואין היסורין מועילין להן ומצטערין ולא להועיל
"שמחה לצדיק". כשיעשה משפט ודין בארץ הנה זה הענין שמחה לצדיק שאז יבטח לבו שלא ילכד ברשת המלכות כי הוא נשמר מעשות רע וזה הענין הוא מחתה ושברון לפועלי און כי אז יפחדו מאד שיענשו על רוע מעשיהם:
"שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפועלי און", הצדיק הוא מי שנוהג כפי חקי הצדק, ופועלי און הם העוסקים בכח הזרוע לעשוק ולחמוס, שהוא הפך הצדק, ובעת יטה ה' קו המשפט, לשפוט כפי המעשה, או בעת יעשה משפט למטה מאת שופטי ארץ, אז הצדיק ישמח כי רוצה במשפט, ויודע כי אז יזכה בהשפטו, ופועלי און יהיה להם המשפט למחתה:
