ביאור:מחיתה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מחיתה = שבירת חומות ההגנה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
המילה מְחִתָּה מופיעה מספר פעמים כניגוד של מבצר, מעוז או מושגים אחרים הקשורים לבנין מוגן:
- (תהלים פט מא): "פָּרַצְתָּ כָל גְּדֵרֹתָיו, שַׂמְתָּ מִבְצָרָיו - מְחִתָּה": מחיתה היא ניגוד של מבצר.
- (משלי י טו): "הוֹן עָשִׁיר - קִרְיַת עֻזּוֹ; מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם"( פירוט ) - מחיתה היא ניגוד של קריית-עוז (עיר מבוצרת).
- (משלי י כט): "מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"( פירוט ) - מחיתה היא ניגוד של מעוז (= מחסה ומצודה, כמו ב (תהלים לא ג): "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז, לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי"ועוד) .
- (ירמיהו יז יז): "אַל תִּהְיֵה לִי לִמְחִתָּה, מַחֲסִי אַתָּה בְּיוֹם רָעָה"- מחיתה היא ניגוד של מחסה (מקום שמסתתרים בו מפני רעה).
- ישעיהו נד יא-יד: " "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים, וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ..." "בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי, רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ" " ( פירוט ) - מחיתה היא ניגוד של האבנים הבונות את חומות ירושלים ושעריה.
- גם הפועל חתה משמש בהקשר דומה, (ירמיהו מח א): "לְמוֹאָב, כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶל נְבוֹ כִּי שֻׁדָּדָה הֹבִישָׁה נִלְכְּדָה קִרְיָתָיִם, הֹבִישָׁה הַמִּשְׂגָּב וָחָתָּה"(משגב הוא מבצר, כמו ב (ישעיהו כה יב): "וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ הֵשַׁח הִשְׁפִּיל הִגִּיעַ לָאָרֶץ עַד עָפָר"ועוד) .
- וכן ירמיהו נמשל לעיר מבצר ולחומת נחושת, (ירמיהו א יח): "וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ", ונאמר עליו, (ירמיהו א יז): "וְאַתָּה תֶּאְזֹר מָתְנֶיךָ וְקַמְתָּ וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי אֲצַוֶּךָּ, אַל תֵּחַת מִפְּנֵיהֶם פֶּן אֲחִתְּךָ לִפְנֵיהֶם".
השורש חתת משמעו שבר, ומכאן: מחיתה = שבירת קירות המבצר, הריסת המקום המוגן.
ניתן לפרש לפי זה פסוקים בספר משלי העוסקים בפה ושפתיים. השפתיים נמשלות לחומה השומרת על הפה והגרון, שלא ידברו דברים רעים, או שלא יאכלו מאכלים רעים:
- (משלי יג ג): "נֹצֵר פִּיו - שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו - מְחִתָּה לוֹ"( פירוט ): הפושק את שפתיו ומדבר/אוכל בלי מחשבה, כאילו הורס את חומת-ההגנה שמספקות השפתיים.
- (משלי י יד): "חֲכָמִים - יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל - מְחִתָּה קְרֹבָה"( פירוט ): ה חכמים נוהגים להצפין (להסתיר ולשמור) את המידע שברשותם שלא יגיע לידי האויב, אולם פיו של האויל הורס את חומת הסודיות.
- (משלי יח ו): "שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב, וּפִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא; פִּי כְסִיל - מְחִתָּה לוֹ, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ"( פירוט ).
אמנם, יש פסוקים שלא הצלחתי לפרש לפי פירוש זה, וייתכן ששם משמעות המילה כללית יותר - הריסה:
- (משלי יד כח): "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ, וּבְאֶפֶס לְאֹם מְחִתַּת רָזוֹן"( פירוט ) - לא ברור לי מדוע מחיתה היא ניגוד של הדרה. אולי הדרה רומזת לארמון המלוכה, והכוונה: כשהעם נוטש את המלך, ארמון המלוכה שלו נהרס.
- (משלי כא טו): "שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"( פירוט ) - לא ברור לי מדוע מחיתה היא ניגוד של שמחה.
- (ירמיהו מח לט): "אֵיךְ חַתָּה, הֵילִילוּ! אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב, בּוֹשׁ! וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו"- לא ברור לי מדוע מחיתה נרדפת לשחוק.
פירושים נוספים
[עריכה]יש שפירשו, שהמשמעות המקורית של מחיתה היא חפיר שהמגנים חופרים מסביב לחומה, כדי להכשיל את האויבים המנסים להתקרב אליה (ע"פ "דעת מקרא" על משלי י טו) .
- אולם, על-פי הפסוקים שהובאו למעלה, שבהם מחיתה מנוגדת להגנה ובניה, מסתבר יותר שהמשמעות היא הפוכה - מחיתה היא חפירה שהאויבים חופרים מסביב לחומה, כדי לשבור ולהפיל אותה.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מחיתה - שבירת חומות ההגנה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2002-10-19.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mxita