קטגוריה:משלי יד טו
נוסח המקרא
פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו
פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ.
פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל־דָּבָ֑ר
וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃
פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְ/כָל־דָּבָ֑ר וְ֝/עָר֗וּם יָבִ֥ין לַ/אֲשֻׁרֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
דבר אחר:
"פתי יאמין" - לאנשי רכיל.
"וערום יבין לאשורו" - לפסיעותיו, כלומר יצפה מלריב וימתין עד יִוָּדַע [ייוודע] לו אל נכון.רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
והודיענו, כי יתנהג בדעת במנהג שמועתו לעצה, וירחק מעל עקשי לב, ויכיר את הישרים, ולעצתם ישמע, ובשכלם ייעזר.
ועתה בא להודיע, כי מידת השמיעה לעצה גם היא תרחק מידת הפתאים, כי הם מאמינים לכל דבר, לא יבחנו בין סוג לב וישר, ולא יבדילו בין עצה נבערה לנכונה, ולא כדרך שהזכיר באיש הטוב, שירחק מסוג הלב.
"וערום יבין לאשורו" - הערום, והוא בעל שכל ומחקר, לא יתעוהו סוגי הלב, וישמע את כל היועצים המדברים, וכאשר יגיע למעשה - ישקול הדברים, ויבחר הדרך הישרה ללכת בה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"לאשורו" - ענין דרך ופסיעות, כמו (איוב כג): "באשורו אחזה רגלי".
מצודת דוד
"לכל דבר" - לדברי לשון הרע הנאמר לו.
"לאשורו" - לדרכו האמיתי, רוצה לומר, לאמיתת הענין.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אבל הערום, שהוא הפך הפתי, ויש בליבו ערמה לבחון כל דבר, הוא לא יפותה, רק יבין מה שמועיל לאשורו והצלחתו הרוחנית יעשה, כמו שנאמר (משלי יד ח): "חכמת ערום - הבין דרכו", (משלי יג טו): "כל ערום יעשה בדעת".
ביאור המילות
"פתי", "ערום" - הערום הוא היפך הפתי, כנ"ל.
והערום יבחון תכלית מעשהו, כמו שנאמר (משלי יג טו): "כל ערום יעשה בדעת", (משלי יד ח): "חכמת ערום - הבין דרכו".הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"וערום יבין לאשורו" - אבל מי שהוא ערום, ויבין ערמומיות יצר הרע, אינו מאמין לו מה שהוא אומר שהוא מצוה, אלא יבין מעצמו דרך הישר. והוא מלשון (משלי ט ו): "אשרו בדרך".
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: פתי יאמין לכל דבר לשון הרע הנאמר לו; וערום יבין לאשורו (לדרכו) האמיתי, כלומר, לאמיתת הענין.
תרגום ויקיטקסט: אדם המאמין לכל דבר שאומרים לו, בלי להתבונן ולבדוק, הוא פתי, ויתפתה לעשות מעשים שיזיקו לו; אולם אדם המתבונן במקום שבו הוא עומד להניח את אשורו (כף רגלו), כדי לוודא שאכן בטוח לדרוך שם, הוא ערום וייזהר מפיתויים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יד טו.
דקויות
הפסוק מזהיר מפני אמון מוגזם:
פתי = אדם שקל לפתות ולשכנע אותו - עלול להאמין לכל דבר שמשתלב עם הדבר שהוא מתפתה לעשות, גם אם אינו אמת;
אדם ערום = פיקח וזהיר צריך תמיד להתבונן בכל אשור = צעד שהוא עושה, לפני שהוא עושה אותו.
ישנם סוגים רבים של אמון מוגזם:
1. אמון ברמאים (מלבי"ם). וכך מסופר שה"חפץ חיים" פירש לתלמידיו את (דברים יח יג): "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ": תהיה תמים רק עם ה', אבל לא כשאתה עושה עסקים עם בני אדם...*.
2. אמון ברכלנים וסכסכנים (רש"י, מצודות). אדם פיקח אינו מאמין להם, אלא "יצפה מלריב, וימתין עד ייוודע לו אל נכון" (רש"י). "ניתן דוגמא: אדם בא הביתה ורואה את אחד הילדים בוכה. 'מה קרה?' והוא עונה בדמעות: 'יוסי נתן לי סטירה'. האבא הולך מייד ליוסי, וכל הדרך משנן לעצמו 'הגיע הזמן לחנך את הילד הזה...' והוא ניגש ליוסי ומתחיל לצעוק ולהעניש... והוא לא שם לב שהוא פתי! למה? כי פתי יאמין לכל דבר! מה אתה מאמין לילד? תבדוק!!! ... מי שמאמין לכל דבר שאומרים לו, הוא פתי, ואילו על אדם חכם נאמר: וערום יבין לאשורו - הוא קודם מברר מה האמת, ואז מקבל" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ה' באלול ה'תשע"ב) .
3. אמון ברגשות הפנימיים שלנו: "יצר הרע... יאמר 'תחטא והקב"ה ימחול לך'... פתי, מי שדרכו להתפתות, הוא מאמין לכל דבר ואינו חושב על הסוף.... אבל מי שהוא ערום, ויבין ערמומיות יצר הרע, אינו מאמין לו מה שהוא אומר שהוא מצוה, אלא יבין מעצמו דרך הישר" (הגר"א).
4. אמון במחשבות הראשונות שעולות על דעתנו: "האיש הפתי יאמין לכל דבר, ולזה יתפתה לכל הדברים, מזולת התבוננות אם הוא ראוי לעשות כן אם לא, ומזולת התבוננות בדרכים הראוים להגיע אל התכלית ההוא. ואולם, החכם יבין לאשורו, אם הוא ראוי אם לא, ובאי זה דרך יגיע אליו."" (רלב"ג).
5. אמונה במיסטיקה: "כאשר מצאו האנשים הרעים הבורים את הלשונות האלה, נתאפשר להם לשקר ולומר שיצרפו איזה אותיות שירצו, ויאמרו: זה שם הפועל ועושה כאשר כותבים אותו או אומרים אותו באופן כזה. אחרי-כן נכתבו הכזבים אשר בדה אותם הרשע הבור הראשון, וספרים אלה הגיעו לידי החסידים היראים הפתאים, אשר אין בידם קנה-מידה להבחין בו בין האמת והשקר, והם הסתירו אותם. אחרי-כן נמצאו בעזבונם, ולכן חשבו אותם לנכונים," "ובסיכום: פתי יאמין לכל דבר" (רמב"ם, מורה נבוכים א סב), ובניסים: "יש שני סוגי קיצוניות: קיצונות אחת זה לכפור בנסים וקיצוניות אחת זה להאמין שכל מי שמספר על נס באמת היה נס, על זה נאמר פתי יאמין לכל דבר... יכול להיות שדמיינו. לפעמים אדם מדמיין, אדם בריא בנפשו. לפעמים הוא בלחץ, הוא עייף, הוא רעב, נדמה לו שהוא רואה משהו ואין, ואחר כך הוא מטפח את זה בזיכרונו. זה נקרא F.M.S - תסמונת הזיכרון המוטעה" .
ולמה כן ראוי להאמין? "אין ראוי לו לאדם להאמין, אלא באחד משלשה דברים: הראשון, דבר שתהיה עליו ראיה ברורה מדעתו של אדם, כגון חכמת החשבון, וגימטריאות, ותקופות. והשני, דבר שישיגנו האדם באחד מהחמש הרגשות, כגון שידע ויראה שזה שחור וזה אדום וכיוצא בזה בראית עינו. או שיטעום שזה מר וזה מתוק. או שימשש שזה חם וזה קר. או שישמע שזה קול צלול וזה קול הברה. או שיריח שזה ריח באוש וזה ריח ערב וכיוצא באלו. והשלישי, דבר שיקבל אותו האדם מן הנביאים ע"ה ומן הצדיקים. וצריך האדם, שהוא בעל דעה, לחלק בדעתו גם במחשבתו כל הדברים שהוא מאמין בהם, ויאמר: שזה האמנתי בו מפני הקבלה, וזה האמנתי בו מפני ההרגשה, אבל מי שיאמין בדבר אחד שאינו משלושת המינים האלה, עליו נאמר פתי יאמין לכל דבר" (רמב"ם, איגרת לחכמי קהל עיר מארשילייא - על ענייני אצטגנינות ומזל).
הפסוק הקודם דיבר על אדם שסוגר את ליבו ואינו מוכן לקבל עצות*; הפסוק שלנו מדבר על הקיצוניות השניה - אדם שמאמין לכל דבר שאומרים לו.
הקבלות
פתי - טוב או רע?
בספר משלי, הפתי הוא דמות שלילית. אולם במדרש ובחסידות, הפסוק פתי יאמין לכל דבר קיבל משמעות חיובית!:
1. ה' פיתה את משה להתקרב לסנה בכך שהשמיע לו את קולו של אביו: "הדא הוא דכתיב פתי יאמין לכל דבר. מהו פתי? - א. נער, שכן בערביא קורין לנער פתיא;... ב. לשון פתוי, כמה דתימא וכי יפתה איש...: בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא על משה, טירון היה משה לנבואה. אמר הקדוש ברוך הוא: אם נגלה אני עליו בקול גדול אני מבעתו, בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה. מה עשה? נגלה עליו בקולו של אביו. אמר משה: הנני, מה אבא מבקש? אמר הקדוש ברוך הוא: איני אביך אלא אלהי אביך, בפתוי באתי אליך, כדי שלא תתירא..." (רבי יהושע הכהן בר נחמיה על הפסוק "אנכי אלהי אביך", שמות רבה ג א); "מהו החילוק בין "פתי יאמין" כפשוטו לדרגא ד"פתי יאמין" שנאמרה אודות משה רבינו - אמונה שלמטה מהשכל ואמונה שלמעלה מהשכל!" ([http://www.chabad.fm/425/3246.html פתגמי רבותינו נשיאנו: תפילה וחנוכה .
2. "טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר, דהיינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם באמת, מלהיות חכם ולכפור בכל..." (רבי נחמן מברסלב, שיחות הר"ן ק"ג).
3. "ולכן, כל ישראל, אפילו... אלה שאינם שייכים לשכל ולהבנה בגדולת הקבה, הם מאמינים בה', שהאמונה היא למעלה מן הדעת וההשגה, - כוח האמונה קולט את מה שהשכל וההבנה אינם יכולים להשיג, כי "פתי יאמין לכל דבר..." - הפתי תופס כל דבר על-ידי האמונה בו. הרי, שתפיסתו של דבר שלא על-ידי הבנתו בשכל, היא על-ידי אמונה. ברם, כשמדובר על דבר שהשכל מסוגל לתופסו, אלא שהוא, הפתי, אין לו שכל והוא תופסו ב"אמונה" - יש בכך משום חסרון. ואילו כשמדובר אודות אלקות, שהיא למעלה לגמרי מ"שכל". אין כל דרך אחרת "להשיגה", אלא על-ידי אמונה בלבד.
וכך אומר ה"תניא": ולגבי הקב"ה, שהוא למעלה מן השכל והדעת, ולית מחשבה תפיסא בי' כלל - אין שום מחשבה ושכל המסוגלים להשיגו כלל, הכל כפתיים אצלו יתברך, - כולנו כפתיים גמורים לגביו, שכן בשכל אי אפשר להשיגו, ומן ההכרח להשיגו על-ידי אמונה שלמעלה מהשכל, כדכתיב: "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך, ואני תמיד עמך וגו'", כלומר שבזה שאני בער ובהמות - אני תמיד עמך. - עם הקבה" (תניא חלק א יח), .
ייתכן שהמקור לגישה החסידית הוא בספר תהלים, (תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ"*. דוד המלך מעיד על עצמו שהיה פתי! הוא עשה שטויות שגרמו לו להיות דַּל, ולמרות זאת ה' הושיע אותו והעלה אותו לגדולה.
שלמה, המלך החכם, גינה את הפתי, וממנו למדו הרמב"ם, הרלב"ג ושאר המפרשים ההולכים בדרך החכמה והשכל;
דוד, המלך החסיד, העיד על עצמו שהיה פתי, וממנו למדו ר' נחמן, בעל התניא ושאר הצדיקים ההולכים בדרך החסידות.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יד טו"
קטגוריה זו מכילה את 15 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 15 דפים.