מ"ג משלי יד טז
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חָכָ֣ם יָ֭רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע
וּ֝כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ׃
רש"י
"וסר מרע" - מן הרעה.
"וכסיל מתעבר" - מתחזק לעבור בחזקה.
"ובוטח" - ומחליק ונופל בארץ, כמו (ירמיהו יב ה): "בארץ שלום אתה בוטח", ותרגם יונתן: "את מתבטח ונפול מחליק". ויש מפרשים: בטחון ממש, בהיכלו בוטח לומר לא תבואני רעה.אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
- [חכם] ירא מה' וסר מרע,
- וכסיל יתעבר ויכעוס עם אחרים, ובוטח שיחיה.
- ומי שהוא קצר אפיים, שיתעבר בכל עת, [יעשה] מעשה איוולת,
- ואיש מזימות - מחשבות רעות - הוא יישנא, שישנאהו ה'.
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מתעבר" - מלשון עברה וכעס.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וז"ש:
- "החכם", על-ידי שהוא "ירא" מה', על-ידי כך "סר מרע", ולא ייטה מעצת החכמה, כי המוסר תייסר כוחות נפשו מעבור הגבול.
- אבל "הכסיל מתעבר" ועובר גבול המוסר וגבול החכמה, "ובוטח", שהביטחון הוא היפך היראה, כי אינו ירא מפחד ה' ומהדר גאונו.
ביאור המילות
"מתעבר" - שעובר הגבול, שגם גדר מתעבר שבא על הכעס בא מצד העברת הגבול, כמו שכתבתי בגדרו בכל מקום.
וכבר ביארנו, שגם "הכסיל" יהיה חכם לפעמים, רק שאינו ירא ה' (וזה הבדלו מן "החכם"), שאינו עוצר תאוותו מיראת ה'.הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
- "חכם ירא וסר מרע" - כלומר: החכם ירא מן המכשול, שלא יבוא לידי דבר רע, וסר מן הדבר שבא לידי רע.
- "וכסיל מתעבר ובוטח" - אבל הכסיל עובר במקום שיש לטעות, ובוטח בה' שלא יבוא לידי רע, והוא ביטחון הכסילים.
ועוד:
- חכם ירא וסר מרע - החכם ירא, מפחד תמיד, ולכן סר מלהרע לשום אדם, כי (משנה אבות ד ג): "אין לך אדם שאין לו שעה", וינקום נקמתו ממנו.
- אבל הכסיל מתעבר, הוא מתכעס נגד חבירו ומריע לחברו, ובוטח שלא יוכל לעמוד נגדו לעולם.
ועוד:
- חכם ירא את ה', וסר מרע מלעשות עבירה ממש,
- וכסיל מתעבר, שעובר עבירה ובוטח בה' שימחול, כמו שנאמר (מיכה ז ה): "אל תבטחו באלוף", ואמרו (חגיגה טז.): "אל תבטחו בהקב"ה שימחול לו".
- "קצר אפיים יעשה איוולת". שיש שני מיני רשעים, רע ומרמה כמו שכתוב למעלה. והיינו שמי שהוא קצר אפיים הוא יעשה איוולתו תיכף בלי ישוב הדעת והוא הרע גמור. לאיש מרמה ישנא, אבל המרמה יחשוב מחשבות רעות בליבו ולא יגלה לחוץ מחשבתו, ואף על פי כן ישנא אף שאין אדם יודע מה שבליבו של אדם, ישנא, כי כמים הפנים אל הפנים.
"נחלו פתאים אולת", העניין כי שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו, ומהם באים לאדם תרין עטרין וצרין אחסנתין. והנחלה הן סוד בי"ת והון הן סוד תורה ומצוות ח"ב והתרין עטרין הוא סוד הדעת והוא חלק מהקב"ה שנותן לו דע והשכל שיודע מעצמו. וזהו שנאמר צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן וזהו נחלו פתאים אולת שלהפתאים אפילו הנחלה שלהם אולת שהאולת הוא ירושה שלהם. "וערומים יכתירו דעת", ערום הוא הפך פתי, כמו שכתבתי למעלה, הם יכתירו דעת כלומר שמעטרין ומכתירין את מה שיודעים בעצמן וגם שמעטרין את עצמן בהדעת שלהם כמו שנאמר 'ועטרותיהן בראשיהן' והן סוד התרין עטרין. ומפני שהדעת מקורו בכתר כידוע, לכן אמר יכתירו דעת.