קטגוריה:משלי יב ז

הפועל הָפוֹךְ בא בצורת המקור, ולכן אפשר לפרשו כפועל בזמן עתיד (ראו למשל מצודות) ואפשר לפרשו כפועל בלשון ציווי, כפי שפירשנו כאן. ניתן לפרש את תחילת הפסוק לפי משמעויות שונות של השורש הפך:

1. הפך = החריב במהירות, בבת אחת, כמו שנאמר על סדום ועמורה ב(בראשית יט כה): "וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל", ובאיכה ד6 (ע"פ רש"י על פסוקנו; וחכמי המדרש קישרו את פסוקנו לדור המבול, בראשית רבה לא). הפסוק ממליץ להילחם ברשעים במכה אחת חזקה שתעביר אותם מן העולם - ולא ב"עימות בעצימות נמוכה".

- מדוע השמדה מוחלטת של הרשעים נקראה הפיכה?: "כשיהפך השורש למעלה והענפים למטה בעץ... ואז אינם עוד במציאות... וזה לו מדה כנגד מדה, כי הרשע הולך הפוך, כי האדם דומה כעץ ששרשו למעלה, שהוא ראשו, וענפיו דבוקים בארץ; והרשע, שראשו ומוחו ומחשבותיו דבוקים בארץ, הוא הפוך; ועונשו - שיהפך ה' אותו, שהוא הכליון הגמור" (מלבי"ם).

2. הפך = שינה את דעתו באופן קיצוני, כמו שנאמר על פרעה ועבדיו ב(שמות יד ה): "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם"; או שינה את אופיו באופן קיצוני, כמו שנאמר על שאול ב(שמואל א י ו): "וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר". הפסוק ממליץ להשפיע על אישיותם של הרשעים, ולהפוך את הרשעים לצדיקים, כך שלא יהיו עוד רשעים - "הפוך רשעים, ואינם" [רשעים עוד]". פירוש דומה פירש ר' נחמן מברסלב (ליקוטי מוהרן רפב) על (תהלים לז י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ".

3. הפך = הסתובב, שינה את כיוון תנועתו, כמו שנאמר על בני ישראל בעי, (יהושע ח כ): "...וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר נֶהְפַּךְ אֶל הָרוֹדֵף". לפי זה, הפסוק ממליץ להסתובב ולהסתכל לכיוון אחר, לא לפחד ולא להתעסק עם הרשעים, וה' כבר ידאג "להעלים" אותם - "רק תהפוך את ראשך והרשעים ייעלמו" (ע"פ דעת מקרא). רעיון דומה נזכר בפסוקים נוספים העוסקים בצדיקים ורשעים לאורך זמן.

4. הפך = שינה כיוון, כך שהפעולה של הרשעים תתהפך ותשוב אליהם: "לא די שהצדיקים יינצלו, אלא שיתהפכו מחשבותיהם [של הרשעים] על ראשם" (הגאון מווילנה); כך הרשע מעניש את עצמו.

גם את סוף הפסוק ניתן לפרש בדרכים שונות:

1. כשנלחמים ברשעים והופכים את עריהם, יש לוודא שלא הורסים בתים של צדיקים - ובית צדיקים יעמוד. כך למשל, לפני הפיכת סדום, ה' ניהל דיון הלכתי עם אברהם כדי לברר איך לקיים את שתי ההנחיות הללו, והמסקנה היתה שאם יש עשרה צדיקים או יותר אז יש לוותר על המלחמה כדי שלא לפגוע בצדיקים, אבל אם יש פחות מכך - יש להפוך את הערים ולהוציא את הצדיקים.

2. לצדיקים יש כוח עמידה בפני תהפוכות החיים: מכיוון שהעניין העיקרי שלהם הוא בעולם הרוח, הם מחזיקים מעמד גם כשהעולם מסביבם מתהפך (מצודות); ואם לא הם - אז צאצאיהם (הגאון מווילנה).

יונה ניבא, (יונה ג ד): "עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת", וגם שם היו שתי משמעויות לשורש הפך - הרס והשמדה, או שינוי דעה. בני נינוה בחרו באפשרות השניה (ע"פ הרב מיכאל לסרי).

ישנו פסוק דומה בספר תהלים, (תהלים קד לה): "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' הַלְלוּ יָהּ"; גם שם ניתן לפרש בשתי דרכים - תפילה למפלת הרשעים או תפילה להפיכת הרשעים לצדיקים*.