קטגוריה:ויקרא יב ד
ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרהֿ בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה.
וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טׇהֳרָהֿ בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָהּ.
וּשְׁלֹשִׁ֥ים יוֹם֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב בִּדְמֵ֣י טׇהֳרָ֑הֿ בְּכׇל־קֹ֣דֶשׁ לֹֽא־תִגָּ֗ע וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ לֹ֣א תָבֹ֔א עַד־מְלֹ֖את יְמֵ֥י טׇהֳרָֽהּ׃
וּשְׁלֹשִׁ֥ים וּ - ו' החיבור
שְׁלֹשִׁ֥ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/7970
מורפ': HC/Acbpa יוֹם֙ יוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmsa וּשְׁלֹ֣שֶׁת וּ - ו' החיבור
שְׁלֹ֣שֶׁת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/7969
מורפ': HC/Acmsc יָמִ֔ים יָמִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa תֵּשֵׁ֖ב תֵּשֵׁ֖ב - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3427
מורפ': HVqi3fs בִּדְמֵ֣י בִּ - מילת יחס
דְמֵ֣י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: b/1818
מורפ': HR/Ncmpc טָהֳרָ֑ה טָהֳרָ֑ה - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2893
מורפ': HNcbsa בְּכָל בְּ - מילת יחס
כָל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3605
מורפ': HR/Ncmsc־קֹ֣דֶשׁ קֹ֣דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa לֹֽא לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תִגָּ֗ע תִגָּ֗ע - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 5060
מורפ': HVqi3fs וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־הַמִּקְדָּשׁ֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּקְדָּשׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4720
מורפ': HTd/Ncmsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn תָבֹ֔א תָבֹ֔א - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqi3fs עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־מְלֹ֖את מְלֹ֖את - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: 4390
מורפ': HVqc יְמֵ֥י יְמֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpc טָהֳרָֽהּ טָהֳרָֽ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 2893
מורפ': HNcbsc/Sp3fs׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וּשְׁלֹשִׁ֥ים מרכא (משרת, דרגא 5) יוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וּשְׁלֹ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) יָמִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
תֵּשֵׁ֖ב טפחא (מלך, דרגא 2)
בִּדְמֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) טָהֳרָ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
בְּכָל־קֹ֣דֶשׁ מונח (משרת, דרגא 5) לֹֽא־תִגָּ֗ע רביעי (משנה, דרגא 3)
וְאֶל־הַמִּקְדָּשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) תָבֹ֔א זקף קטן (מלך, דרגא 2)
עַד־מְלֹ֖את טפחא (מלך, דרגא 2)
יְמֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) טָהֳרָֽהּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים נוספים, אחרי השבעה ימים לעיל תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בדם טהור, כלומר יהיה מותר לה להתקרב אל בעלה גם אם היא רואה דם. אבל-. בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּתְלָתִין וּתְלָתָא יוֹמִין תִּתֵּיב בְּדַם דְּכוּ בְּכָל קוּדְשָׁא לָא תִקְרַב וּלְמַקְדְּשָׁא לָא תֵיעוֹל עַד מִשְׁלַם יוֹמֵי דְּכוּתַהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּתְלָתִין וּתְלָתָא יוֹמִין רְצִיפִין תְּהֵא כָּל דְמָהָא דַכְיָין בְּרַם בְּכָל קוּדְשַׁיָא לָא תִקְרַב וּלְבֵי מַקְדְשָׁא לָא תֵיעוֹל עַד זְמַן מִישְׁלַם יוֹמֵי דְכוּתָהּ: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[ז] "ושלשים יום" --
- יכול בין סמוכים בין מפוזרים? תלמוד לומר "יום"-- מה יום כולו אחד אף שלשים כולו אחד.
- יכול שלשים סמוכים ושלשה בין סמוכים בין מפוזרים? תלמוד לומר "ושלשים יום ושלשת ימים"-- מה שלשים סמוכים אף שלשת סמוכים.
"ושלשים יום ושלשת ימים" מה תלמוד לומר? שיכול נקבה --שימי טומאתה מרובים-- ימי טהרתה מרובים, זכר --שימי טומאתו מעוטים-- אינו דין שיהיו ימי טהרתו מרובים?! תלמוד לומר "ושלשים יום ושלשת ימים".
"תשב"-- להביא את המקשה בתוך י"א יום שתהיה טהורה מן הזיבה.
- יכול שתהא טהורה מן הנדה? תלמוד לומר "כימי נדת דותה תטמא"-- בדמי טהרה אף על פי שהיא רואה.
[ח] "בכל קדש לא תגע" --
- יכול אף למעשר? תלמוד לומר "ואל המקדש לא תבא" -- מה מקדש שיש בו נטילת נשמה אף קדש שיש בו נטילת נשמה, יצא מעשר.
- אי מה מקדש הנכנס לו בטומאה ענוש כרת אף קדש האוכלו בטומאה ענוש כרת, יצאה תרומה... תלמוד לומר "בכל קדש"-- לרבות תרומה.
- אי מה "קדש" משמע נגיעה אף מקדש משמע נגיעה; ומנין שלא בנגיעה? תלמוד לומר "ואל המקדש לא תבא"
רש"י
"בדמי טהרה" - אע"פ שרואה טהורה בדמי טהרה לא מפיק ה"א והוא שם דבר כמו טוהר ימי טהרה מפיק ה"א ימי טוהר שלה
"לא תגע" - אזהרה לאוכל כמו ששנויה ביבמות (דף עה)
"בכל קדש וגו'" - (מכות יד יבמות שם) לרבות את התרומה לפי שזו טבולת יום ארוך שטבלה לסוף שבעה ואין שמשה מעריב לטהרה עד שקיעת החמה של יום ארבעים שלמחר תביא את כפרת טהרתה
[ז] אזהרה לאוכל. בפרק הערל (יבמות דף עה.). ואמרו שם דהקיש הכתוב "בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבא", מה ביאת מקדש בכרת, דביאת מקדש בהדיא כתיב כרת בפרשת חקת (במדבר י"ט, כ'), אף "לא תגע" בכרת, ואילו בנגיעת קדשים ליכא כרת, כמו שפירש בפרשת אמור (רש"י להלן כב, ג), ודוקא באכילה יש כרת. והא דכתיב "לא תגע" ואפקיה בלשון נגיעה, ללמוד נגיעה בלאו כאכילה (יבמות דף עה.):
[ח] לרבות את התרומה. בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יד:) ובפרק הערל (יבמות דף עה.). אחר שפירש "לא תגע", דהוא גופיה דקרא, קאמר "כל" הוא רבויא לרבות את התרומה, דאין לפרש הרבוי קודם גופיה דקרא 'לרבות את התרומה'. ואם תאמר, הא הך דרשא לא אתיא לא כרבי יוחנן ולא כריש לקיש, דפליגי בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יד:), דריש לקיש מוקי ליה להאי קרא ד"בכל קודש לא תגע" לטמא שאכל קודש, אבל תרומה יליף ליה מדכתיב (להלן כב, ד) "איש איש מזרע אהרן", ורבי יוחנן דריש הך קרא "בכל קדש לא תגע" לתרומה, וקרא לנוגע, וקרא ד"איש איש מזרע אהרן" אזהרה לאוכל:
ונראה לי, דודאי הא מלתא כריש לקיש אתיא, וריש לקיש מוקי ליה לקרא לכל דבר שהוא קודש, בין לתרומה ובין לקודש, מדכתיב "בכל קודש", דהיינו כל דבר שהוא קודש. והא דפריך בפרק אלו הן הלוקין (מכות דף יד:) אליבא דריש לקיש 'אזהרה לתרומה מנין', וקאמר שם מדכתיב "איש איש מזרע אהרן", איזה דבר השוה בכל מקום הוי אומר זו תרומה, ולא יליף ליה מדכתיב "בכל קודש לא תגע", דודאי כאשר לא ידענו אזהרה לאכילה מדכתיב "איש איש מזרע אהרן וגו'", אין לנו לאפוקי קרא ד"בכל קודש" לתרומה, דיותר יש לאוקמי קרא דווקא בקודש גמור, אבל השתא דאזהר קרא באכילה בקרא, דכתיב "איש איש מזרע אהרן אשר יקרב אל הקדשים", יש לנו לאוקמי קרא דכתיב "בכל קדש לא תגע" בכל קודש, אף בתרומה, דהא קרא קאמר "בכל קודש לא תגע". והתם נמי קאמר (שם) "איש איש מזרעכם אשר יקרב אל הקדשים וגומר" וזהו תרומה דאקרי קודש, והשתא "בכל קודש לא תגע" איירי בכל קדשים, אף בתרומה:
תדע, דהא קאמר שם ורבי יוחנן למה ליה למילף מ"בכל קודש לא תגע", תיפוק ליה מ"איש איש מזרע אהרן וגו'", וקאמר - התם באכילה, הכא למגע. והשתא קשיא, לריש לקיש מנא ליה מגע, דהא קרא דהתם יש לאוקומי באכילה, ומנא ליה מגע, אלא כיון דקרא כתיב "איש איש מזרע אהרן וגו'", אזהרה על אכילה, וכתיב "אשר יקרב אל הקדשים", לכך מרבינן כאן מ"בכל קודש לא תגע" אף תרומה. וכן מוכח בהדיא בפרק הערל (יבמות ריש עה.), דמדכתיב "בכל קודש" אתא לרבות את תרומה, ד"כל קודש" אמר רחמנא:
והשתא יתורץ קושית התוספות, דהקשו שם (יבמות עה. ד"ה נגעה), דמייתי קרא למגע תרומה מדכתיב "בכל קודש לא תגע ואל המקדש לא תבא", ומדאפקיה בלשון נגיעה לומר לך נגיעה כאכילה. והקשו בתוספות, דהא מהך ברייתא מייתי סייעתא אליבא דריש לקיש דקרא איירי בקדשים, דודאי אליבא דריש לקיש קרא נמי איירי בתרומה, דכתיב "בכל קודש לא תגע", ולא בעינן קרא לאזהרת תרומה בפני עצמו רק כדי שלא נוקי קרא ד"בכל קדש לא תגע" בקדשים בלבד ולא בתרומה, אבל השתא דאזהר בתרומה מוקמינן קרא ד"בכל קודש לא תגע" בכל קודש, אף בתרומה, דהא "כל קודש" קאמר:
ומה שהקשו שם בתוספות (שם) דאם כן קשיא "במים יובא" (לעיל יא, לב) למה לי, דיליף שם ממנו נגיעה דתרומה, דודאי לא קשיא, דהווה אמינא דווקא במגע דאדם אסור, דכיון דאסור באכילה - אסור במגעו, אבל "במים יובא" איירי בכלים, ולא שייך שם אכילה, והווה אמינא דמגעו מותר, קא משמע לן דאסור. ועוד, ד"במים יובא" צריך דבעי הערב שמש למגע, והכי פירושו, דודאי "במים יובא" דילפינן מיניה דבעי הערב שמש - אתיא לתרומה, כיון דאיכא קרא דאסור מגע תרומה, אם כן בא קרא למילף דמגע בעי הערב שמש, אבל למעשר לא מצינו קרא דאסור מגעו, אין לנו לאוקמי קרא ד"במים יובא" דצריך למגע שלו הערב שמש. ודברים ברורים הם. והתוספות בפרק הערל (יבמות עה. ד"ה והכתיב) האריכו הרבה, והקשה הרא"ם על פירושם. וכשתעיין בפירוש הזה תמצא אותו נכון, בלי קושיא:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּדְמֵי טָהֳרָה – אַף עַל פִּי שֶׁרוֹאָה [דָּם], טְהוֹרָה.
בִּדְמֵי טָהֳרָה – לֹא מַפִּיק הֵ"א; וְהוּא שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ 'טֹהַר'.
יְמֵי טָהֳרָהּ – מַפִּיק הֵ"א: יְמֵי טֹהַר שֶׁלָּהּ.
בְּכָל קֹדֶשׁ וְכוּלֵּיהּ – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה (יבמות ע"ה ע"א). לְפִי שֶׁזּוֹ טְבוּלַת יוֹם אָרוֹךְ, שֶׁטָּבְלָה לְסוֹף שִׁבְעָה, וְאֵין שִׁמְשָׁהּ מַעֲרִיב לְטַהֲרָהּ עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה שֶׁל יוֹם אַרְבָּעִים, שֶׁלְּמָחָר תָּבִיא אֶת כַּפָּרַת טָהֳרָתָהּ.
לֹא תִגָּע – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל, כְּמוֹ שֶׁשְּׁנוּיָה בִּיבָמוֹת (שם).
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
תשב. פירש רש"י ז"ל אין לשון ישיבה אלא לשון עכבה כמו (דברים א) ותשבו בקדש ימים רבים. ושעור הכתוב ושלשים יום ושלשת ימים תמתין עד שלא תגע בכל קדש ולא תבא למקדש, אע"פ שהם ימי טוהר אצל הבעל, וזה טעם בדמי טהרה, לומר שאע"פ שרואה טהורה. והרמב"ן ז"ל פירש תשב לשון תשמיש, כמו (הושע ג) ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש, כי האשה השוכבת עם בעלה תקרא יושבת לו, וכלפי שאמר בשבעה וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה, שתטמא לבעל ולקדשים כל שבעת ימים, אמר כי אחרי השבעה תשב לבעלה שלשים ושלשה ימים בדמי טוהר, אבל לא תגע בקדש ולא תבא המקדש אע"פ שלא תראה, ותשב עם בעלה אע"פ שתראה. כי רז"ל יש להם קבלה שהיולדת טהורה אחר השבעה לחולין ולבעל בספירות שבעה נקיים, וזהו שאמר בשבעה כימי נדת דותה תטמא, ובימים אלה אמר שתטמא לקודש ולמקדש לא לחולין ולא לבעל.
וכן כתב הרמב"ם ז"ל בספר קדושה פרק י"א וזה לשונו, זה שתמצא במקצת מקומות ותמצא תשובות למקצת הגאונים ז"ל שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף ארבעים ויולדת נקבה עד סוף שמונים, ואע"פ שלא ראתה דם אלא בתוך שבעה, אין זה מנהג אלא טעות הוא באותן התשובות ודרך מינות באותן המקומות ומן הצדוקים למדו דבר זה, ומצוה לכופן כדי להוציא מלבן מנהג הצדוקים ולהחזיק דברי חכמים שתספור שבעה נקיים בלבד כמו שבארנו.
בדמי טהרה. דם שהוא טהור, והוא כנגד דם הנדה, ואינו מטמא.
וכתב החכם ר' אברהם ז"ל גזר השם על הזכר כמספר הימים אשר תשלם צורתו בבטן, והנקבה כפלים שנגמרת לשמונים, ולפיכך טומאת הנקבה נמשכת כפלים, גם הטהרה נמשכת כפלים.
אבל דעת רז"ל שהצורה נגמרת לארבעים יום בין בזכר בין בנקבה, וטעם הכפל לדעתם מפני שטבע הנקבה קר ולח והיא צריכה נקיון רב לרוב הלחיות המוטבעות בה ועל כן תצטרך להמתין כל הזמן הזה כדי שתהיה מנוקה מלידה ומבבטן ומהריון, כי כן יצטרכו בני אדם שטבעם קר ולח זמן ארוך בנקיונם מאותן שטבעם חם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 3 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 3 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "ויקרא יב ד"
קטגוריה זו מכילה את 36 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 36 דפים.