קטגוריה:ויקרא יב ה

<< · מ"ג ויקרא · יב · ה · >>

כתיב:
ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרהֿ.

מנוקד:
וְאִם נְקֵבָה תֵלֵד וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם כְּנִדָּתָהּ וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב עַל דְּמֵי טׇהֳרָהֿ.

עם טעמים:
וְאִם־נְקֵבָ֣ה תֵלֵ֔ד וְטָמְאָ֥ה שְׁבֻעַ֖יִם כְּנִדָּתָ֑הּ וְשִׁשִּׁ֥ים יוֹם֙ וְשֵׁ֣שֶׁת יָמִ֔ים תֵּשֵׁ֖ב עַל־דְּמֵ֥י טׇהֳרָֽהֿ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[א] 'נקבה' -- אין לי אלא נקבה; מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס?    תלמור לומר "ואם נקבה תלד וטמאה"-- אין הדבר תלוי אלא בלידה.

[ב] שאלו תלמידיו את ר' יהודה בן רועץ, שומעים אנו 'וטמאה שבעים', יכול תהיה טמאה שבעים?! אמר להם, טימא וטיהר בזכר וטימא וטיהר בנקבה. מה ימי טהרתה כפלים בזכר -- אף ימי טומאתה כפלים בזכר.

לאחר שנפטרו יצא ומחזר אחריהם. אמר להם לא הייתי צריך להזקק לכם מפני שיש אם למקרא. אלא זו תשובה לדבר: טימא וטיהר בזכר, טימא וטיהר בנקבה; מה ימי טהרתה כפלים בזכר -- אף ימי טומאתה כפלים בזכר.

או כלך לדרך זו: זכר שימי טהרתו מעוטים -- ימי טומאתו מעוטים, נקבה שימי טהרתה מרובים -- אינו דין שיהיו ימי טומאתה מעוטים?!    תלמוד לומר "וטמאה שבועים כנדתה"-- שני שבועים שהם י"ד יום.

[ג] "וששים יום" -- יכול בין סמוכים בין מפוזרים?    תלמוד לומר "יום" -- מה יום כולו אחד אף ששים כולם אחד. יכול ששים סמוכים וששה בין סמוכים בין מפוזרים?    תלמוד לומר "וששים יום וששת ימים" -- מה ששים סמוכים אף ששה סמוכים.

"ששים יום וששת ימים" מה תלמוד לומר? זכר שימי טומאתה מעוטים-- ימי טהרתה מעוטים, נקבה שימי טומאתה מרובים אינו דין שיהיו ימי טהרתה מעוטים?! תלמוד לומר "וששים יום וששת ימים"

[ד] "תשב"-- להביא את המקשה בתוך שמונים של נקבה שכל דמים שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד. ור' אליעזר מטמא.

• אמרו לו לר' אליעזר, ומה אם במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד -- היקל בשופי שלאחר הולד, מקום שהיקל בקישוי שלפני הולד -- אינו דין שנקל בקישוי של אחר הולד?!
• אמר להם דיו לבא מן הדין להיות כנידון! ממה היקל עליה? מטומאת זיבה! אבל טמאה היא טומאת נדה!
• אמרו לו, הרי אנו משיבים אותך בלשון אחרת: מה אם במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד -- היקל בקישוי מבשופי, מקום שהיקל בשופי של אחר הולד -- אינו דין שניקל בקישוי מבשופי?!
• אמר להם אפילו אתם משיבים אותי כל היום -- דיו לבא מן הדין להיות כנידון! מה קישוי הראשון טמאה נדה -- אף קישוי האחרון טמאה נדה!