קטגוריה:דניאל א י
ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַסָּרִיסִים֙ לְדָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְכֶ֖ם וְאֶת־מִשְׁתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָ֩מָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵיכֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּגִֽילְכֶ֔ם וְחִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖י לַמֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֜אמֶר שַׂ֤ר הַ/סָּרִיסִים֙ לְ/דָ֣נִיֵּ֔אל יָרֵ֤א אֲנִי֙ אֶת־אֲדֹנִ֣/י הַ/מֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֣ר מִנָּ֔ה אֶת־מַאֲכַלְ/כֶ֖ם וְ/אֶת־מִשְׁתֵּי/כֶ֑ם אֲשֶׁ֡ר לָ/מָּה֩ יִרְאֶ֨ה אֶת־פְּנֵי/כֶ֜ם זֹֽעֲפִ֗ים מִן־הַ/יְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר כְּ/גִֽילְ/כֶ֔ם וְ/חִיַּבְתֶּ֥ם אֶת־רֹאשִׁ֖/י לַ/מֶּֽלֶךְ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"אשר מנה" - אשר הזמין וסיפק
"כגילכם" - דוגמתכם ולשון משנה הוא בן גילו
"וחיבתם את ראשי למלך" - תגרמו לי להתחייב להתיז ראשימצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אשר מנה" - הוא בעצמו הזמין וקבע מאכלכם ואיך אשנה את דברו
"אשר למה יראה" - אשר למה אעשה כה שיראה המלך את פניכם זועפים ורעים מן פני יתר הילדים
"וחיבתם" - ואהיה ע"י חייב את ראשי למלך כי כן משפט המלך להתיז את הראש של מי אשר ימרה את דברו
מצודת ציון
"מנה" - הזמין
"זועפים" - ר"ל רעים והוא מלשון זעף וכעס כי הכועס נשתנה מראית פניו לרוע
"כגילכם" - כדמותכם ובדרז"ל בן גילו (יבמות קכ)מלבי"ם (כל הפרק)
(י) " ויאמר שר הסריסים," התנצל שהוא אינו יכול לעשות זאת מפני יראת המלך, ובאר להם שאם יגלה בקשתם למלך ירא אני את אדוני המלך אשר מנה את מאכלכם, אחר שהוא עצמו הזמין את מאכלכם על אופן זה. אם יודע לו שאינכם רוצים בפת בגו היא מרידה במלך, ואם אעלים דבר מן המלך מתירא אני מצד אחר, אשר "למה יראה את פניכם זועפים", שבעת יראה אתכם ואת יתר הילדים, ישאל לאמר למה יראה את פניכם זועפים וזה יכיר על ידי "הילדים" האחרים אחר "שהם כגילכם", שהם דומים לכם בשנים ובגידול ובמזון ולמה פניכם זועפים נגדם, וע"י שאלה זאת ירגיש בדבר "וחיבתם את ראשי למלך", וגם יל"פ שדניאל בקש רק שלא יתגאל ורצה מאכלים אחרים טובים תמורתם שנעשו בהכשר, ובזה אין חשש שיראה את פניהם זועפים רק חשש מרד, ועז"א ירא אני את המלך, ואם יתן להם זרעונים משולחן המלך אין חשש מרד, אחר שהם משולחן המלך, אבל עז"א למה יראה את פניכם זועפים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א י.
וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ
וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל
לא ברור מה הבין שר הסריסים בקשר לבקשתו של דניאל. אבל הוא הבין מספיק שדניאל לא רוצה לאכול את האוכל הטוב (שאריות) משולחן המלך, קורא לאוכל הזה 'גועל', ורוצה לקבל משהו אחר.
השר לא שאל להסבר. הוא פשוט עומד לסרב ולא מוכן לעשות שינויים.
יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ
- שר הסריסים לא ירא שהמלך יעלב שדניאל קורא לאוכל שלו - 'גועל'. (הוא פשוט לא יספר את זה למלך.)
- הוא לא ירא ששאר הנערים ידרשו גם הם אוכל שונה.(הם לא יהודים ולא מקפידים על אוכל נקי וכשר. כך גם המן נרגע כאשר מרדכי אמר שהוא לא משתחווה בגלל שהוא יהודי.)
- הוא לא ירא שהילדים ימותו ברעב או ירזו. (הוא חושש שהם יראו כועסים - על דניאל.)
כל שהוא חושש זה שדניאל יכה או יכפה על שאר הנערים מיהודה לעשות כרצונו, הנערים יהיו כועסים או ממורמרים, המלך יראה ויכעס עליו, ובלי לברר, מיד יהרוג אותו או ידיח אותו מתפקידו.
הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם
המלך קבע מה הוא יאכל, והמלך בטוח שהאוכל שלו זה הדבר הטוב ביותר בעולם.
כך כולם מוכרחים לאכול, גם הנערים.
אם שר הסריסים ישנה את האוכל ויקרה משהו רע, מיד יאשימו אותו.
השר לא מוכן לקחת אחריות, או להעיז לחשוב. זה לא שווה לו להסתכן.
אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים
למרות שדניאל דיבר ביחיד, ואולי בא לבדו, בכל זאת חושב השר שכל החברים שלו, שהובאו מיהודה, ישתתפו איתו, ולכן הוא עונה ברבים.
הוא חושב שדניאל כופה באלימות על חבריו, והם יהיו כועסים.
השר חושש שהם יראו רע מחוסר אוכל בריא.
זה מזכיר את דברי פרעה: "לָמָּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן תַּפְרִיעוּ אֶת הָעָם מִמַּעֲשָׂיו" (שמות ה ד) - תעזב את הרעיון הזה - כך אכלתם עד כה, וכך זה ימשך.
אולם בדבריו, שר הסריסים פותח דרך לדניאל למצוא פתרון, כאשר הוא דורש מדניאל להוכיח:
- שהחברים שלו מסכימים איתו בשמחה, לא יהיו זועפים על האוכל החדש שהם צריכים לאכול, ואולי מנועים ממאכלי המלך.
- שכול אחד מהחברים לא יאבד משקל ויראה רע מאכילת אוכל שונה.
הדרישה של שר הסריסים פתחה את הדלת לדניאל לנסות לאכול "מִן-הַזֵּרֹעִים" (צמחוני) (ביאור:דניאל א יב). כך הוא יוכיח שהחברים מסכימים איתו, ושהם לא מאבדים משקל.
למעשה דניאל לא אסר על אכילת השאריות משולחן המלך, החברים יקבלו מן הצומחים, וגם, כרצונם, מהשאריות. זה שבהמשך, המלצר לקח את האוכל והיין משולחן המלך לעצמו, לא משנה שהנערים היו חופשיים לבחור כרצונם. סביר שהמלצר רצה בעיקר את היין יותר מאשר את האוכל.
המעשה הזה הראה שדניאל נעשה המנהיג של חבריו, ויחד הם יצליחו בחצר המלך.
וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ
סרוב לקחת סיכון.
יש כאן פחד של השר, אבל גם איום - 'שלא תעיז לגרום למלך לכעוס עלי.'
במידה מסוימת השר שם את נפשו בידי דניאל, כי הוא גילה לדניאל איך לפגוע בו, הן הנערים, מרצון לפגוע בו, יכולים להציג פנים זועפים. (זה כמעט כמו ששמשון גילה לדלילה את מקור כוחו, שהביא לאובדנו).
ניתן לראות שהיו יחסים טובים של אמון ועזרה בין שר הסריסים ודניאל.
תגובת דניאל
דניאל שמע את חששותיו של שר הסריסים.
הוא לא ענה ולא התווכח.
- שתיקה שווה זהב - דניאל יחליט מה לעשות, והוא לא צריך להסביר או לקבל רשות.
דניאל החליט שלמעשה הוא קיבל רשות, וכל עוד הוא לא כופה על חבריו וכולם יראו בריאים ושמחים, לשר הסריסים אין בעיה איתו.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל א י"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.