קטגוריה:דניאל א טז
נוסח המקרא
ויהי המלצר נשא את פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים
וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים.
וַיְהִ֣י הַמֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּת־בָּגָ֔ם וְיֵ֖ין מִשְׁתֵּיהֶ֑ם וְנֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃
וַ/יְהִ֣י הַ/מֶּלְצַ֗ר נֹשֵׂא֙ אֶת־פַּתְבָּגָ֔/ם וְ/יֵ֖ין מִשְׁתֵּי/הֶ֑ם וְ/נֹתֵ֥ן לָ/הֶ֖ם זֵרְעֹנִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נושא" - נוטל לעצמו
"פת בגם" - הניתן למאכלםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א טז.
וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּת-בָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם
נֹשֵׂא
"נֹשֵׂא" - נָשָׂא, סחב, החזיק, הרים, הוביל (מילוג) וגם: לקח, לקח בעלות, השתלט, (בסלנג - גנב).
המילה "נֹשֵׂא" מציינת שהמלצר הרים והוביל את "פַּת-בָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם", וניתן להבין שהוא הלך למטבח, קיבל את המנות של ארבעת הנערים, ואז הוא 'נשא' את המנות לרשותו שלו, ולא לנערים.
אין ספק שהנערים לא היו רשאים לעשות איתו עיסקה כזאת, הוא לא היה רשאי לקחת את רכוש המלך לעצמו, הוא לא היה רשאי לתת להם אוכל שונה בלי קבלת אישור.
המלצר לקח לעצמו ארבע מנות של נערים מתבגרים. סביר שזה היה יותר מצרכיו.
הוא נהנה לאכול מנות ממשתה המלך, וייתכן שהוא הביא לבני ביתו או לחבריו, במידה ונשאר עודף.
וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים
דניאל ביקש: "וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן-הַזֵּרֹעִים" (ביאור:דניאל א יב), והכוונה היתה (לפי הניקוד) שיביאו להם כל דבר שצומח מזרע - ירקות, פירות, זרעים, וכו, כפי שאמר אלוהים: "הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע, לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ביאור:בראשית א כט).
- דניאל ביקש ארוחה צמחונית, וויתר על הבשר והיין.
אין ספק שדניאל וחבריו לא המשיכו לחיות רק על זרעונים, ואפילו אם זה כלל את כל הדגנים, הקטניות, החמניות, האגוזים, השקדים ושאר פירות מיובשים כמו צימוקים, דבלות ותמרים. אין ספק שלא כל כך בריא לאכול רק זרעים. ייתכן שהם הרטיבו את הזרעונים, או גידלו נבטים, או שתלו אותם באדמה וכך הם גידלו לעצמם גן ירק שלם. זה גם נתן להם עיסוק והתעמלות.
כיון שהמלצר לקח/גנב לעצמו את פת-בג ויין המלך, ללא רשות, הוא היה צפוי לקבל עונש כבד אם ייתפס, כך שהיתה לו סיבה לשתף פעולה עם דניאל וחבריו, לשמור את הענין בסוד, ולספק להם את כל צרכיהם כרצונם - ארוחה צמחונית מלאה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל א טז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.