קטגוריה:דניאל א טו
נוסח המקרא
ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האכלים את פתבג המלך
וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ.
וּמִקְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵיהֶם֙ ט֔וֹב וּבְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִ֨ן־כׇּל־הַיְלָדִ֔ים הָאֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּת־בַּ֥ג הַמֶּֽלֶךְ׃
וּ/מִ/קְצָת֙ יָמִ֣ים עֲשָׂרָ֔ה נִרְאָ֤ה מַרְאֵי/הֶם֙ ט֔וֹב וּ/בְרִיאֵ֖י בָּשָׂ֑ר מִן־כָּל־הַ/יְלָדִ֔ים הָ/אֹ֣כְלִ֔ים אֵ֖ת פַּתְבַּ֥ג הַ/מֶּֽלֶךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ובריאי" - ענין שומן כמו ועגלון איש בריא (שופטים ג)
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א טו.
נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר
וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה
במשך עשרה ימים, המלצר נתן לדניאל וחבריו זרעונים לאכילה במקום פת-בג ויין המלך, ולקח את פת-בג המלך והיין לעצמו.
לבטח המלצר הרגיש שבע ושמח, והעולם נראה לו נפלא.
שר הסריסים לא גילה שהוא גונב את המנות של המלך, חברים לא הלשינו עליו.
דניאל וחבריו אכלו בשמחה את הזרעונים, והם נראו שמחים ומרוצים.
הרבה פעמים כאשר לאדם יש שליטה, אפילו אם התנאים פחות טובים, הוא מרגיש חופשי ושמח - אדון לגורלו.
בְרִיאֵי בָּשָׂר
"בְרִיאֵי בָּשָׂר" - שמנים (מילוג).
אנו מוצאים את הביטוי מספר פעמים: "וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ" (ביאור:בראשית מא ב), וגם "וְעֶגְלוֹן אִישׁ בָּרִיא מְאֹד" (שופטים ג יז).
לא סביר שהנערים השמינו בצורה ברורה מאכילת זרעונים יותר מאשר מאכילת בשר ולחם שהמלך הגיש להם.
נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּת-בַּג הַמֶּלֶךְ
לא ברור איך היה מראה הנערים לפני התחלת הנסיון יחסית לשאר הנערים.
לא ברור כמה ואיזה זרעונים המלצר נתן להם.
לא ברור איך נערים משמינים תוך עשרה ימים.
ייתכן ששאר הנערים חגגו כל ערב משתה, כמו שנאמר על נבל הכרמלי: "וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל, וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ, וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו, וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד" (שמואל א כה לו). הנערים טרפו בשר ולחם והיו מלאים ונפוחים, ובנוסף הם גמרו לשתות את כל היין שנותן להם. ייתכן שהנערים היו שמנים אבל לא נראה שהם היו חזקים, יציבים, וצלולים. סביר שהם היו עייפים ומשועממים.
סביר שדניאל וחבריו נראו יותר טוב מהם אחרי אכילת זרעונים ושתית מים צחים. הם נראו טוב והיו שמחים יותר מאשר כל שאר הנערים.
עיניהם היו זורחות ומבריקות, פניהם הקרינו קשב, ונכונות ללמוד ולענות בחוכמה.
היה תענוג להסתכל עליהם.
בכל מקרה, המלצר העדיף לראות שהם נראים טוב, ולא לוותר על היין והאוכל שהוא 'גונב' מהמלך ללא הסכמת הרשות, ומסתכן במוות (חוקי חמורבי מספר 1 ו26).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל א טו"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.