קטגוריה:דברים כב יט

וְעָנְשׁ֨וּ וְ - ו' החיבור
עָנְשׁ֨וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/6064
מורפ': HC/Vqq3cp אֹת֜וֹ אֹת֜ - מילית, מושא ישיר (את)
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp3ms מֵ֣אָה מֵ֣אָה - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3967
מורפ': HAcbsa כֶ֗סֶף כֶ֗סֶף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3701
מורפ': HNcmsa וְנָתְנוּ֙ וְ - ו' החיבור
נָתְנוּ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqq3cp לַאֲבִ֣י לַ - מילת יחס
אֲבִ֣י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: l/1
מורפ': HR/Ncmsc הַֽנַּעֲרָ֔ה הַֽ - מילית, ה' הידיעה
נַּעֲרָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/5291
מורפ': HTd/Ncfsa כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC הוֹצִיא֙ הוֹצִיא֙ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3318
מורפ': HVhp3ms שֵׁ֣ם שֵׁ֣ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8034
מורפ': HNcmsa רָ֔ע רָ֔ע - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7451 a
מורפ': HAamsa עַ֖ל עַ֖ל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR בְּתוּלַ֣ת בְּתוּלַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1330
מורפ': HNcfsc יִשְׂרָאֵ֑ל יִשְׂרָאֵ֑ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְלֽוֹ וְ - ו' החיבור
לֽ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/l
מורפ': HC/R/Sp3ms־תִהְיֶ֣ה תִהְיֶ֣ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fs לְאִשָּׁ֔ה לְ - מילת יחס
אִשָּׁ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/802
מורפ': HR/Ncfsa לֹא לֹא - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־יוּכַ֥ל יוּכַ֥ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3201
מורפ': HVqi3ms לְשַּׁלְּחָ֖הּ לְ - מילת יחס
שַּׁלְּחָ֖ - פועל, פיעל, מקור נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד

צורת יסוד: l/7971
מורפ': HR/Vpc/Sp3fs כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־יָמָֽיו יָמָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpc/Sp3ms׃

וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה, לֹא יוּכַל אסור לו (כעונש על כך שרצה להיפטר ממנה בדרך מגונה כזאת, לא יוכל לגרשה ביזמתו. היא רשאית לעמוד על כך שיישאר עמה כל חייו או לדרוש ממנו להתגרש). הרקע לכך הוא שבתקופת המקרא, לנערה שארע לה דבר כגון זה לא היה קל להנשא בשנית לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו.