יבמות נט א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
מהו בתר נישואין אזלינן או בתר אירוסין אזלינן א"ל תניתוה נתארמלו או נתגרשו מן הנשואין פסולות מן האירוסין כשרות אמר ליה לשוויה חללה לא קמיבעיא לי דביאה היא דמשוויה חללה כי קמיבעיא לי (ויקרא כא, יג) והוא אשה בבתוליה יקח מאי קיחה דקדושין בעינן או קיחה דנישואין בעינן אמר ליה הא נמי תניתוה אאירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס שאני התם דכתיב (ויקרא כא, יד) יקח אשה הכא נמי כתיב אשה אחת ולא שתים ומה ראית בהא אישתני גופה והא לא אישתני גופה:
מתני' גכהן גדול לא ישא אלמנה דבין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנשואין הולא ישא את הבוגרת ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת [ולא ישא את מוכת עץ]:
גמ' תנו רבנן (ויקרא כא, יד) אלמנה לא יקח בין אלמנה מן האירוסין בין אלמנה מן הנישואין פשיטא מהו דתימא לילף אלמנה אלמנה מתמר מה להלן מן הנישואין אף כאן מן הנישואין קמ"ל ואימא הכי נמי דומיא דגרושה מה גרושה ובין מן הנישואין בין מן האירוסין אף אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין:
ולא ישא את הבוגרת:
תנו רבנן והוא אשה בבתוליה יקח פרט לבוגרת שכלו לה בתוליה דברי ר' מאיר ר' אלעזר ור' שמעון מכשירין בבוגרת במאי קא מיפלגי רבי מאיר סבר בתולה אפילו מקצת בתולים משמע בתוליה עד דאיכא כל הבתולים בבתוליה בכדרכה אין שלא כדרכה לא ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי בתולה בתולה שלימה משמע בתוליה ואפי' מקצת בתולים בבתוליה עד שיהיו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין שלא כדרכה אמר רב יהודה אמר רב זנבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה מתיב רבא (דברים כב, יט) ולו תהיה לאשה חבאשה הראויה לו פרט לאלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט היכי דמי אלימא בכדרכה מאי איריא משום אלמנה תיפוק ליה משום דהויא לה בעולה אלא לאו שלא כדרכה ומשום אלמנה אין משום בעולה לא
רש"י
[עריכה]
מהו - לכונסה משבגרה או לא:
בתר קיחה דאירוסין אזלינן - ושריא ליה או בתר נישואין אזלינן וכיון דבגרה אסירא ליה:
מן האירוסין כשרות - אלמא בפסול כהונה בתר נישואין אזלינן מדלא פסיל אלמנה שנתארסה לכ"ג ומת:
יכנוס - אלמא בתר אירוסין אזלינן:
שאני התם דכתיב אשה - כי אם בתולה מעמיו יקח אשה והאי אשה קרא יתירא הוא ומיניה מרבינן לקמן בפירקין (דף סא.) דאם אירס אלמנה ונתמנה להיות כהן גדול יכנוס:
אחת ולא שתים - תירוצא הוא אחת יש לך לרבות ולא שתים:
הא אישתני גופה - בוגרת נשתנה גופה מן אירוסין לנישואין אלמנה לא נשתנית:
מתני'. ולא ישא את הבוגרת - פלוגתייהו מפרש בגמ':
גמ'. פשיטא - אלמנה סתמא משמע:
מתמר - שבי אלמנה (בראשית לח):
דומיא דגרושה - ובגרושה פשיטא ליה דסתמא היא דלית לך למילף כדילפינן ג"ש באלמנה:
בתולה - אי הוה כתיב בתולה יקח מקצת בתולים משמע והואי מישתרי בוגרת השתא דכתיב בתוליה מיתסרא בוגרת דמשמע דבעינן כל בתוליה:
בבתוליה - בי"ת יתירא דמשמע הכי למדרש במקום בתוליה דהיינו כדרכה אם נבעלה נפסלה לכ"ג אבל בבעילה שלא כדרכה לא דלמיסר בעולה שלא כדרכה ליכא למימר מהאי קרא ולמידרש עד שיהו כל בתוליה קיימין ואפילו שלא כדרכה כדדרשינן ליה אליבא דרבי אלעזר כיון דבתולה ממעט בוגרת כ"ש בעולה שלא כדרכה הלכך כי אתא קרא למישרי אתא וכדדרשינן:
ורבי אלעזר ורבי שמעון סברי - אי הוה כתיב בתולה שלימה משמע ומיתסרא בוגרת השתא דכתיב בתוליה אפילו מקצת בתולים משמע לרבות בוגרת:
בבתוליה - ב' יתירא משמע שתהא בבתוליה שלא אבדה מהם כלום על ידי בעילה בין כדרכה בין שלא כדרכה וכיון דאיתרבאי בוגרת להיתירא איצטריך למיסר בעולה שלא כדרכה:
פסולה לכהונה - לכ"ג שמצווה על הבתולה אבל להדיוט אפילו כדרכה כשרה ואין זונה אלא הנבעלת לאסור לה:
ולו תהיה לאשה - במאנס נערה בתולה כתיב:
פרט לאלמנה - מן האירוסין וזה המאנס כ"ג הוא או גרושה או חלוצה מן האירוסין היא אם כהן הדיוט הוא:
היכי דמי - הך ביאת אונס שבא עליה כהן גדול זה:
תיפוק ליה דהויא לה בעולה - ותניא לקמן אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא:
תוספות
[עריכה]
מהו בתר נישואין אזלינן. מתוך פירוש הקונטרס משמע דשמואל ידע דמיבעיא ליה אם מותר לכונסה משבגרה או לא אע"ג דמתניתין לא איירי באיסור קיחה מ"מ שמואל הוה מדמי איסור קיחה לאיסור חללה וקשה לר"י דמעיקרא פשט ליה שמואל דבתר נישואין אזלינן ובתר הכי פשט ליה דבתר אירוסין אזלינן ועוד דלא הוה ליה למימר לשוויה חללה לא קמיבעיא לי כיון דאיהו נמי ידע דלא קמיבעיא ליה אלא לענין קיחה אלא שהיה מדמה זה לזה והכי הוה ליה למימר שאני איסור קיחה מאיסור חללה ונראה לר"י דשמואל היה סבר דמיבעיא ליה אי חשיב ליה לר"מ משתמרת לביאה פסולה כיון שהקידושין היו בהיתר או לא והיה יכול להשיבו דזו ביאה כשרה היא דמותר לכנוס כדקאמר בסמוך אלא לפי דבריו שסבור דאסור לכנוס משיב לו תנינא דמן הנישואין פסולות וכיון דעיקר חללות מן הנשואין סברא הוא דבתר נישואין אזלינן אפי' הוי הקידושין בהיתר:
הא לא אישתני גופה. קודם נישואין אחר שנתמנה להיות כ"ג וה"ה אם אירס בוגרת או קטנה ובגרה ואח"כ נתמנה להיות כ"ג דדוקא נתמנה ואח"כ בגרה הוא דלא יכנוס דנשתנה הגוף אחר שנתמנה וצ"ע אם אחר שנתמנה נעשית מוכת עץ או בעולה אי הוי נשתנה הגוף ולא יכנוס או לא וקצת משמע בפ"ק דקדושין (דף י.) דלא חשיבא בעולה אישתני גופה דקאמר אי תחלת ביאה קונה יכול כ"ג לקדש בביאה ואי חשוב כאישתני גופה היאך יכנוס והלא בעולה היא בשעת נישואין אם תאמר דביאה אירוסין עושה ומיהו בפ' אלו נערות (כתובות לח: ושם) חשיב בעולה שינוי הגוף גבי הא דפריך אדרבה בתולה בתולה לגזירה שוה שהרי אני קורא בה נערה אשר לא אורסה ומשני הא אישתני גופה הא לא אישתני גופה והא דאמרי' בפ' נערה בכתובות (דף מה. ושם) ודלמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופה שלא בגרה התם שהיתה כבר בעולה מן הבועל לא חשיב שינוי הגוף בבעילת בעל ובעילת בועל אע"ג דהוי שינוי הגוף התם לא איירי אלא בנשתנה הגוף אחר העבירה . [וע"ע תוס' כתובות מה. ד"ה דלמא]:
דומיא דגרושה. וא"ת אדרבה גרושה דומיא דאלמנה דדוקא מן הנשואין וי"ל דלחומרא מקשינן ועוד אר"י דגרושה הויא אף מן האירוסין כמו גרושה דכהן הדיוט ואע"ג דבהשולח (גיטין מא. ושם) אמרי' לא דכולי עלמא ג"ש עדיפא מהקישא שאני התם דעיקר שטר נפקא לן מגזרה שוה. [וע"ע תוס' זבחים מח. ד"ה דכ"ע]:
פרט לבוגרת שכלו בתוליה. לאו דוקא כלו אלא כלומר נתמעטו קצת:
אפי' מקצת בתולים. לא מצי למימר לרבי מאיר בתולה שלימה משמע בין כדרכה בין שלא כדרכה בתוליה להכשיר שלא כדרכה בבתוליה למעוטי בוגרת דלא משמע ליה למדרש מבי"ת אלא לענין שלא כדרכה בבתוליה במקום בתוליה ועוד דע"כ לר"מ בתולה מקצת בתולה דשמעינן ליה לר"מ בפרק אלמנה ניזונת (כתובות צז: ושם) דאמר מקצת כסף ככל כסף ועוד דאי אפשר דבתולה שלימה משמע למעוטי שלא כדרכה דמבתולה ליכא למעוטי שלא כדרכה דהא בקנס של נערה כתיב בתולה ואפילו הכי יש לה קנס כדאמר בפרק קמא דקידושין (דף י.) מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמי וכן לענין סקילה בנערה המאורסה לא פליג רבי אלא משום דכתיב לבדו ומיהו קשה לר"י למאן דאמר בתולה שלימה משמע אמאי איצטריך גבי קנס למעוטי בוגרת תיפוק ליה מדכתיב בתולה דמשמע שלימה וכן גבי נערה המאורסה ומיהו בתולה דגבי קנס איכא למימר דאיצטריך לכדדרשינן בפרק אלו נערות (כתובות לח: ושם):
אילימא בכדרכה תיפוק ליה דהויא בעולה. משמע דאסירא ליה אע"פ שהיא בעולת עצמו והא דקאמר בריש אלו נערות (שם ל. ושם) איכא בינייהו בעולה לכהן גדול היינו בעולה מאותה בעילה עצמה שנאנסה בה וכן פירש ר"ח ולא כמו שדוחק שם בקונטרס לפרש שנבעלה לאחר שלא כדרכה ועוד דא"כ הוה ליה למיפרך הניחא לר"א דאמר נבעלה שלא כדרכה פסולה אלא לר"מ מאי איכא למימר:
אלא לאו שלא כדרכה. משמע דמשלם קנס אביאה שלא כדרכה וכן בפ"ק דקידושין (דף י. ושם) דקאמר מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמין הקשה ריב"א מכאן על פירוש רש"י בפ' בן סורר מורה (סנהדרין עג. ושם) גבי רדף אחר חייבי לאוין ואחר חייבי כריתות דניתן להציל בנפשו ופריך ואלו נערות שיש להם קנס
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/יבמות/פרק ו (עריכה)
נה א מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, סמג לאוין קכה ועשין כו:
נו ב מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ז:
נז ג מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה א':
נח ד מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"א:
נט ה מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג:
ס ו מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א':
סא ז מיי' פי"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד:
סב ח מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ה', סמג לאוין פד, טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ד':
ראשונים נוספים
ואסיקנא לבעיין דבתר נישואין אזלינן ואסירא ליה. ואי קשיא הא דאיבעיא להו במסכת קידושין פ"ק (דף יוד) סוף ביאה קונה או תחלת ביאה קונה למאי נפקא מינה לכהן גדול ואמאי הא בשעת נישאין בעולה היא ובתר נישואין אזלינן איכא למימר קס"ד ביאה נישואין עושה ושם אפרש יותר בעזרת האל.
אף כאן מן הנישואין. פי' ולעבור עליה בלאו ועשה.
דומיא דגרושה. איכא למידק איפוך אנא ופי' רש"י ז"ל וגרושה פשיטא לן דסתמא היא דלית לן למילף כדילפת באלמנה ואינו מספיק שנלמוד למד מלמד.
ובתוספות מפרשים, משום דגבי כהן הדיוט כתיב גרושה מאישה וכולן במשמע דהתם מה לי נישואין מה לי אירוסין הרי לא הקפידה תורה בבעולה להדיוט הילכך אף גרושה דכתיב גבי כהן גדול אפילו מאירוסין שאי אפשר להקל בכהן גדול יותר מבהדיוט.
הא דאמרינן תיפוק לי' משום בעולה. ה"פ: דחייבי עשה נינהו ואינה ראויה לו מן התורה כדאמרינן לקמן אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא ישא ואם נשא מוציא בגט.
וא"ת א"כ להוי הולד חלל לדברי ר' אליעזר בן יעקב אלמא תניא באנוסת חבירו דוקא איכא למימר כיון שסופה להיות בעולה תחתיו אין הולד חלל דהא אפילו להיתרה שלא תצא קס"ד משום האי טעמא וכן נראה מדברי ר"ח ז"ל.
ואמר ליה שמואל תניתוה: כלומר אפילו למאי דסבירא לך דבגרה תחתיו פסולה ולא נתחללה עד שתנשא לו ממש דקתני מן האירוסין כשרות. ואמר לי רב חייא לא כמו שאתה סבור דלשוייה חללה קא מיבעיא לי, דההיא מפשט פשיטא לי, אלא אי איפסלא ליה לכהן גדול עצמו קא מיבעיא לי, דכתיב והוא אשה בבתוליה יקח קיחה דאירוסין בעינן או קיחה דנשואין בעינן. ואהדר ליה הא נמי תנינא דבתר אירוסין אזלינן ואסיקנא דבתר נשואין אזלינן כן נראה לי. ואי קשיא לך הא דאיבעיא לן בפרק קמא דמסכת קדושין (י, א) תחלת ביאה קונה או סוף ביאה קונה למאי נפקא מינה לכהן גדול, ואמאי אפילו כשתמצא לומר דתחלת ביאה קונה מכל מקום בשעת נשואין בעולה היא יש לומר כשבא עליה בחופה ושם (בד"ה אי) כתבתי יותר בס"ד.
דומיא דגרושה: פירש רש"י ז"ל דגרושה פשיטא לן דסתמא היא דלית לך למילף כדילפת באלמנה. ואינו מחוור דהא קיימא לן דבכל התורה כולה למידין למד מלמד, ואם כן ניליף אלמנה אלמנה מתמר ונילף גרושה מאלמנה, מה אלמנה מן הנשואין ולא מן האירוסין אף גרושה מן הנשואין, ובתוספות (ד"ה דומיא) פירשו דמגרושה דכתיבא גבי כהן הדיוט קא יליף, דהתם ודאי כל גרושה במשמע, דהא לא הקפידה תורה בבעולה להדיוט, והלכך אף גרושה האמורה בכהן גדול אפילו מן האירוסין שלא יהא כח הדיוט חמור מכהן גדול. אי נמי לחומרא מקשינן לקולא לא מקשינן.
בבתוליה עד שיהו כל בתוליה קיימין בין בכדרכה בין בשלא כדרכה: קשיא לי האי שלא כדרכה היכי דמי, אי כשנבעלה לאיש תיפוק ליה לר"א משום זונה ואפילו לכהן הדיוט נמי אסירא. ואי בשנבעלה לבהמה אי קסבר שמה ביאה הויא נמי זונה, ואי לא שמה ביאה הא אינה אלא כמוכת עץ, ואין לך אשה שאינה מוכת עץ שלא כדרכה על ידי צרור. ואי בממאנת נשואי קטנה דרבנן הן ולא בא הכתוב למעט ביאה שעל ידי נשואין דרבנן וצריך לי עיון.
אילימא בכדרכה צריכה למימר תיפוק ליה דהויא בעולה: קשיא לי היכי קא פשיט ליה כולי היא דבכדרכה אי אפשר משום דהויא לה בעולה דמידי הוא טעמא אלא לרב והא אמר רב אשי לקמן (ס, א) דלרב ור' יוחנן אנוסת עצמו ומפותת עצמו אם נשא נשוי ויקיים הואיל וסופה להיות בעולה תחתיו. ויש לומר דרבה דהוא מאריה דהאי קושיא סבירא ליה כרב הונא דאמר (להלן בע"ב) משמיה דרב אם נשא נשוי ומוציאה בגט, ונשא נשוי דקתני לומר שאינו משלם קנס על פי עצמו אבל דבר תורה אסור לקיימה. ואינו מחוור כלל דכי קא אמרינן מוציאה בגט לאו מדאורייתא קאמר אלא מדרבנן, דאי מדאורייתא אפילו נשא אינו פטור מן הקנס דלאו נשואין הן (עיין להלן פה, ב ד"ה ולר' אליעזר) ואפילו תאמר דכיון דקדושין תופסין בה נשואין הוי למיפטר מיהא מן הקנס, אפילו הכי לא משמע התם שתהא אסורה לו דבר תורה, שאם כן אף בדידה ליפלוג ר' אליעזר בן יעקב ולימא שהולד חלל כדפליג ואמר באנוסת חברו ומפותת חברו וצריך עיון. ועוד קשיא ליה רבה דמקשה הכי אדרב מאי קשיא ליה דהא בהדיא אמרינן דלר"א ור' שמעון בבתוליה למעט בעולה ושלא כדרכה, ויש לומר דרבה בין אהא דרב בין אאוקמתון דאוקימנא פלוגתא דר' מאיר ור"א ו' שמעון בהאי דרשה דבבתוליה קא פריך כנ"ל.
מאי איריא אלמנה תיפוק ליה משום בעולה: ואף על פי שבעולה לכהן גדול הוי עשה שאינו שוה בכל ונדחה, מכל מקום עשה דולו תהיה לאשה קיל מיניה משום דאפשר דלאו לקיומיה כדאמרינן בפרק אלו נערות (מ, א) דאי אמרה לא בעינא ליתיה לעשה כלל. אי נמי דבהדיא מיעטיה קרא משום דכתיב ולא תהיה לאשה אשה הראויה לו, לאפוקי כל שאינה ראויה לו ואפילו משום עשה.
כתב אשה פי' דקס"ד דיתור דאשה בא' לרבות לכל דבר דלא ניזיל אלא בתר אירוסי' וכל אשר שנתארסה בהתר יקח אותה ומהדרי' א' ולא שתים כלומר לא משמ' מהאי ייתורא אלא היתר א' בלבד ופריך ומה ראית להוציא את הבוגרת להבי' את האלמנה דאלו ייתורא לא מוכח בהא מידי ואי מסברא יותר יש להתיר בוגרת שאינה פגומה כ"כ ומגונה כאלמנה ותדע לך דאלמנה בלאו ובוגרת בעשה ואלמנה לד"ה פסולה ואלו בוגרת איכא מאן דשרי. ופריך האי אישתני גופא והאי לא אישתני גופא כלומר דסברא הוא דאלמנ' לא אישתני אמר הכתוב שתהא חזקתה שקדשה בהיתר דכיון דלא אישתני גופא בין קדושין לנשואין לא ישתנה דינא מה שאין כן בבוגרת דאשתני גופא וכן הלכתא והקשו בתוס' מהא דאמרינן בפ"ק דקדושין איבעיא להו תחילת ביאה קונה או סוף ביאה קונה נפקא מינה כגון שהערה בה וקבלה קדושי' מאחר אי נמי לכהן גדול שקדש אשה בבעילה דאי אמרת תחלת ביאה קונה שריא ליה. אי אמרת סוף ביאה קונה אסור לו לקדש אשה בביאה דכי קני לה בסוף ביאה היא בעולת עצמו והשתא לפום סוגייא דהכא תיקשי לן דאפי' תימא תחילת ביאה קונ' היכי שריא ליה דהא אין כאן אלא קדושי' ובשעת נשואי' בעולה היא ובתר נשואי' אזלי'. כל היכא דאשתני גופא והא דאשתני' גופא תחל' ביאה שנתקדשה בועד שעת נשואין שהיא בעולה לו וי"א לא חשיב שינוי בגופא כיון דעדיין נערה היא ואחרי' תירצו דהתם מיירי שקדש' בביאה ע"י חופה דאת"ל ביאה קונה קדושי' ונשואי' איכא בהדה:
מה גרושה בין מן האירוסי' בין מן הנשואי' פרש"י ז"ל דבגרושי' לית לן למילף דמיירי בין מן הנשואין כדילפת באלמנה וכיון דכן שבקא בסתמא והק' עליו בתו' דמ"מ נילף גרושה מאלמנה דבכל התורה למדין למד מלמד חוץ מקדשי' ויש לתרץ לפי' רבי' ז"ל דאלמנה לא הוי למוד גמור מההיא דתמר לאפוקה לדידה ולגרוש' מפשוט' דמשתמעי בין מן האירוסי' בין מן הנשואין וטפי עדיף דתהוי אלמנ' כגרושה ולהחמיר ונשבקי' לקרא כפשוטיה ור"י פי' דע"כ גרושה אף מן האירוסי' היא דהא גרושה דגבי הדיוט אפי' מן האירוסי' היא דבהדיוט לא קפיד רחמנא בבעולה שא"כ היא ביאת זונה וכיון דכן הא ודאי לא חמיר הדיוט מכ"ג ואף הוא נאסר בגרושה מן האירוסי' וזהו הנכון:
בבתוליה פרט לבוגר' שכלו בתוליה פי' שלא כלו לה ממש שהרי יש לה דמים ונותני' לה ליל ה' אלא פי' שנתמעטו בתוליה וכדפי' במ' כתובות בס"ד בשיטת רש"י ז"ל וכן כתבו בתוס' אבל לפי שיטת הגאוני' ז"ל דלשם משמע שכלו בתולים לגמרי אבל הרמב"ן ז"ל כתוב שטעות היה בדברי הגאונים ז"ל והוא מפרש כפרש"י ז"ל והק' הא דגרסי' בירוש' דפרקי' דבוגרת שכלו בתוליה במעיה מוכת עץ יצאו בתוליה לחוץ אלמא אף בוגרת אין לה דמי בתולים במעיה ולא יצאו לחוץ כמוכת עץ ויש לפרש ה"ק בוגרת נתמעטו בתוליה במעיה בלבד אבל מוכ' עץ יצאו כלם לחוץ ושם ביררתי הדברי' בס"ד:
בבתוליה בכדרכה אין של"כד לא פי' דקר' ודאי לא בא לרבות איסור שיהיו כל בתוליה קיימין דא"כ לישתוק קרא מיני' דכיון דאסר בוגרת שלא נעשה מעשה בכלו בתוליה כ"ש זו שנעשה בה מעשה מ"מ אלא ודאי למעט בהדיה במקום בתולים דהיינו כדרכה אבל לר' אליעזר וכ"ש דדרשי קרא למשרי בוגרת קסברי דאם איתא דבבתוליה להתר שלא כדרכה אתא לישתוק דכיון דבוגרת שכלו בתוליה בעיקרם שריא כ"ש זו שהם שלא כדרכה אסורה:
אילימא בכדרכה תיפוק ליה דהויא בעולה פי' בעולת עצמו אסורה לו וקי"ל אנוסת עצמו לא ישא ואע"ג דקתני אם נשא נשוי וכו'. רבה סבר כרב הונא דפריך לקמן דנשא נשוי אינו אלא לענין שמשלם קנס במער' אבל אסור' לו ומוציאה בגט מן התורה ולית לן כמ"ד לקמן ואם נשא נשוי לגמרי וא"ת ומאי מקשה רבא נימא דאלו משום בעולה לחוד אתי עשה דלו תהיה לאשה שהוא שוה בכל והשתא דהויא אלמנ' נמי לא אתי עשה ודחי לא תעשה ועשה ואע"ג שאינם שוים בכל וי"ל דבהא ליכא למידחי שום איסורא דהא אמר רחמנא בהדיא אשה הראויה לו ואפי' מיעוט דחייבי עשה במשמע ועוד דהא אמרי' דכי האי עשה דלא תהיה לאשה אינו דוחה שום איסור כיון דכי אמרה לא בעינה ליתיה לעשה כלל וכפי פי' הראשון שפי' ר"י ז"ל:
אלא לאו שלא כדרכה פי' דבהא נמי איכא קנס דאונס ומפתה וכדאמרינן בפ"ק דקדושי' גבי באו עליה י' בני אדם מודה דלענין קנס דכלהו משלמי:
מתוך: תוספות רי"ד על הש"ס/יבמות/פרק ו (עריכה)
מתניתין כ"ג לא ישא את האלמנה בין אלמנה מן הנשואין ולא את הבוגרת ור"א ור"ש מכשירים בבוגרת. ולא ישא את מוכ"ע ארס את האלמנה ונמנה להיות כ"ג יכנוס. מעשה ביהושע ב"ג שקידש את מרתא בת ביתוס, ומניהו המלך להיות כ"ג, ש"י שנפלה לפני כ"ה ונתמנה להיות כ"ג אע"פ שעשה בה מאמר לא יכנוס, כ"ג שמת אחיו חולץ אבל לא מיבם:
ת"ר והוא אשה בבתולי' יקח פרט לבוגרת שכלו בתוליה דברי ר"מ ר"א ור"ש מכשיירים בבוגרת במאי קמפלגי ר"מ סבר בתולה אפי' מקצת בתולה משמע דהיינו בוגרת שכנו מקצת בתולי' בתוליה עד דאיכא כל בתולי ולמעוטי בוגרת, בתולי' כדרכה אין שלא כדרכה לא, פי' שאם נבעלה כדרכה פסולה לכ"ג אבל נבעלה של"כ כשירה לכ"ג דלא מיקרי בעולה אלא כדרכה, ור"מ ור"ש סברי בתולה בתוה שלימה משמע למעוטי בוגרת, בתוליה אפי' מקצת הבתולים ובא להכשיר את הבוגרת בבתולי' עד שיהא כל בתולי' קיימם בין כדרכה בין של"כ, פי' שאם נבעלה של"כ בעוה מיקריא ואסורה לכ"ג:
מתוך: תוספות חד מקמאי על יבמות/פרק ו (עריכה)
אמר רב יהודה אמר רב נבעלה שלא כדרכה פסולה לכהונה פי' לכ"ג מתיב רבה ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו פרט לאלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ה"ד אלימא כדרכה מאי איריא משום אלמנה תיפוק ליה דה"ל בעולה. פירוש הא תניא לקמן אנוסת עצמו ומפותת עצמו לא (תצא) [ישא אלא] לאו בשלא כדרכה ומשום אלמנה אין משום בעולה לא. הא מני ר"מ היא ורב דאמר כר"א ושמעינן מהא מתניתא שלא כדרכה יש לה קנס. ואקשינן אי כר"א מאי איריא משום בעולה. וקשה לן ומאי קושיא דלמא רב ס"ל כר"א בשלא כדרכה ופליג עליה בפנוי הבא על הפנויה. ועוד לישני ליה רב דאמר כר"ש. ועוד לישני ליה דבאנס מיירי דבכה"ג לא עשה זונה בפנוי הבא על הפנויה (ועוד לישני ליה) דאלת"ה קשיא דרב אדרב דהא אמר רב בפ"ק דכתובות הלכה כר' יוסי דאמר אם רוב העיר משיאין לכהונה ה"ז תנשא לכהונה דאראב"י גבי אנוסת עצמו ומפותת עצמו הולד חלל. ב) ואוקימנא דראב"י במפותה אבל באנוסה ליכא משום זונה בפנוי הבא על הפנויה (ואנוסת חברו דקתני משום לה דאמר לא ישא) לכך נראה מה שפירש הראב"ד דהכי פריך אי רב כיחידאה ס"ל ה"ל לאשמועינן הא דר"א אלא לאו ש"מ דאליבא דד"ה אמר למילתיה ושני ליה בממאנת ודכ"ע בעל א' עושה אותה בעולה שלא כדרכה כדאית' בפ"ק דקידושין:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה