קטגוריה:דברים כב ד
לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו.
לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.
לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃
לֹא לֹא - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn־תִרְאֶה֩ תִרְאֶה֩ - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqi2ms אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־חֲמ֨וֹר חֲמ֨וֹר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 2543
מורפ': HNcbsc אָחִ֜יךָ אָחִ֜י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp2ms א֤וֹ א֤וֹ - ו' החיבור
צורת יסוד: 176 a
מורפ': HC שׁוֹרוֹ֙ שׁוֹר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7794
מורפ': HNcmsc/Sp3ms נֹפְלִ֣ים נֹפְלִ֣ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 5307
מורפ': HVqrmpa בַּדֶּ֔רֶךְ בַּ - מילת יחס, ה' הידיעה
דֶּ֔רֶךְ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/1870
מורפ': HRd/Ncbsa וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ וְ - ו' החיבור
הִתְעַלַּמְתָּ֖ - פועל, התפעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5956
מורפ': HC/Vtq2ms מֵהֶ֑ם מֵ - מילת יחס
הֶ֑ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: m
מורפ': HR/Sp3mp הָקֵ֥ם הָקֵ֥ם - פועל, הפעיל, מקור מוחלט
צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVha תָּקִ֖ים תָּקִ֖ים - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6965 b
מורפ': HVhi2ms עִמּֽוֹ עִמּֽ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5973 a
מורפ': HR/Sp3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
לֹא־תִרְאֶה֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) אֶת־חֲמ֨וֹר קדמא (משרת, דרגא 5) אָחִ֜יךָ גרש (שליש, דרגא 4)
א֤וֹ מהפך (משרת, דרגא 5) שׁוֹרוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
נֹפְלִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) בַּדֶּ֔רֶךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ טפחא (מלך, דרגא 2)
מֵהֶ֑ם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הָקֵ֥ם מרכא (משרת, דרגא 5) תָּקִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
עִמּֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים מרוב המשא עליהם בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, הָקֵם תָּקִים תעזור להקים את הבהמה ולסדר את המשא עליה עִמּוֹ.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִחְזֵי יָת חֲמָרָא דַּאֲחוּךְ אוֹ תוֹרֵיהּ רְמַן בְּאוֹרְחָא וְתִכְבּוֹשׁ מִנְּהוֹן אָקָמָא תָקִים עִמֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֶחְמוּן יַת חֲמָרָא דַאֲחוּכוֹן אוֹ תוֹרֵי רְמָאָן בְּאוֹרְחָא וְתִכְבְּשׁוּן עֵינֵיכוֹן מִנְהוֹן מֵיקַם תְּקוּמוּן עִמֵּיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | מִישְׁבַּק תִּשְׁבּוֹק יַת מַה דִּבְלִבָּךְ עֲלוֹי וּמִפְרַק תִּפְרוֹק עִמֵּיהּ וּמִטְעַן תִּטְעֲנִי עִמֵּיהּ: |
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תראה את חמור אחיך . זו מצות לא תעשה. ולהלן הוא אומר (שמות כג) כי תראה - מצות עשה. אין לי אלא חמור אחיך, חמור שונאך מנין? תלמוד לומר (שמות כג) חמור שונאך , מכל מקום. אם כן למה נאמר " אחיך ", אלא מלמד שלא דברה תורה, אלא כנגד יצר הרע.
נב.
נופלים . ולא עומדים.
בדרך . ולא ברפת. מכאן אמרו, (ב"מ לב) מצאה ברפת - אין חייב בה, ברשות הרבים - חייב בה.
והתעלמת מהם . (ב"מ ל וש"נ) פעמים שאתה מתעלם, ופעמים שאין אתה מתעלם. כיצד, היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה שלו מרובה משל חברו – פטור. שנאמר והתעלמת מהם , פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם.
נג.
[ עזב תעזב עמו . זו פריקה.
הקם תקים עמו . (ב"מ לב) זו טעינה, דברי ר"י בן בתירה].
העמידה ונפלה העמידה ונפלה, אפילו חמשה פעמים – חייב, שנאמר הקם תקים ( עמו ). הלך וישב לו, ואמר לו, "הואיל ועליך מצוה לפרוק, פרוק" – פטור, שנאמר הקם תקים עמו . יכול אפי' זקן, אפי' מוכה שחין? ת"ל הקם תקים עמו .
מלבי"ם - התורה והמצוה
נא.
לא תראה . והוכפל בפ' משפטים בלשון " כי תראה ", שיהיה בעשה ולא תעשה, כמ"ש במכלתא ( משפטים ר ).
ושם אמר " חמור שונאך " ופה אמר " חמור אחיך ", כי אסור לשנאותו, רק היצה"ר הטיל שנאה ביניהם. כן פרשתי למעלה ( תצא מג ) ובמכלתא ( משפטים רא ) ושם עוד פי' לזה.
נב.
נופלים בדרך . הם שני תנאים,
1. שיהיו נופלים, ועי"כ נפרק המשא מעליה, לא אם הם עומדים.
2. וכן שיהיה בדרך, לא ברפת, כמ"ש בב"מ לב.
ומ"ש " והתעלמת וכו' ", התבאר במכלתא משפטים רז ולמעלה ( תצא מה ).
נג.
הקם תקים עמו . הוא הרמת המשא עליו. ועזב תעזב שנאמר בפ' משפטים, הוא פירוק המשא. ששם אמר רובץ תחת משאו , ופה אמר נופלים בדרך , שכבר הופרק המשא והם נופלים עדיין, וצריך להקימם ולטעון המשא. וזה דעת ריב"ב, כמ"ש במכלתא משפטים רח . כי ר' יאשיה שם ס"ל, ששניהם מדברים בפריקה.
וממ"ש " הקם תקים ", כפל המקור עם הפעל, מורה אפי' כמה פעמים (כנ"ל תצא מו ).
וממ"ש " עמו ", מבואר שגם הוא צריך לעזר. אבל אם הוא (בעל החמור) חולה שא"א לקיים עמו, הלא כתוב הקם תקים בכל אופן.
רש"י
"עמו" - עם בעליו אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון פטור
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עִמּוֹ – עִם בְּעָלָיו; אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ, הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעֹן – טְעֹן, פָּטוּר (שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כב ד"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.