מפרשי רש"י על דברים כב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


| מפרשי רש"י על דבריםפרק כ"ב • פסוק ד' | >>
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים כ"ב, ד':

לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃


רש"י

"הקם תקים" - (ב"מ לב) זו טעינה להטעין משאוי שנפל מעליו

"עמו" - עם בעליו אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון פטור


רש"י מנוקד ומעוצב

הָקֵם תָּקִים – זוֹ טְעִינָה, לְהַטְעִין מַשּׂאוּי שֶׁנָּפַל מֵעָלָיו (ב"מ ל"ב ע"א).
עִמּוֹ – עִם בְּעָלָיו; אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ, הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעֹן – טְעֹן, פָּטוּר (שם).

מפרשי רש"י

[ה] טעינה וכו'. ואם תאמר, ולכתוב טעינה ולא בעי פריקה, ואנא אמינא, מה טעינה שאינה צער בעלי חיים - חייב בה, פריקה - שהיא צער בעלי חיים - לא כל שכן. ותרצו בגמרא (ב"מ סוף לב.) אי לא כתב פריקה, הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה טעינה בשכר, אף פריקה בשכר. לכך כתב פריקה, לומר פריקה בחינם, ומהא שמעינן דטעינה בשכר: