מפרשי רש"י על דברים כב ה
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ב • פסוק ה' | >>
• א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • טו • יז • יח • כ • כא • כב • כג • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֙בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כׇּל־עֹ֥שֵׂה אֵֽלֶּה׃
רש"י
"לא יהיה כלי גבר על אשה" - (ספרי, נזיר נט ע"א) שתהא דומה לאיש כדי שתלך בין האנשים שאין זו אלא לשם ניאוף
"ולא ילבש גבר שמלת אשה" - לילך ולישב בין הנשים ד"א שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי
"כי תועבת" - לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה – שֶׁתְּהֵא דּוֹמָה לְאִישׁ כְּדֵי שֶׁתֵּלֵךְ בֵּין הָאֲנָשִׁים, שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא לְשֵׁם נִאוּף (ספרי רכו; נזיר נ"ט ע"א).
וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה – לֵילֵךְ לֵישֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים (שם ושם). דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא יָסִיר שְׂעַר הָעֶרְוָה וְשֵׂעָר שֶׁל בֵּית הַשֶּׁחִי (נזיר שם).
כִּי תוֹעֲבַת – לֹא אָסְרָה תוֹרָה אֶלָּא לְבוּשׁ הַמֵּבִיא לִידֵי תּוֹעֵבָה (שם ושם).
מפרשי רש"י
[ו] שלא ישיר שער בית הערוה. אף על גב דדוקא רבי אליעזר בן יעקב סבירא ליה דהעברת שער מדברי תורה (נזיר דף נט.), אבל תנא קמא סבירא ליה דהעברת שער אינו רק מדברי סופרים (שם). ואין לומר דהאי 'דבר אחר' אליבא דרבי אליעזר היא, אם כן הוי ליה לפרושי "לא יהא כלי גבר על אשה" שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה אליבא דרבי אליעזר (שם), כמו שתרגם אונקלוס. לפיכך נראה דרש"י פירש פשטיה קרא, דכתיב "לא ילבש", משמע כמו דסבירא ליה לרבי אליעזר, דאם לא כן, למה לא כתב גם כן 'לא יהא כלי אשה על איש'. אלא דזה היה משמע שלא יהא עליו כלי אשה, שכן משמע לשון 'לא יהא כלי אשה על איש', וזה אינו, דאיירי שלא ישיר שער בית השחי ובית הערוה, ושייך לומר "לא ילבש", שאין כאן שום כלי אשה על איש, רק שמלביש עצמו מלבוש של אשה, שמעביר שער בית השחי ובית הערוה, אבל אין כאן כלי אשה ממש דשייך לומר 'לא יהא כלי אשה על איש'. (ואחר כך) [וקודם לכך] כתיב "לא יהא כלי גבר על אשה", דמדבר שלא תלבש האשה כליו של איש. וכן יש לפרש לפי פשוטו, דאף על גב דלא הוי העברת שער לתנא קמא רק מדברי סופרים, כיון דפשוטו כך, פירוש פשוטו של מקרא. והשתא אתי שפיר דלא מפרש "כי תועבה היא" רק אליבא דפירוש ראשון, כי גם פירוש השני צריך לפרש "לא יהא כלי גבר על אשה" שלא תלבש אשה בגדי איש לשבת בין האנשים: