מ"ג דברים כב ד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִרְאֶה אֶת חֲמוֹר אָחִיךָ אוֹ שׁוֹרוֹ נֹפְלִים בַּדֶּרֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמ֨וֹר אָחִ֜יךָ א֤וֹ שׁוֹרוֹ֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמּֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | לָא תִחְזֵי יָת חֲמָרָא דַּאֲחוּךְ אוֹ תוֹרֵיהּ רְמַן בְּאוֹרְחָא וְתִכְבּוֹשׁ מִנְּהוֹן אָקָמָא תָקִים עִמֵּיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תֶחְמוּן יַת חֲמָרָא דַאֲחוּכוֹן אוֹ תוֹרֵי רְמָאָן בְּאוֹרְחָא וְתִכְבְּשׁוּן עֵינֵיכוֹן מִנְהוֹן מֵיקַם תְּקוּמוּן עִמֵּיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | מִישְׁבַּק תִּשְׁבּוֹק יַת מַה דִּבְלִבָּךְ עֲלוֹי וּמִפְרַק תִּפְרוֹק עִמֵּיהּ וּמִטְעַן תִּטְעֲנִי עִמֵּיהּ: |
רש"י
"עמו" - עם בעליו אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטעון טעון פטור
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עִמּוֹ – עִם בְּעָלָיו; אֲבָל אִם הָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְאָמַר לוֹ, הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה, אִם רָצִיתָ לִטְעֹן – טְעֹן, פָּטוּר (שם).
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
לא תראה את חמור אחיך . זו מצות לא תעשה. ולהלן הוא אומר (שמות כג) כי תראה - מצות עשה. אין לי אלא חמור אחיך, חמור שונאך מנין? תלמוד לומר (שמות כג) חמור שונאך , מכל מקום. אם כן למה נאמר " אחיך ", אלא מלמד שלא דברה תורה, אלא כנגד יצר הרע.
נב.
נופלים . ולא עומדים.
בדרך . ולא ברפת. מכאן אמרו, (ב"מ לב) מצאה ברפת - אין חייב בה, ברשות הרבים - חייב בה.
והתעלמת מהם . (ב"מ ל וש"נ) פעמים שאתה מתעלם, ופעמים שאין אתה מתעלם. כיצד, היה כהן והיא בבית הקברות, או שהיה זקן ואינה לפי כבודו, או שהיתה שלו מרובה משל חברו – פטור. שנאמר והתעלמת מהם , פעמים שאתה מתעלם ופעמים שאין אתה מתעלם.
נג.
[ עזב תעזב עמו . זו פריקה.
הקם תקים עמו . (ב"מ לב) זו טעינה, דברי ר"י בן בתירה].
העמידה ונפלה העמידה ונפלה, אפילו חמשה פעמים – חייב, שנאמר הקם תקים ( עמו ). הלך וישב לו, ואמר לו, "הואיל ועליך מצוה לפרוק, פרוק" – פטור, שנאמר הקם תקים עמו . יכול אפי' זקן, אפי' מוכה שחין? ת"ל הקם תקים עמו .
מלבי"ם - התורה והמצוה
נא.
לא תראה . והוכפל בפ' משפטים בלשון " כי תראה ", שיהיה בעשה ולא תעשה, כמ"ש במכלתא ( משפטים ר ).
ושם אמר " חמור שונאך " ופה אמר " חמור אחיך ", כי אסור לשנאותו, רק היצה"ר הטיל שנאה ביניהם. כן פרשתי למעלה ( תצא מג ) ובמכלתא ( משפטים רא ) ושם עוד פי' לזה.
נב.
נופלים בדרך . הם שני תנאים,
1. שיהיו נופלים, ועי"כ נפרק המשא מעליה, לא אם הם עומדים.
2. וכן שיהיה בדרך, לא ברפת, כמ"ש בב"מ לב.
ומ"ש " והתעלמת וכו' ", התבאר במכלתא משפטים רז ולמעלה ( תצא מה ).
נג.
הקם תקים עמו . הוא הרמת המשא עליו. ועזב תעזב שנאמר בפ' משפטים, הוא פירוק המשא. ששם אמר רובץ תחת משאו , ופה אמר נופלים בדרך , שכבר הופרק המשא והם נופלים עדיין, וצריך להקימם ולטעון המשא. וזה דעת ריב"ב, כמ"ש במכלתא משפטים רח . כי ר' יאשיה שם ס"ל, ששניהם מדברים בפריקה.
וממ"ש " הקם תקים ", כפל המקור עם הפעל, מורה אפי' כמה פעמים (כנ"ל תצא מו ).
וממ"ש " עמו ", מבואר שגם הוא צריך לעזר. אבל אם הוא (בעל החמור) חולה שא"א לקיים עמו, הלא כתוב הקם תקים בכל אופן.