(איכה א י): "יָדוֹ פָּרַשׂ צָר עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ; כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ, אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ."

הצר (האויב) פרש את ידו ושדד את כל האוצרות הנחמדים של ירושלים; וכאשר ירושלים ראתה גויים אשר באו לשדוד את בית מקדשה , זעקה אל ה' "הרי אתה ציווית שלא יבואו לשם אפילו אנשים בקהל ישראל, ואיך נתת לגויים להיכנס?!".

---

הפסוק מתמקד בשוד כלי המקדש בעת החורבן.

1. שלושה דברים נקראו בתנ"ך מחמדים (ראו ב פסוק ז ): בניינים יפים, כלים יפים, ואנשים יפים. בפסוקנו, מחמדיה הם כנראה כלי המקדש, שהושחתו בעת החורבן, (דברי הימים ב לו יט): "וַיִּשְׂרְפוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיְנַתְּצוּ אֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלָים; וְכָל אַרְמְנוֹתֶיהָ שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וְכָל כְּלֵי מַחֲמַדֶּיהָ לְהַשְׁחִית". הצר - האויב שכבש את ירושלים - פרש את ידו על כל האוצרות והכלים היפים בירושלים, ואף חדר לתוך המקדש כדי לשדוד ולהשחית את כליו.

2. על-דרך הדרש, מחמדיה הם ספרי התורה, שנאמר עליהם (תהלים יט יא): "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב"( רש"י ) . שריפת ספרי תורה לא נזכרה בפסוקים על חורבן הבית, אבל כן היתה באירועי חורבן רבים שעברו על עם ישראל במשך הדורות.

1. יש שני עמים, שנאמר עליהם ש"לא יבואו בקהל ה'" - עמון ומואב, (דברים כג ד): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'; גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה', עַד עוֹלָם". לפי זה, הפסוק מדבר לא על הבבלים שהחריבו את המקדש, אלא על עמים אחרים - עמונים ומואבים - שבאו אחריהם, כדי לשדוד את החורבות. ירושלים פונה אל ה' בלשון נוכח, וזועקת אליו "הרי אתה ה' ציווית עלינו, לא לאפשר לעמוני ומואבי לבוא בקהלנו; אם כך, איך הפרת את המצוה של עצמך, ואפשרת לעמונים ומואבים להיכנס למקדש?!"

2. על-דרך הדרש, העמונים והמואבים עצמם הם שאומרים "אשר ציוית לא יבואו בקהל לך". הם חדרו למקדש במיוחד כדי למצוא ולשרוף את ספרי-התורה, שהרחיקו אותם מהקהל. "הכל נפנו לבוז כסף וזהב, והם [עמון ומואב] נפנים על ספרי תורות כדי לשורפם, לפי שכתוב בהם "לא יבא עמוני" וגו'" ( רש"י ) .

3. אמנם, בפסוק עצמו לא נזכרו עמונים ומואבים. לפי זה אפשר לפרש, שהביטוי "לא יבואו בקהל לך" מתייחס לאיסור על כל קהל ישראל (פרט לכהן הגדול) להיכנס לקודש הקודשים, (במדבר ג י): "וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּפְקֹד וְשָׁמְרוּ אֶת כְּהֻנָּתָם, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"(ראשון לציון) . וירושלים זועקת אל ה' "הרי אתה ה' ציווית אפילו עלינו - קהל ה' - שלא להיכנס למקדש; אז איך אפשרת לגויים להיכנס לשם?!"

"והטעם שניתן להם רשות על כך הוא, מפני טומאת האלילים שהיו מכניסים במקדש ישראל עצמם" (רמ"ד ואלי) .