מ"ג איכה א ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איכה · א · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ וַתֵּרֶד פְּלָאִים אֵין מְנַחֵם לָהּ רְאֵה יְהוָה אֶת עָנְיִי כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃

תרגום (כל הפרק)

סואבות דם ריחוקהא בשיפולהא לא אידכיאת מנה ולא תהת על חובהא ולא דכירת מה דעתיד למיתי עלהא בסוף יומיא ונחתת ונפלת והות פרישן ולית דמליל תנחומין לה חזי יי ותהי מסתכל ארום אתרברב עלי בעל דבבא.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

טומאתה בשוליה – לשון גנאי הוא: דם נדתה ניכר בשולי בגדיה. כלומר: חטאותיה גלויין הרבה, עשאתן בגלוי. לא זכרה אחריתה – כשהיו חוטאין לא נתנו לב מה תהיה אחריתם. לפיכך: ותרד פלאים – ירידתה נפלאת פלאים הרבה, שהכל מפליאים שאירע לה מה שלא אירע לכל עיר.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פלאים – ירדה ירידה.

פירוש הטעמים

כשהיא בתחלה – דם הנדות נראה בשוליה, לא פחדה לזכור שמא תראה ערותה בסוף. והיה מגולה ירדה למטה לא תראה. ראה ה'... כי הגדיל אויב לעשות או לדבר.

פירוש אחר: ותרד פלאים – כמו: "ותספוד", מענין: "וירדי אל ההרים", "נהי על המון מצרים", "והורידוהו". וכן: "אריד בשיחי". וכולם שני עקרים: ירד וריד.

רבי יוסף קרא

לפירוש "רבי יוסף קרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה – דברו נביאים בלשון נקיה: שוליה הוא מקום ערוותה. וכה פתרונו: בהיותה בשלוותה וטומאתה בשוליה – שהיתה מזנה תחת בעלה, כמו שנאמר (הושע ג א): "באה בית ד' את יהודה, והמה פונים אל אלהים אחרים" – לא זכרה כי מרה תהיה באחריתה.

ותרד פלאים – כמו (דברים כח נט): "והפלא ד' את מכותך".

ותרד פלאים – פתרונו: וירדה מגדולתה, וכל כך ירדה שכל מי שהיה שומע ירידתה היה תמיה ונפלה, כלומר שהיה אומר: דבר מופלא עשה הקב"ה שהורידה מגדולתה.

כי הגדיל אויב – כי הגדיל אויב לעשות.

<< · מ"ג איכה · א · ט · >>