עיקר תוי"ט על תרומות י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה תרומות י: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) והמצה. ומסיק במנחות דכ"ד דחמץ גמור לא הוי דמי פירות הן. והתוספ' מסקי התם דדוקא כשיש מים עם מי פירות:

(ב) (על המשנה) מותרין. דנותן טעם לפגם מותר. הר"ש:

(ג)

(ג) (על הברטנורא) כלומר היין נמשך בפת ולכך אסור אף על גב דריחא לאו מלתא כסתמא דלקמן:

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

(ד) (על הברטנורא) והא דבמ"ו פ"ז דשביעית כתב דעצים אין להם קדושת שביעית. היינו עצים דלהסקה אבל הכא טעם עצו כטעם פריו והנאתן וביעורן שוה. תוי"ט:

(ו)

(ה) (על הברטנורא) ומ"מ אין בו קדושת תרומה כדתנן במשנה לעדל דעצו של תלתן בתרומה אע"פ שנותן טעם שרי וע"כ כשקר. א עליו שם תרומה דאי לא קרא עליו שם פשיטא ומאי קמ"ל:

(ז)

.אין פירוש למשנה זו

(ח)

(ו) (על הברטנורא) ובירושלמי מפרש כיצד סאה עבד כ"ד לוגים ולוג ב' ליטרא וליטרא מאה זוז נמצא דסאתים עולה לצ"ו. מאות זוז. וצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות. ות"ר הם עשרה פעמים ס'. אלמא איכא לי' זוזי י' פעמים תתק"ס נמצא כל עשרה זוז א' מתתק"ס:

(ז) (על המשנה) בגליל. שמשקל יהודה כבד כפלים משל גליל כדתנן בסוף פ"ה דכתובות. נמצא עשרה זוז ביהודה הם עשרים זוז בגליל. והם חמש סלעים ד' זוז הסלע:

(ח) (על הברטנורא) סאתים הוו מאתן רביעית נכי תמני קב ד' לוגין. ולוג ד' רביעית. ט"ז לקב וסאה ו' קבין לג' קבין מ"ח רביעית וכן ד' זימנין. רש"י בפ' ג"ה ד' צ"ט:

(ט) (על המשנה) אחד מששה עשר. הסעם מדתנא קמא בעי תתק"ס והוא ששה עשר פעם ס' אלמא ששיעור ט"ז היה מצוי י בשיעורי החכמים לחומרא וה"ה לקולא. רש"ל:

(ט)

(י) (על המשנה) טהור. לשון הירושלמי מהו טהור מלהכשיר הא ליטמא כל שהוא מטמא:

(י)

(יא) (על המשנה) מותרים ותמיהה לי דבסוף פ"ז דשביעית תנן ורד חדש שכבשו בשמן ישן כו' ש"מ דכבוש אוסר. ועיין בתוי"ט שהאריך:

(יא)

(יב) (על המשנה) כל הנשלקים. שליקה בשול יותר מדאי: