משנה תרומות י ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק י · משנה ד | >>
תנור שהסיקו בכמון של תרומה ואפה בו, הפת מותרת, שאין טעם כמון, אלא ריח כמון.
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בְּכַמּוֹן שֶׁל תְּרוּמָה וְאָפָה בּוֹ,
- הַפַּת מֻתֶּרֶת,
- שֶׁאֵין טַעַם כַּמּוֹן, אֶלָּא רֵיחַ כַּמּוֹן:
תנור, שהסיקוהו בכמון של תרומה,
- ואפה בו את הפת - הפת מותרת,
- שאין טעם כמון - אלא ריח כמון.
כמון - הוא ה"כמון".
והעיקר אצלנו, "ריחא לאו מלתא היא", וזה נוהג בכל איסורים שבתורה:
פת של חולין מותר לזרים. דאין בה טעם כמון אלא ריח ואי משום דהוסק לא איכפת ליה דתרומה אין אסורה בהנאה:
אלא ריח כמון - דדוקא ריח של (פטום) [כמון] נכנס לתוך הפת, וריחא לאו מלתא היא בין בתרומה בין בכל איסורין שבתורה. ואי משום דהוסק התנור בתרומה, אין איסורה אסור הנאה:
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
.אין פירוש למשנה זו
תנור שהסיקו בכמון: ראיתי שה"ר יהוסף ז"ל הגיה בכולן כמן בלא וי"ו:
שאין בה טעם כמון: פי' רש"י בע"ז ואי משום דהוסק לא איכפת לן דתרומה אין איסורה איסור הנאה ובפ' כלל גדול זוטא אמרינן דהנאת תרומה מותרת לזרים. ותוס' ז"ל ג"כ כתבו דלא אמרי' יש שבח בפת אלא דוקא באסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהם וכתב עליהם הר"ן ז"ל דראי' מכרחת היא ממתני' לומר דלא שייך לומר יש שבח עצים בפת אלא דוקא באיסורי הנאה כגון קליפי ערלה ודומיהן אבל מה שהביאו ג"כ ראיה ממאי דתנן לעיל פרק שני המבשל בשבת בשוגג יאכל אע"פ שהתבשיל נתבשל בעצים וודאי שכל העצים מוקצים הם בשבת אפי' אותן שנתלשו מאתמול ומדהתבשיל שרי ש"מ דלא אמרי' יש שבח עצים בפת רק באיסורי הנאה ומוקצה מותר בהנאה כתב עליהם דזאת הראיה אינה מכרחת לפי שלא שמענו שבת עצים בתבשיל ע"כ בקצור:
יכין
תנור שהסיקו בכמון: קיממעל:
שאין טעם כמון אלא ריח כמון: דריחא לאו מלתא בדיעבד [י"ד ק"ח] ואף דהכא שהסיקו בתרומה וכל הנאה של כלוי אסור בתרומה לזר [כתוס' פסחים דל"ד א'] היינו לכתחלה אבל בדיעבד מותר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת