משנה תרומות י ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק י · משנה ה | >>
תלתן שנפלה לתוך הבור של יין, בתרומה ובמעשר שני, אם יש בזרע כדי ליתן טעם, אבל לא בעץ.
בשביעית ובכלאי הכרם והקדש, אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם.
משנה מנוקדת
תִּלְתָּן שֶׁנָּפְלָה לְתוֹךְ הַבּוֹר שֶׁל יַיִן,
- בִּתְרוּמָה וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי,
- אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע כְּדֵי לִתֵּן טַעַם, אֲבָל לֹא בָּעֵץ.
- בִּשְׁבִיעִית וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם וְהֶקְדֵּשׁ,
- אִם יֵשׁ בַּזֶּרַע וּבָעֵץ כְּדֵי לִתֵּן טַעַם:
נוסח הרמב"ם
תלתן, שנפלה לתוך בור של יין,
- והיא תרומה, או במעשר שני -
- אם יש בזרע - כדי ליתן טעם,
- אבל לא - בעץ.
- ובשביעית, ובכלאי הכרם, ובהקדש -
- אם יש בזרע, ובעץ - כדי ליתן טעם.
פירוש הרמב"ם
תלתן - ידוע. ובערבי "חלבה".
וידוע כי תרומה ומעשר שני, אין חייב בהן אלא הזרעים הנאכלים בלבד.
ודין ההקדש והשביעית והכלאים, נוהג בזרעים ובעץ.
והתלתן, טעם עצו כטעם זרעו, קרובים זה לזה:
פירוש רבינו שמשון
והא דקדוש בשביעית. (משום דהוי מאכל בהמה) ובפרק לולב הגזול (דף מ.) אמר דעצים אין בהן קדושת שביעית דילמא הוו עצים דמשחן דהנאתן ובעורן שוה אי נמי חזי למאכל בהמה ובירושלמי פריך ואין עץ פוגם וחוזר ופוגם ומשני כמ"ד טתן טעם לפגם אסור ואפי' למ"ד נותן טעם לפגם מותר מודה דהכא אסור למה כל (שעלה) [שנפל] לתוכו תלתן הוא משביח:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
תלתן - בערבי חולב"א, ובלע"ז פינגריג"ו:
אבל לא בעץ - אע"פ שטעם עצו ופריו שוה אין העץ מצטרף עם הפרי לאסור יין של חולין, לפי שאין העץ קדוש בתרומה. אבל שביעית וכלאים והקדש אף העץ אסור ד. והעץ של תלתן ביין נותן טעם לשבח הוא:
פירוש תוספות יום טוב
אבל לא בעץ. עיין לקמן:
בשביעית וכו' ובעץ. פי' הר"ב שאף העץ אסור והא דבמשנה ו פ"ז דשביעית דעצים אין להן קדושת שביעית. היינו עצים דלהסקה אבל הכא טעם עצו כטעם פריו כמ"ש הר"ב והנאתן וביעורן שוה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ד) (על הברטנורא) והא דבמ"ו פ"ז דשביעית כתב דעצים אין להם קדושת שביעית. היינו עצים דלהסקה אבל הכא טעם עצו כטעם פריו והנאתן וביעורן שוה. תוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לתוך הבור של מים: הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
בשביעית: בירוש' דשביעית פרק הפיגם מוקי לה ר' מנא דאיסור דקתני הכא בעץ היינו שעבר זמן הביעור ויש קדושת שביעית במאכל בהמה דבעיא ביעור ואוסר בנותן טעם:
ובכלאי הכרם: כתב הר"מ פיזנטי ז"ל דהא דלא נקט ערלה משום דערלה וכלאי הכרם שוין בשיעורן ואסורין בהנאה ככלאי הכרם ולינקוט ערלה ולא כלאי הכרם איכא למימר דערלה דעולה ועולה במאתים ילפי' לה מכלאי הכרם דכלאי הכרם אשכחן דעולין דיליף מתרומה נאמר בתרומה מלאה ונאמר בכלאים מלאה פן תוקדש המלאה מה מלאה האמורה לגבי תרומה עולה אף מלאה האמורה לגבי כלאים עולה וכיון דכפל איסורו כפלינן עלייתו וערלה ילפי' מה כלאים אסורין בהנאה ועולין אף ערלה שאסורה בהנאה עולה ותרומה גופה דעולה מנלן דריש לה בספרי פרשת קרח מדכתיב גבי תרומת מעשר מכל חלבו את מקדשו ממנו שאם נפל לתוכו הרי הוא מקדשו דהיינו אחד ממאה דמאה סאין של טבל שיעור תרומת מעשר שבו היינו סאה ע"כ. וכ' בתי"ט והא דבמשנה ו' ז' פ"ז דשביעית כו'. ומובן הוא מפי' ה"ר שמשון ז"ל המוגה:
בפי' ר"ע ז"ל. לפי שאין העץ קדוש בתרומה. כתב ה"ר יהוסף ז"ל אע"פ שאמרו לקמן אם הפריש לא יאמר וכו' מ"מ אין לעץ דין קדושת תרומה ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
תלתן: פענכעל:
במעשר שני: אם היה תלתן תרומה ומע"ש משערין אם וכו':
אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ: אף שגם העץ נ"ט אינו מצטרף לאסור היין דעץ אינו קדוש בתרומה ואף דבהקדישו בפירוש הו"ל תרומה חומרא בעלמא הוא:
והקדש: אם הי' התלתן א' מג' אלו:
כדי ליתן טעם: דגם עצן אסור ואף דבשביעית אין קדושה בעצים דהסקה הכא שאני דטעם עצו ופריו שוה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת