לדלג לתוכן

משנה תרומות י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) בצל, שנתנו לתוך עדשים -

אם שלם - מותר.
ואם חתכו - בנותן טעם.
ושאר כל התבשיל,
בין שלם, בין מחותך - בנותן טעם.
רבי יהודה - מתיר בצחנה,
שאינה אלא - ליטול את הזוהמה.


(ב) תפוח שרסקו,

ונתנו לתוך העיסה, וחימצה -
הרי זו אסורה.
שעורים, שנפלו לתוך בור של מים,
אף על פי שהבאישו - מימיו מותרין.


(ג) הרודה פת חמה,

ונתנה, על פי חבית של יין של תרומה -
רבי מאיר - אוסר.
ורבי יהודה - מתיר.
רבי יוסי - מתיר בשל חיטים,
ואוסר - בשל שעורים,
מפני שהשעורים - שואבות.


(ד) תנור, שהסיקוהו בכמון של תרומה,

ואפה בו את הפת - הפת מותרת,
שאין טעם כמון - אלא ריח כמון.


(ה) תלתן, שנפלה לתוך בור של יין,

והיא תרומה, או במעשר שני -
אם יש בזרע - כדי ליתן טעם,
אבל לא - בעץ.
ובשביעית, ובכלאי הכרם, ובהקדש -
אם יש בזרע, ובעץ - כדי ליתן טעם.


(ו) מי שהיו לו,

חבילי תלתן של כלאי הכרם - יידלקו.
היו לו, חבילי תלתן של טבל -
כותש, ומחשב כמה זרע בהן,
ומפריש - את הזרע,
ואינו צריך להפריש - את העץ.
ואם הפריש - לא יאמר, אכתוש,
ואטול - את העץ,
ואתן - את הזרע,
אלא נותן את העץ - עם הזרע.


(ז) זיתי חולין - שכבשן עם זיתי תרומה,

פצועי חולין - עם פצועי תרומה,
פצועי חולין - עם שלמי תרומה,
או במי תרומה - אסור.
אבל, שלמי חולין -
עם פצועי תרומה - מותר.


(ח) דג טמא - שכבשו עם דג טהור,

כל גרב - שהוא מחזיק סאתים,
אם יש בו,
משקל עשרה זין - ביהודה,
שהן חמישה סלעים - בגליל,
דג טמא -
צירו - אסור.
רבי יהודה אומר:
רביעית - בסאתים.
רבי יוסי אומר:
אחד, משישה עשר - בו.


(ט) חגבים טמאים,

שנכבשו עם חגבים טהורים - לא פסלו את צירן.
העיד רבי צדוק,
על ציר חגבים טמאים - שהוא טהור.


(י) כל הנכבשין זה עם זה - מותרין,

אלא עם החסיות.
חסית של חולין - עם חסית של תרומה,
ירק של חולין -
עם חסית של תרומה - אסור.
אבל, חסית של חולין -
עם ירק של תרומה - מותר.


(יא) רבי יוסי אומר:

כל הנשלקין עם התרדין - אסורין,
מפני, שהן נותנין את הטעם.
רבי שמעון אומר:
כרוב של שקי -
עם כרוב של בעל - אסור, מפני שהוא בולע.
רבי עקיבה אומר:
כל המתבשלין זה עם זה - מותרין,
אלא עם הבשר.
רבי יוחנן בן נורי אומר:
הכבד - אוסרת, ואינה נאסרת,
מפני שהיא פולטת - ואינה בולעת.


(יב) ביצה, שניתבלה בתבלין - אסורין.

אפילו חלמון שלה - אסור,
מפני שהוא בולע.
מי כבשין, ומי שלקות של תרומה - אסורין לזרים.


הדף הראשי של משנה תרומות י