משנה תרומות י רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בצל שנתנו לתוך עדשים אם שלם מותר ואם חתכו בנותן טעם ושאר כל התבשיל בין שלם בין מחותך בנותן טעם רבי יהודה מתיר בצחנה שאינה אלא ליטול את הזוהמה.

(ב) תפוח שרסקו ונתנו לתוך העיסה וחמצה הרי זו אסורה שעורים שנפלו לתוך בור של מים אף על פי שהבאישו מימיו מותרין.

(ג) הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין של תרומה רבי מאיר אוסר ורבי יהודה מתיר רבי יוסי מתיר בשל חיטים ואוסר בשל שעורים מפני שהשעורים שואבות.

(ד) תנור שהסיקוהו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת הפת מותרת שאין טעם כמון אלא ריח כמון.

(ה) תלתן שנפלה לתוך בור של יין והיא תרומה או במעשר שני אם יש בזרע כדי ליתן טעם אבל לא בעץ ובשביעית ובכלאי הכרם ובהקדש אם יש בזרע ובעץ כדי ליתן טעם.

(ו) מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם יידלקו היו לו חבילי תלתן של טבל כותש ומחשב כמה זרע בהן ומפריש את הזרע ואינו צריך להפריש את העץ ואם הפריש לא יאמר אכתוש ואטול את העץ ואתן את הזרע אלא נותן את העץ עם הזרע.

(ז) זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה פצועי חולין עם פצועי תרומה פצועי חולין עם שלמי תרומה או במי תרומה אסור אבל שלמי חולין עם פצועי תרומה מותר.

(ח) דג טמא שכבשו עם דג טהור כל גרב שהוא מחזיק סאתים אם יש בו משקל עשרה זין ביהודה שהן חמישה סלעים בגליל דג טמא צירו אסור רבי יהודה אומר רביעית בסאתים רבי יוסי אומר אחד משישה עשר בו.

(ט) חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירן העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור.

(י) כל הנכבשין זה עם זה מותרין אלא עם החסייות חסית של חולין עם חסית של תרומה ירק של חולין עם חסית של תרומה אסור אבל חסית של חולין עם ירק של תרומה מותר.

(יא) רבי יוסי אומר כל הנשלקין עם התרדין אסורין מפני שהן נותנין את הטעם רבי שמעון אומר כרוב של שקי עם כרוב של בעל אסור מפני שהוא בולע רבי עקיבה אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין אלא עם הבשר רבי יוחנן בן נורי אומר הכבד אוסרת ואינה נאסרת מפני שהיא פולטת ואינה בולעת.

(יב) ביצה שניתבלה בתבלין אסורין אפילו חלמון שלה אסור מפני שהוא בולע מי כבשין ומי שלקות של תרומה אסורין לזרים.

הדף הראשי של משנה תרומות י