משנה תרומות י ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת תרומות · פרק י · משנה ז | >>
זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה, פצועי חולין עם פצועי תרומה, פצועי חולין עם שלימי תרומה, או במי תרומה, אסור.
אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה, מותר.
משנה מנוקדת
זֵיתֵי חֻלִּין שֶׁכְּבָשָׁן עִם זֵיתֵי תְּרוּמָה,
- פְּצוּעֵי חֻלִּין עִם פְּצוּעֵי תְּרוּמָה,
- פְּצוּעֵי חֻלִּין עִם שְׁלֵמֵי תְּרוּמָה,
- אוֹ בְּמֵי תְּרוּמָה,
- אָסוּר.
- אֲבָל שְׁלֵמֵי חֻלִּין עִם פְּצוּעֵי תְּרוּמָה, מֻתָּר:
נוסח הרמב"ם
זיתי חולין - שכבשן עם זיתי תרומה,
- פצועי חולין - עם פצועי תרומה,
- פצועי חולין - עם שלמי תרומה,
- או במי תרומה - אסור.
- אבל, שלמי חולין -
- עם פצועי תרומה - מותר.
פירוש הרמב"ם
פצועי - הם הזיתים הכתושים או המעוכים, ואלו הזיתים הן מושכין.
ומי תרומה - הוא השראת התרומה, או דבר שנתערב בו דבר מן המשקין היוצאים מן התרומה:
פירוש רבינו שמשון
שכבשן במלח ומתקיימין:
פצועי חולין. אותן זיתים חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם זיתי חולין נפצעו אסורין אם שלמין מותרין ומפרש בירושלמי (הל' ד) א"ר יונה זאת אומרת פצועין בולעין ופולטין וחוזרין ובולעין שלימים בולעין ופולטין ועוד אינן בולעין:
מי תרומה. שכבשו בו זיתי תרומה:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
שכבשן עם זיתי תרומה - דרך זיתים לכבשן במים ובמלח, וכשזיתי חולין פצועין דהיינו כתושים או מרוסקים בולעים מזיתי תרומה אף אם זיתי תרומה הם שלימים. ואף אם כבשן במים שנכבשו בהן זיתי תרומה אסור:
אבל שלימי חולין - כשזיתי חולין שלימין, אף אם כבשן עם זיתי [תרומה] פצועין אין בולעין מהן:
פירוש תוספות יום טוב
פצועי חולין עם פצועי תרומה. ל' הר"ש אותן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה [*ועיין במשנה י]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פצועי חולין כו' : [הגהה זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה. פי' המשנה כן. הכובש זיתים של חולין עם זיתים של תרומה אם כבש פצועי חולין עם פצועי תרומה וכו' אסור אבל אם כבש שלימי חולין עם פצועי תרומה וכ"ש אם כבש עם שלימי תרומה מותר. ה"ר יהוסף ז"ל:]. פי' הר"ש ז"ל אותן זיתי חולין שכבשן עם זיתי תרומה אם זיתי חולין נפצעו אסורין ואם שלימין מותרין:
או במי תרומה: ואע"ג דמי כבש זיתים אין בהם טעם לשבח דמוחל זיתים מתערב בהן והוא מר אלא שמתבטלת מרירותו מחמת המלח מכל מקום אוסר ובירוש' מוקי לה כר"ש דאמר בסמוך כרוב של שקיא דהיינו של בית השלחין עם כרוב של בעל של תרומה אסור הכרוב של שקיא מפני שהוא בולע מפני שהוא רך וטעמו יפה ע"י השקאה פעמים רבות אלמא דשל תרומה הוא דגריע ואפ"ה אסור. ועוד מפ' התם דדוקא כשכבשן כאחת אבל זה אחר זה אפי' שלימין בשלימין אסירי והוא דהוו שלימין חולין לבסוף וטעמא דכיון דשלימין בולעין ופולטין ושוב אינם בולעין שלימין בתראי כי בלעי ברישא איסור בלעי:
תפארת ישראל
יכין
זיתי חולין שכבשן: במי מלח:
פצועי: כתושי' ור"ל בין שהיו הזיתים פצועי וכו':
או במי תרומה: משקין מפירות תרומה. שכבש בהן זיתי חולין פצועים:
אבל שלימי חולין עם פצועי תרומה מותר: דשלמים אינן בולעין אבל פולטין:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת