ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/יז ב
"בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָ֔ל" (במדבר יח כ), "וּבוֹ תִדְבָּ֔ק" (דברים י כ), "מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָ֔ד" (דברים כח סז), "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָ֔ר" (דברים טז טז), "טוֹב יִגְאָ֔ל" (רות ג יג), "זְאֵב יִטְרָ֔ף" (בראשית מט כז), "אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָ֔ע" (ויקרא כא י), "בַּמֶּה יִשְׁכָּ֔ב" (שמות כב כו), "קֵרַבְתִּי צִדְקָתִי לֹא תִרְחָ֔ק" (ישעיהו מו יג), "עַתָּה תִצְמָ֔ח" (ישעיהו מג יט), "וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּ֔ב" (ש"ב יב ג), "גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָ֔ב" (בראשית כד יט), "כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָ֔ע" (זכריה ז יג), "וַיַּקְשֵׁב יְיָ וַיִּשְׁמָ֔ע" (מלאכי ג טז), "וֵאלֹהִים זוּלָתִי לֹא תֵדָ֔ע" (הושע יג ד), "הַקּוֹנֶה אַל־יִשְׂמָ֔ח" (יחזקאל ז יב), "מִקּוֹלָם לֹא יֵחָ֔ת" (ישעיהו לא ד), "וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָ֔ג" (ירמיהו יז ח), "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶֽאֱמָ֔ץ" (בראשית כה כג), "זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָ֔שׁ" (זכריה יא יז), "כִּי הוּא יִשְׁאַָ֔ג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם" (הושע יא י עי"ש), "בַּשּׁוֹפָר יִתְקָ֔ע" (זכריה ט יד), "וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָ֔שׁ" (ישעיהו נד ג), "וּמִפְּנֵיהֶם אַל־תֵּחָ֔ת" (יחזקאל ב ו), "כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָ֔ל" (ישעיהו נז כ), "תְּפַתֶּה וְגַם־תּוּכָ֔ל" (מ"א כב כב), "מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָ֔ב" (ישעיהו לד י), "הוּא לְכָל מִבְצָר יִשְׂחָ֔ק" (חבקוק א י), "עַל סוּס לֹא נִרְכָּ֔ב" (הושע יד ד), "וְעַל קַל נִרְכָּ֔ב" (ישעיהו ל טז), "הָאֹמְרִים תֶּחֱנָ֔ף" (מיכה ד יא), "וְהֶחָדֵל יֶחְדָּ֔ל" (יחזקאל ג כז).[1]
ופעמים רבות תבוא בתוספת ה"א, כמו "אֶשְׁמְרָה דְרָכַי" (תהלים לט ב), "וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי" (בראשית לב ו), והעי"ן בשוא.
ויש שהם בקמץ-חטף והם מגזרת פְּעֹל בחולם, וכשנוספה הה"א הוסב החולם לקמץ-חטף כמשפט. ובאו הרוב בשוא להקל, והמעט מהם בקמץ-חטף, כמו "אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה" (ישעיהו יח ד), "וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף" (עזרא ח כה), "אֶפְשֳׂעָה בָהּ" (ישעיהו כז ד), "אֶשֳּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי" (מ"א יט כ), ובמקצת ספרים "וָאֶשְׁמֳעָה אֶחָד קָדוֹשׁ מְדַבֵּר" (דניאל ח יג) בקמץ-חטף, וכן כתבו הנגיד.
וכן עשו בהתחברם עם הכנויים העי"ן בשוא, אשר הם לגזרת יִפְעֹל בחולם שהיה משפטם בקמץ-חטף, כמו שבאו בקמץ-חטף מעטים מהם: "בְּאַוָּתִי וְאֶסֳּרֵם" (הושע י י), "הוּא יֶהְדֳּפֵם מִפְּנֵיכֶם" (יהושע כג ה), "וְאֶצֳּרֶנָּה עֵקֶב" (תהלים קיט לג עי"ש), "אֲשֶׁר פִּי יְיָ יִקֳּבֶנּוּ" (ישעיהו סב ב), וכן "וְדָם יִרְדֳּפֶךָ" (יחזקאל לה ו עי"ש) לקריאת בן-אשר, אבל לקריאת בן-נפתלי בשוא-ופתח.
וכן באו בעתידי בנין הדגוש עי"ן-הפֹעל בקמץ-חטף בתוספת ה"א ובכִנוי, אף על פי שאין המנהג לבא בבנין הדגוש האית"ן ממנו בחולם, באו אלה בקמץ-חטף: "וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים" (רות ב ב) "אֲלַקֳּטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים" (רות ב ז). וכן עם הכִנוי: "וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מד יג).