משנה נדרים ג ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ג · משנה ג | >>
נִדְרֵי אֳנָסִים:
- הִדִּירוֹ חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ,
- וְחָלָה הוּא, אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ, אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר,
- הֲרֵי אִלּוּ נִדְרֵי אֳנָסִין.
נדרי אונסין -
- הדירו חברו שיאכל אצלו,
- וחלה הוא, או שחלה בנו,
- או שעיכבו נהר,
- הרי אלו - נדרי אונסין.
( ראו משנה ד )
נדרי אונסין - דמעיקרא לא היה בדעתו שיחול הנדר אם יעכבנו אונס, ובכהאי גוונא שהדברים מוכיחים, דברים שבלב הוו דברים:
הדירו חבירו שיאכל אצלו וחלה וכו'. בגמרא דף כ"ד פרכינן הא לאו הכי לא והא הוי נדרי זרוזין לראב"י דריש פרקין ומוקמינן למתניתין דהכא כשביקש המזומן מן המזמן שידירהו מנכסיו אם לא יאכל אצלו כגון שהיו מזמנים אותו גם במקום אחר וחפץ יותר לאכול עמו הלכך ליכא למימר דלזרוזי קא מכוון שהרי לא היה צריך לזרז אותו דאדרבא הוא בקש ממנו שיזמינו:
שחלה בנו. וצריך לשומרו. הר"ן:
או שעכבו נהר. היינו שגדל הנהר מהפשרת שלגים. דלא שכיח. ולא ה"ל לאסוקי אדעתיה להתנות. הרא"ש בגמרא:
(ח) (על המשנה) וחלה כו'. בגמרא פריך, הא לאו הכי לא והא הוי נדרי זרוזין לר' אליעזר בן יעקב דריש פירקין. ומוקמינן למתניתין דהכא כשביקש המזומן מהמזמן שידירהו מנכסיו אם לא יאכל אצלו כגון שהיו מזמנים אותו גם במקום אחר וחפץ יותר לאכול עמו הלכך ליכא למימר דלזרוזי קא מכוין כו':
(ט) (על המשנה) בנו. וצריך לשומרו. הר"נ:
(י) (על המשנה) שעכבו כו'. שגדל הנהר מהפשרת שלגים דלא שכיח ולא הו"ל לאסוקי אדעתיה להתנות. הרא"ש:
נדרי אונסין וכו': ביד רפ"ג דהלכות שבועות. ובגמרא בפירקין בדף כ"ד פרכינן הא לא חלה נדר הוי מני אי ראב"י נדרי זרוזין הוי ומשני לעולם ראב"י ומי סברת דאדריה מְזַמְנָא לזמינא לא דזמינא אדריה למזמן שא"ל תזמנני בסעודתך וא"ל כן וא"ל אם לא תזמנני אסורין נכסיך או נכסי עליך פי' כגון שהיו מזמנין אותו למקום אחר והוא חפץ יותר לאכול עם זה האיש וקבל המזמן הנדר הלכך טעמא דחלה המזומן הוי אונס הא לאו הכי נדרא הוי ולא לזרוזי שהרי לא היה צריך לזרזו דאדרבא הוא בקש ממנו שיזמננו:
או שחלה בנו: וצריך לשמרו וכלומר דאע"ג דלאו אונס גמור הוא:
הרי אלו נדרי אונסין: לפי שלא עלה על דעתו לאסור נכסיו על חברו אם לא יאכל עמו אלא כשיוכל לבוא בלא אונס כלל ולא יבא אבל כל שנאנס קצת כגון שחלה בנו וצריך לשמרו מותר דלאו אדעתא דהכי אדריה הר"ן ז"ל:
יכין
הדירו חבירו שיאכל אצלו: באופן שלא היה נדרי זרוזין:
או שעכבו נהר: ששטף גדותיו דכל זה אונס שאינו מצוי:
הרי אלו נדרי אונסין: וה"ה בכל אונס שאינו מצוי, ואפילו יכול לסלק האונס ע"י ממון הרבה שיתן, מקרי אונס, ומכ"ש כשנשבע באונס דאינו נדר או שבועה. מיהו דוקא באונס נזק, אבל בירא ממניעת טובה, לא מקרי אונס [רל"ב סי"ב]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש