משנה שבת ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט שבתהפרק הבא»


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז

עריכה

(א) אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
מִנַּיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַשָּׂא כַּנִּדָּה?
שֶׁנֶּאֱמַר:
"תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב).
מַה נִּדָּה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא,
אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא:
(ב) מִנַּיִן לִסְפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה?
שֶׁנֶּאֱמַר: "דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם" (משלי ל, יט).
מִנַּיִן לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים,
שֶׁזּוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין,
אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאֶחָד בְּאֶמְצַע?
שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא, יא);
זַרְעָהּ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "זֵרוּעֶיהָ":
(ג) מִנַּיִן לַפּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה?
שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, טו): "הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים".
מִנַּיִן שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת?
שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית לד, כה): :וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים".
מִנַּיִן שֶׁקּוֹשְׁרִין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ?
שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו א, יח): "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ":
(ד) מִנַּיִן לְסִיכָה שֶׁהִיא כִּשְׁתִיָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים?
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר,
שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קט, יח): "וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו":
(ה) הַמּוֹצִיא עֵצִים, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה.
תְּבָלִין, כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה,
וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.
קְלִפֵּי אֱגוֹזִים,
קְלִפֵּי רִמּוֹנִים,
אִיסָטִיס וּפוּאָה,
כְּדֵי לִצְבֹּעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.
מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבוֹרִית, קְמוֹנְיָא וְאַשְׁלָג,
כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן בִּסְבָכָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם:
(ו) פִּלְפֶּלֶת, כָּל שֶׁהִיא.
וְעִטְרָן, כָּל שֶׁהוּא.
מִינֵי בְּשָׂמִים וּמִינֵי מַתָּכוֹת, כָּל שֶׁהֵן.
מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ וּמֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ,
מֶקֶק סְפָרִים וּמֶקֶק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם,
כָּל שֶׁהֵן,
שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְגָנְזָן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה, כָּל שֶׁהוּא,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג, יח):
"וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם":
(ז) הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִין,
אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אֶחָת.
זֵרְעוֹנֵי גִנָּה, פָּחוֹת מִכַּגְּרוֹגֶרֶת.
רַבִּי יְהוּדָה בֵּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה.
זֶרַע קִשּׁוּאִין, שְׁנַיִם.
זֶרַע דְּלוּעִין, שְׁנַיִם.
זֶרַע פּוֹל הַמִּצְרִי, שְׁנַיִם.
חָגָב חַי טָהוֹר, כָּל שֶׁהוּא.
מֵת, כַּגְּרוֹגֶרֶת.
צִפֹּרֶת כְּרָמִים, בֵּין חַיָּה בֵּין מֵתָה, כָּל שֶׁהִיא,
שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָהּ לִרְפוּאָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא, כָּל שֶׁהוּא,
שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתוֹ לַקָּטָן לִשְׂחֹק בּוֹ:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט שבתהפרק הבא»