משנה שבת ט רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) אמר רבי עקיבה מנין לעבודה זרה שהיא מטמאה במשא כנידה שנאמר תזרם כמו דווה צא תאמר לו (ישעיהו ל כב) מה הנידה מטמא במשא אף עבודה זרה מטמא במשא.

(ב) מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר דרך אניה בלב ים (משלי ל יט) מנין לערוגה שהיא שישה על שישה טפחים שזורעין בתוכה חמישה זירעונים ארבעה בארבע רוחות הערוגה ואחת באמצעה שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וכגנה (ישעיהו סא יא) זרעה תצמיח לא נאמר אלא זירועיה תצמיח (שם).

(ג) מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טמאה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים אל תיגשו אל אישה (שמות יט טו) מנין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים (בראשית לד כה) מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיהו א יח).

(ד) מנין לסיכה שהיא כשתייה ביום הכיפורים אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותבוא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו (תהלים קט יח).

(ה) המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה קליפי אגוזים וקליפי רימונים אסטיס ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן כסבכה מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג כדי לכבס בהן בגד קטן כסבכה רבי יהודה אומר כדי להעביר על הכתם.

(ו) פלפלת כל שהוא ועטרן כל שהוא מיני בשמים ומיני מתכותיהן כל שהן מעפר המזבח מאבני המזבח ממקק ספרים ממקק מטפחותיהם כל שהן מפני שמצניעין אותן לגונזן רבי יהודה אומר אף המוציא ממשמשי עבודה זרה כל שהוא שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם (דברים יג יח).

(ז) המוציא קופת הרוכלים אף על פי שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת זירעוני גינה פחות מכגרוגרת רבי יהודה בן בתירה אומר חמישה זרע קישואין שנים זרע דלועין שנים זרע פול המצרי שנים חגב חי כל שהוא מת כגרוגרת ציפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא שמצניעין אותה לרפואה רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחק בו.

הדף הראשי של משנה שבת ט