משנה שבת ט רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) אמר רבי עקיבה:

מנין לעבודה זרה,

שהיא מטמאה במשא - כנידה?

שנאמר:

"תזרם כמו דווה צא תאמר לו" (ישעיהו ל כב),

מה הנידה - מטמא במשא,

אף עבודה זרה - מטמא במשא.

(ב) מנין לספינה - שהיא טהורה?

שנאמר:

"דרך אניה בלב ים" (משלי ל יט).

מנין לערוגה - שהיא שישה על שישה טפחים,

שזורעין בתוכה - חמישה זירעונים,

ארבעה - בארבע רוחות הערוגה,

ואחת - באמצעה?

שנאמר:

"כי כארץ תוציא צמחה וכגנה" (ישעיהו סא יא),

זרעה תצמיח - לא נאמר,

אלא - זירועיה תצמיח (שם).

(ג) מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי,

שהיא טמאה?

שנאמר:

"היו נכונים לשלשת ימים,

אל תיגשו אל אישה" (שמות יט טו).

מנין שמרחיצין את הקטן,

ביום השלישי - שחל להיות בשבת?

שנאמר:

"ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים" (בראשית לד כה).

מנין שקושרין לשון של זהורית,

בראש שעיר המשתלח?

שנאמר:

"אם יהיו חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו,

אם יאדימו כתולע - כצמר יהיו" (ישעיהו א יח).

(ד) מנין לסיכה,

שהיא כשתייה ביום הכיפורים? -

אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר,

שנאמר:

"ותבוא כמים בקרבו,

וכשמן בעצמותיו" (תהלים קט יח).

(ה) המוציא עצים - כדי לבשל ביצה קלה.

תבלין - כדי לתבל ביצה קלה.

ומצטרפין - זה עם זה.

קליפי אגוזים,

וקליפי רימונים,

אסטיס,

ופואה -

כדי לצבוע בהן בגד קטן - כסבכה.

מי רגלים,

נתר,

ובורית,

קימוניא,

ואשלג -

כדי לכבס בהן בגד קטן - כסבכה.

רבי יהודה אומר:

כדי להעביר על הכתם.

(ו) פלפלת - כל שהוא.

ועטרן - כל שהוא.

מיני בשמים, ומיני מתכותיהן - כל שהן.

מעפר המזבח,

מאבני המזבח,

ממקק ספרים,

ממקק מטפחותיהם -

כל שהן - מפני שמצניעין אותן לגונזן.

רבי יהודה אומר:

אף המוציא ממשמשי עבודה זרה - כל שהוא,

שנאמר: "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם" (דברים יג יח).

(ז) המוציא קופת הרוכלים -

אף על פי שיש בה מינין הרבה,

אינו חייב - אלא חטאת אחת.

זרעוני גינה - פחות מכגרוגרת.

רבי יהודה בן בתירה אומר:

חמישה.

זרע קישואין - שנים.

זרע דלועין - שנים.

זרע פול המצרי - שנים.

חגב -

חי - כל שהוא.

מת - כגרוגרת.

ציפורת כרמים -

בין חיה, בין מתה - כל שהיא,

שמצניעין אותה - לרפואה.

רבי יהודה אומר:

אף המוציא חגב חי טמא - כל שהוא,

שמצניעין אותו לקטן - לשחק בו.

הדף הראשי של משנה שבת ט

משנה שבת, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב