משנה קידושין ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


קידושין פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק שלישי ("האומר לחברו") · >>

פרקי מסכת קידושין: א ב ג ד

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·משנה יג ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

האומר לחברו: צא וקדש לי אשה פלונית, והלך וקידשה לעצמו, מקודשת.

וכן האומר לאשה: הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת לשני.

בת ישראל לכהן, תאכל בתרומה.

מעכשיו ולאחר שלשים יום, ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום, מקודשת ואינה מקודשת.

בת ישראל לכהן או בת כהן לישראל, לא תאכל בתרומה.

משנה ב[עריכה]

האומר לאשה: הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז, הרי זו מקודשת והוא יתן.

על מנת שאתן לך מכאן ועד שלשים יום, נתן לה בתוך שלשים, מקודשת.

ואם לאו, אינה מקודשת.

על מנת שיש לי מאתים זוז, הרי זו מקודשת ויש לו.

על מנת שאראך מאתים זוז, הרי זו מקודשת ויראה לה.

ואם הראה על השולחן, אינה מקודשת.

משנה ג[עריכה]

על מנת שיש לי בית כור עפר, הרי זו מקודשת ויש לו.

על מנת שיש לי במקום פלוני, אם יש לו באותו מקום, מקודשת.

ואם לאו, אינה מקודשת.

על מנת שאראך בית כור עפר, הרי זו מקודשת ויראנה.

ואם הראה בבקעה, אינה מקודשת.

משנה ד[עריכה]

רבי מאיר אומר, כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן, אינו תנאי, שנאמר (במדבר לב) ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן, וכתיב, ואם לא יעברו חלוצים.

רבי חנינא בן גמליאל אומר, צריך היה הדבר לאמרו, שאלמלא כן, יש במשמע שאפילו בארץ כנען לא ינחלו.

משנה ה[עריכה]

המקדש את האשה ואמר: כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והרי היא כהנת, עניה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא עניה, הרי זו מקודשת, מפני שלא הטעתו.

האומר לאשה: הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי, לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעליך או לאחר שתמות אחותיך, לאחר שיחלוץ ליך יבמיך, אינה מקודשת.

וכן האומר לחברו: אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי, אינה מקודשת.

אם היתה אשת חברו מעוברת והוכר עוברה, דבריו קיימין, ואם ילדה נקבה, מקודשת.

משנה ו[עריכה]

האומר לאשה: הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל, דיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל, מקודשת.

ואם לאו, אינה מקודשת.

על מנת שירצה אבא, רצה האב, מקודשת; ואם לאו, אינה מקודשת.

מת האב הרי זו מקודשת.

מת הבן, מלמדין האב לומר שאינו רוצה.

משנה ז[עריכה]

קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה, ובא אחד ואמר אני קידשתיה, נאמן.

זה אמר אני קידשתיה וזה אמר אני קידשתיה, שניהם נותנים גט.

ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס.

משנה ח[עריכה]

קידשתי את בתי, קידשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה, נאמן.

קידשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה, אינו נאמן.

נשבית ופדיתיה, בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה, אינו נאמן.

מי שאמר בשעת מיתתו, יש לי בנים, נאמן.

יש לי אחים, אינו נאמן.

המקדש את בתו סתם, אין הבוגרות בכלל.

משנה ט[עריכה]

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים, ואמר: קידשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות, כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות.

קידשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות, כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר, כולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות.

משנה י[עריכה]

האומר לאשה: קידשתיך, והיא אומרת: לא קידשתני, הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו.

היא אומרת: קידשתני, והוא אומר: לא קידשתיך, הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו.

קידשתיך, והיא אומרת: לא קידשת אלא בתי, הוא אסור בקרובות גדולה, וגדולה מותרת בקרוביו.

הוא מותר בקרובות קטנה, וקטנה מותרת בקרוביו.

משנה יא[עריכה]

קידשתי את בתך, והיא אומרת: לא קידשת אלא אותי, הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו, הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו.

משנה יב[עריכה]

כל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר.

ואיזה? זו כהנת לויה וישראלית שנשאת לכהן וללוי ולישראל.

וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום.

ואיזו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין.

וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה על אחרים קידושין, הוולד ממזר.

ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה.

וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין, הוולד כמותה.

ואיזה? זה ולד שפחה ונכרית.

משנה יג[עריכה]

רבי טרפון אומר, יכולין ממזרים ליטהר.

כיצד? ממזר שנשא שפחה, הוולד עבד.

שיחררו, נמצא הבן בן חורין.

רבי אליעזר אומר, הרי זה עבד ממזר.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה קידושין ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האומר לחברו צא וקדש לי אישה פלונית הלך וקידשה לעצמו מקודשת לשני וכן האומר לאישה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת לשני בת כוהן לישראל תאכל בתרומה מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת ואינה מקודשת בת כוהן לישראל לא תאכל בתרומה.

(ב) האומר לאישה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתיים זוז הרי זו מקודשת וייתן על מנת שאתן ליך מיכן ועד שלשים יום נתן לה בתוך שלשים יום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שיש לי מאתיים זוז הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שיש לי במקום פלוני יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שאראך מאתיים זוז הרי זו מקודשת ויראנה הראה על השולחן אינה מקודשת.

(ג) על מנת שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו המקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראנה הראה בבקעה אינה מקודשת.

(ד) רבי מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני ראובן ובני גד אינו תנאי שנאמר ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן איתכם ואם לא יעברו חלוצים איתכם . (במדבר לב כט-ל) רבי חנניה בן גמליאל אומר צורך היה הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ לא הונחלו.

(ה) המקדש את האישה ואמר סבור הייתי שהיא כוהנת והרי היא לוייה לוייה והרי היא כוהנת ענייה והרי היא עשירה עשירה והרי היא ענייה הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו האומר לאישה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת וכן האומר לחברו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום.

(ו) האומר לאישה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עלייך לשלטון ואעשה עימך כפועל דיבר עליה לשלטון ועשה עימה כפועל הרי זו מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין את האב לומר איני רוצה.

(ז) קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה בא אחד ואמר אני קידשתיה נאמן זה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה שניהם נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס.

(ח) קידשתי את בתי קטנה קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן המקדש את בתו סתם אין הבוגרת בכלל.

(ט) מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קידשתי את בתי גדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כלן אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות רבי יוסי אומר כלן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות קידשתי את בתי קטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות כלן אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הגדולה שבגדולות רבי יוסי אומר כלן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות.

(י) האומר לאישה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו.

קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו ומותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו.

(יא) קידשתי את בתך והיא אומרת לא קידשת אלא אותי אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו ומותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו.

(יב) כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר ואיזו זו זו כוהנת לוייה וישראלית שנישאו לכוהן וללוי ולישראל וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהם ואיזו זו זו אלמנה לכוהן גדול גרושה וחלוצה לכוהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין וכל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר ואיזה זה זה הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמוה ואיזה זה זה ולד שפחה ונוכרית.

(יג) רבי טרפון אומר יכלין הם ממזרים ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הוולד עבד שחררו נמצא הבן בן חורין רבי אליעזר אומר הרי זה עבד וממזר.

פירושים[עריכה]