ירושלמי קידושין ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קידושין פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ג >>




מתוך: ירושלמי קידושין ג א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית והלך וקידשה לעצמו מקודשת לשני וכן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת לשני בת ישראל לכהן תאכל בתרומה מעכשיו ולאחר שלשים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום מקודשת ואינה מקודשת בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה

הלכה א גמרא[עריכה]

תני הרי זה זריז ונשכר ונקנה המקח אלא שנהג מנהג רמיות אף למידת הדין כן האומר לחבירו צא וקח לי מקח פלוני והלך ולקחו לעצמו הרי זה זריז ונשכר ונקנה המקח אלא שנהג מנהג רמיות רבי זעירא מיקל להון דחמי לחבריה זבין זבינא ומעלה ליה עלוי אמר רבי אבון בשם רבי זעירא אף לעושה עלוי חבילה רבנין קריי עלוי (איוב ו) למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב לא הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קידשתי והיא אומרת לראשון השני כאומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני והיא כאומרת לראשון קידשתני והוא אומר לא קידשתיך אמרה איני יודעת חזקה לשני הוחזק השליח בעדים הוא אומר לעצמי קידשתי והיא אומרת לראשון חזקה לראשון אמרה איני יודעת שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס לפיכך אם מת השני בתוך שלשים יום או גירשה חלו עליה קידושי ראשון לאחר שלשים יום מת לאחר שלשים ולא גירש לא חלו עליה קידושי הראשון הדא דתני רבי חייה כל תנאי שנתקיים אף על פי שבטל לאחר מיכן הרי זו מקודשת וכל תנאי שבטל בשעת קידושין אף על פי שמתקיים לאחר מיכן אינה מקודשת רבי אבהו בשם ר יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים יום ומכרה בתוך שלשים יום הרי זו מכורה והקדישה הקדש חזר ולקחה בתוך שלשים יום חל עליה הקדש עולה לאחר שלשים לא חל עליה הקדש עולה לא דמייא עולה לאשה מה דמייא אשה לעולה א"ר חייה בר אדא תיפתר שמת השני והוה ליה אח מכיון שהיא זקוקה לייבום לא חלו עליה קידושי הראשון מה דמייא עולה לאשה אמר ר מתניה תיפתר שהקדישה לבעלת מום קבוע ר בון בר חייה בעא קומי ר זעירא תמן את אמר אמירתי לגבוה כמסירתי להדיוט והכא את אמר הכין א"ל תמן באומר מכבר ברם הכא באומר לאחר שלשים יום רבי אבהו בשם רבי יוחנן הרי זו עולה שלשים יום כל שלשים הרי זו עולה לאחר שלשים יום יצאת לחולין מאיליה מעילתה מה היא רבי יוחנן אמר מעילתה ברורה רבי זעירא רבי הילא תריהון אמרין מעילתה ספק הרי את מקודשת לי שלשים יום הרי זו מקודשת מה בין הקדש ומה בין אשה מצינו הקדש יוצא בלא פדיון ולא מצינו אשה יוצאה בלא גט הן אשכחנן הקדש יוצא בלא פדיון כר"ש דר"ש אמר נכנסין ולא נותנין אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר דברי הכל בשדה מקנה הרי זו גיטה שלשים יום אין זה גט כריתות אמר רבי יצחק בר לעזר הדא דאת אמר מקודשת בשקידשה בכסף אבל אם קידשה בשטר הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת רבי אבהו בשם רבי יוחנן הרי זו עולה לאחר שלשים מכרה בתוך שלשים אינה מכורה הקדישה לא קדשה ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו גיזה ועבודה תלוש מן הקרקע הזה שיקנה לך לאחר שלשים יום מכרו בתוך שלשים יום אינה מכור הקדישו לא קדש ליידא מילה א"ל לאחר שלשים לשייר לו אכילת פירות הילך סלע זה שתקנה לי שדך לאחר שלשים יום מכרה בתוך שלשים אינה מכורה ומה בינה לאשה אלא מכרה הרי זו מכורה הילך כסף זה שיקנה לי עבדך לאחר שלשים אית תניי תני הראשון ביום וביומיים ואית תניי תני השני ביום וביומיים אית תניי תני זה וזה אינו ביום וביומיים אית תניי תני זה וזה ביום וביומיים מאן דמר הראשון ביום וביומיים ומת תחת ידו מאן דאמר השני ביום וביומיים כי כספו הוא מאן דאמר זה וזה ביום וביומיים הראשון במת תחת ידו השני כי כספו הוא מאן דאמר זה וזה אינו ביום וביומיים הראשון שאינו כספו והשני אינו מת תחת ידו בת כהן לישראל תאכל בתרומה אית תניי תני לא תאכל בתרומה אמר רבי הילא מאן דאמר תאכל בתרומה כשהשני כהן ומ"ד לא תאכל בתרומה בשאין השני כהן מעכשיו לאחר שלשים יום רבי אבהו בשם רבי יוחנן אפילו קידושי מאה תופשין בה אמר רבי לעזר לכן צריכה אפילו קידשה השני קידושין גמורין רבי יצחק בר טבליי בעא קומי רבי לעזר מה נפשך מה שקנה בה הראשון קנה והשאר השני בא וגומר א"ל וכי יש נפשך בעריות מהו כדון כל אשה שאינה קנויה לאדם א אפי קידושי מאה תופסין בה חד תלמיד בעא קומי רבי זעירא נתן לה בשחרית על מנת לגרשה בין הערבים חד דויד סבר מימר כל שהוא קונה אמר רבי זעירא לאחר שלשים קונה קניין גמור אבל אם הוסיף בה השני קניין גמור קורא אני עליה לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה היו שניהן כהנים שניהן אחים שניהן אסורין היו שלשה אחין וקידשוה שנים מהן ומתו הדא היא דתני רבי חייה אשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים היו שני אחים וקידשוה שניהן ומת אחד מהן השני מהו שיהא מותר בה מה נפשך מה שקנה בה קנה והשאר נפלה לו מאת אחיו רבי יודן בן פזי אמר אסור בה אמר רבי יוסי טעמא דרבי יודה בר פזי כל יבמה שאין כולה לפנים צד הקנוי שבה נידון משום ערוה וערוה פוטרת צרתה אמר רבי חנינה יאות אמר רבי יודה בר פזי כלום נפלה לו לא מחמת אחיו לאחיו היא אסורה לו היא מותרת בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה לכן צריכה שאפילו השני כהן


מתוך: ירושלמי קידושין ג ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן על מנת שאתן ליך מיכן ועד שלשים יום נתן לה בתוך שלשים יום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שיש לי מאתים זוז הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שאראך מאתים זוז מקודשת ויראנה ואם הראה על שולחנו אינה מקודשת

הלכה ב גמרא[עריכה]

תמן תנינן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן לא הספיקה ליתן עד שמת תני רשב"ג אומר נותנין לאביו ולאחיו והיא פטורה מן החליצה ומן הייבום אף בקידושין כן האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאתן ליך מאתים זוז כרשב"ג אביו ואחיו נותנין לה והיא זקוקה לחליצה ולייבום ר אבהו בשם רבי יוחנן סדר הסימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית ברת פלן על מנת ליתן ליך מיקמת פלן ומכנסיניך ליום פלן ואין אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי כלום אירע לו אונס רבי יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד על דעתיה דרשב"ל היך צריך למיעבד דאין אתא יום פלן ולא הויתי כונסה לי לא יהא עליך כלום ר יוחנן דמיך פקיד לבנתיה דיהוון עבדן כרשב"ל אמר שמא יעמוד בית דין אחר ויסבור דכוותיה ונמצאו בניו באין לידי ממזירות הגיע הזמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי אמר ר אבון מיכון שהוא מבקש להוציא סימפון מיד האשה עליו להביא ראייה הגע עצמך דלא הוה סימפון אמר רבי יוסי מכיון שהוא מבקש לאוסרה עליו צריך להביא ראייה שכנסו עצמן בתוך סימפון אתא עובדא קומי רבי אבהו אמר ליה זיל הב א"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי איזיל הב אמר רבי אבהו מימי לא שחק בי אדם אלא זה חזר ואמר אין חזר ביה יתן אין היא חזרת בה תתן ולא הדא היא קדמייתא חזר ועשאו מעשה בית דין סדר סימפון כך הוא עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה ושניהן בוררין להן עוד אחד כדי שיהיו לו שני עדים לזה ושני עדים לזה הדא דאת אמר בשאין שניהן מודין אבל אם היו שניהן מודין שניהן יכולין לעקור קידושין כהדא הוא אומר בעלתי והיא אומרת לא נבעלתי אף על פי שחזר ואמר לא בעלתי לא הכל ממנו שכבר אמר משעה ראשונה בעלתי אבל אם אמר משעה ראשונה לא בעלתי שניהן יכולין לעקור חזקה היה עד אחד משל חתן ועד אחד משל כלה והחתן חתום בכתב ידו רבי אבהו אמר סימפון רבי בא אמר קידושין אני אומר לא עמד ובירר את הסימפון אלא סבר שהוא מתיר באחותה עד שיהא מדעתו ומדעתה היה מדעתו סימפון ומדעתה קידושין רבי חנינה אמר סימפון רבי חגיי בשם רבי זעירא אמר קידושין והוה רבי חנינה מתרם כליו קבל רבי חגיי א"ל רבי הילא קבל חגיי דחגיי אינשי סבורה הוא דמר רבי זעירא באדר קדמייא דמך רבי הילא באדר תניינא אתא עובדא קומי רבי חנניה חבריהון דרבנין ובעא מיעבד כהדא דרבי חגיי א"ל רבי שמואל בר אימי לא יאות הוה רבי הילא אמר לך קבל לחגיי דחגיי אינשא סבורא הוא אמר רבי חגיי מתניתא מסייעא ליה קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו התיב רבי בורקי קומי רבי מנא ואם אף בסימפון כן אמר ליה לית סימפון ספק אלא הוא סימפון או קידושין קידש בתוך סימפון הרי אלו קידושין גמורין גירש תלמידוי דרבי יונה אמרין נגעו בה גירושין רבי יונה אמר לא נגעו בה גירושין כד דמך רבי יונה עבדון תלמידוי דכוותיה אמרין לאחר שלשים יוצאת בלא גט ואת אמר נגעו בה גירושין אלא לא נגעו בה גירושין מת מתוך סימפון רבי אבהו אמר מותרת לינשא רבי בא אמר אסורה להינשא רבי מנא שאל לבית אבוי דר יוסי היך רבכון נהיג עביד אמר ליה כדו זמן מרובה הוא אמר תלך ותינשא מיד כדי זמן ממועט הוא אמר מה בכך שתמתין שליח דברים בתוך סימפון רבי מנא אומר סימפון רבי בא אמר קידושין וחששין רבנין להדא דרבי מנא


מתוך: ירושלמי קידושין ג ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

על מנת שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראנה ואם הראה בבקעה אינה מקודשת ר מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר (במדבר לב) ויאמר משה אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן ואם לא יעברו חלוצים אתכם וגו ר חנניה בן גמליאל אומר צריך היה הדבר לאומרו שאילמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו

הלכה ג גמרא[עריכה]

ר חנניה בריה דר הלל בעא אילו מ"ד בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסיי אין עבד הוא נסיב ואין לא עבד לא נסיב או שנייא היא דכתיב (במדבר לד) לתת לתשעת המטות וחצי המטה והוי דו אמר בני פלוני יעשה דבר פלוני ויטול חפץ פלוני ושאר בני יירשו נכסי אין עבד הוא נסב ואין לא עבד לא נסב לא מיכא ולא מיכא תמן תנינן מתנה אדם על עירובו כיני מתניתא מתנה אדם על עירוביו אמר רבי אלעזר מאן תנא אם באו ואם לא באו רבי מאיר היידין רבי מאיר חברייא אמרין רבי מאיר דקידושין דתני האומר לאשה הרי את מקודשת ע"מ שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי מאיר אומר בין שירדו גשמים בין שלא ירדו גשמים מקודשת עד שיכול תנייו הכל מודין שאם אמר לאחר שירדו גשמים ירדו גשמים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ר יוסי אומר רבי מאיר דעירובין היא דתנינן תמן אם ספק רבי מאיר ור יודה אומרים הרי זה חמר גמל אמר רבי יוסי לא אמר רבי מאיר אלא לחומרין א"ר מנא ויאות בעירובו אינו קונה שלא זכה בו את עירובו כבני עירו שנתן דעתו לעקור את רגליו מבני עירו והכא לראשון אינה מקודשת שלא ירדו גשמים ולשני אינה מקודשת שלא כפל תנייו רבי חגיי בעא קומי רבי יוסה והן אם לא כי לא אחד הוא א"ל שנייא היא שהיתה הארץ לפניהן והוא מבקש להוציאה מידם ר יודה בר סיסין ר יודה בר פזי בשם ר אחא ירדו לסימפון בשיטת ר"מ דקידושין ר חנניה חברין דרבנין בעא למה לי כר"מ אפילו כרבנין לא כן אמר ר אבהו בשם ר יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלן בר פלן מקדש ליך אנת פלנית בת פלוני ע"מ ליתן ליך מיקמת פלוני ומיכנסיניך ליום פלן ואין אתא ולא כנסתיך לא יהוי לי עליך כלום ויאמר על מנת שלא לכפול תנייו אילו לא כפל תנייו מי עקר קידושין א"ר יוסי בי רבי בון בכל אתר אית לר"מ ממשמע לאו את שומע הין והכא לית ליה אמר ר מתניה חומר הוא בעריות


מתוך: ירושלמי קידושין ג ד (עריכה)

הלכה ד משנה[עריכה]

המקדש את האשה ואמר כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לוייה לוייה והרי היא כהנת עניה והרי היא עשיר עשיר והרי היא ענייה הרי זו מקודשת מפני שלא הטעתו

הלכה ד גמרא[עריכה]

ר לעזר אמר מקודשת אפילו בעדים ר שמואל בשם רבי זעירא מקודשת לחומרין רבי בר אחא בשם רבי אימי ראובן חייב לשמעון סמכיה גבי לוי אפירסן לוי לית ראובן חייב לשמעון הדא דאת אמר בשלא עשו בהערמה אבל עשו בהערמה חייב כהדא חזרייה סמכון לתנאי קרייה גבי זבונה קרן זבונה ואזל ליה אתא עובדא קומי רבי מנא אמר אין פריטין אינון אינון פושעין אין דינרין אינון כיני אורחא דזבונא מדדייה חד בר נש קם עם חבירה בשוקא אמר ליה הב לי קיתונא דאית לי גבך אמר ליה הב לי דינרא דאית לי גבך אמר ליה הב לי קיתונא וסב דינרא אתא עובדא קומי רבי מנא אמר ליה את אודית ליה בדינרא והוא לא הודי לך בקיתונא איזיל והב ליה דינרא אמר רבי יעקב בר אחא מודי רבי אימי דו אמר בשהדין לא כן אלא בדיל דלא יכפור בקיתונא לא חייב חד בר נש הוה חייב לחבירה מאה דינרין בקרטים שלח חמשין גבי שליחא אמר ליה אין לא יהב לך קרטיסה לא תתן ליה כלום אתא עובדא קומי רבי אימי אמר איזיל הב ואנן ידעין הגע עצמך דמת רבי אימי עושין לו מודע ב"ד דזכה לחבריה רבנין דהכא אמרין דזכה זכה דלמא רבי דוסתאי בי רבי ינאי ורבי יוסי בן כיפר נחתון לגביה לחבירא תמן איתאמר עליהון לישנא בישא הוון בעיין דלא יהיויין כלום אתא בעון מיפקא מינהון אמרין לון כבר זכנון אמרין לון ומנין אמרין לון מנן בעי תקמינון טבאות אמרין לון שומרי חנם אנחנו אזלון לגבי רבי דוסתי בי רבי ינאי אמר לון אהן הוא כולא נסבון לר יוסי בן כיפר וכפתון ואפקין מיניה כד סלקון להכא אתא לגבי אבוי אמר ליה חמי מה עבד לי ברך אמר ליה מה עבד לך אמר ליה אילו אשוי עימי לא הוון מפקה מינן כלום א"ל מה עבדת כן אמר ליה ראיתי אותן בית דין שוה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין ויוסה אחי כפות ורצועה עולה ויורדת ואמרתי שמא דוסתי אחר יש לאבא אמר ר חגיי הדא דאת אמר בההוא דלא יכיל מיקמה גרמיה טביות ברם ההוא דיכיל מיקמה גרמיה טבאות נסב לון מן דין ויהב לדין ומוחל שטר לחבריה ר חנניה ור מנא חד אמר מחיל וחרנה אמר לא מחיל ליה עד דחזר ליה שטרא


מתוך: ירושלמי קידושין ג ה (עריכה)

הלכה ה משנה[עריכה]

האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירו לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה מקודשת לי לא אמר כלום

הלכה ה גמרא[עריכה]

בעון קומי רבי יוחנן מה בינה לאומר הרי זו תרומה על המחוברין הללו שיתלישו אמר לון תמן יש בידו לתלוש ברם הכא אין בידו לשחרר התיב ר פס הגע עצמך שהיתה שפחתו אמר רבי בא בר ממל כשתשתחרר נתלית בדעת אחרת דלמא רבי הושעיה רבא ורבי יודן נשייא הוון יתבין אמרין נימא חדא מילה בקדושין האומר לאשה הא ליך פרוטה זו שתקדשי לי לכשאגרשך מהו גחכון וקמון להון אמר רבי יוסי ולמה גחכון לא אמר רבי בא בר ממל לכשתשתחרר נתלית בדעת אחרת והכא לכשתתגרש נתלית בדעת אחרת אין את בעי מקשייא הכין קשי חד בר נש הוה אזיל מקדשא חדא איתא קדמיה חבריה ואמר לה הוי ידעה דההן גברא דהוא אזל מקדשתיך דעתיה בישא עתיד הוא מישבק ליך אלא הא לך פרוטה זו שתתקדשי לי בה לכשיגרשך מהו תמן תנינן הרי הנטיעות האילו קרבן אם אינן נקצצות טלית זו קרבן אם אינה נשרפת ונשרפה למפריען קדשו מעל אין תימר מיכן ולבא לא מעל חזקיה אמר פדיין חזרו לקדושתן רבי יוחנן אמר פדיין פדויין מתניתא פליגא על רבי יוחנן אין להן פדיון פתר לה לכשקצצו אין להן פדיון אמר רבי יוסי מאן דאמר חזקיה בשפדיין הוא אבל אם פדיין אחר פקעה מהן קדושתן מחלפא שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אומר פדיין אחר פקעה מהן קדושתן והכא הוא אמר נישאת לאחר לא פקעו ממנו קידושין לא צריכה דלא כשנתן לה שתי פרוטות אחד מכבר ואחד לכשיגרשה מהו אמר רבי ינאי נימנו שלשים וכמה זקינים מניין שאין קידושין תופשין ביבמה תלמוד לומר (דברים כה) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר שלא יהא בה הוייה לזר אמר ליה רבי יוחנן ולא מתניתא היא או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אינה מקודשת והוה רבי ינאי מקלס ליה (ישעיהו מו) הזלים זהב מכיס (משלי יג) בני אל יליזו מעיניך (משלי כז) ישמע חכם ויוסף לקח וגו אמר ליה רבי שמעון בן לקיש בתר כל אילין קילוסייא יכיל הוא פתר ליה כרבי עקיבה דרבי עקיבה אומר יש ממזר מיבמה שמואל אומר בעניותינו צריכה ממנו גט אמר רבי יוסי בי רבי בון מתניתא לאחר שיחלוץ ליך יבמיך אבל אם אמר לאחר שימות יבמיך הרי זו מקודשת תני ר חייה בת יומה מתקדשת בכסף בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה אמר רבי מנא מתניתא אמרה כן וכן האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקיבה הרי היא מקודשת לי לא אמר כלום מפני שאינה בעולם הא אם היתה בעולם הרי זו מקודשת


מתוך: ירושלמי קידושין ג ו (עריכה)

הלכה ו משנה[עריכה]

האומר לאשה התקדשי לי על מנת שאדבר עלייך לשלטון ואעשה עמך כפועל דיבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מת האב הרי זו מקודשת מת הבן מלמדין את האב לומר שאינו רוצה

הלכה ו גמרא[עריכה]

רב אמר והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין רבי אימי בעי קומי רבי וכלה דברים לא והוא שנתן לה שוה פרוטה אנן קיימין אלא כיני במה שאדבר עליך לשלטון ודיבר עליה לשלטון בשוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת רבי בא בשם רב והוא שייחדה לו סלע במגדל במה קידשה כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת לא רצה אינה מקודשת סתמו אינו רוצה מת האב הרי זו מקודשת סתמו רוצה מת הבן מלמדין את האב לומר אינו רוצה סתמו רוצה אמר רבי יוחנן לרבי ינאי ואית מתניתא אמרה כן אמר ליה ולינאי עליבא את שאיל מילה בקידושין חזר רבי ינאי ופתר מתניתא על מנת שירצה אבא רצה האב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת באומר ע"מ דו אמר והוא לא אמר מת האב הרי זו מקודשת כמאן דאמר מת הבן מלמדין את האב שיאמר איני רוצה כמאן דאמר אמר רבי זעירא לרבי יוסי יכיל רבי ינאי מיפתור מתניתא היך דו בעי אמר ליה כן אמר רבי שמעון בן לוי לא מיתמגע רבי מיכלל באתר חד ופרט באתר חד אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן על מנת שיש לי בית כור עפר כלל במקום פלוני פרט


מתוך: ירושלמי קידושין ג ז (עריכה)

הלכה ז משנה[עריכה]

האומר קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא א ואמר אני קידשתיה נאמן זה אומר אני קדשתיה וזה אומר אני קידשתיה שניהן נותנין גט ואם רצו א נותן גט ואחד כונס

הלכה ז גמרא[עריכה]

מהו נאמן שמואל אמר נאמן ליתן גט אסי אמר נאמן לכנוס רב הונא בשם רב אמר נאמן לכנוס ר יוחנן אמר נאמן לכנוס ואין למידין ממנו דבר אחר מהו אין למידין ממנו דבר אחר אחת משדותי מכרתי ואינו יודע למי מכרתיה בא א ואמר אני לקחתיה לא הכל ממנו אף בקדושין כן אח מבנותי קידשתי ואיני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני קידשתיה לא הכל ממנו מתניתא פליגא על רב המביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב ובפני נחתם לא ישא את אשתו תמן הוחזקה אשת איש בפני הכל ברם הכא לא הוחזקה אשת איש אלא בפני שנים לכשיבואו שנים ויאמרו זהו שקידש מתניתא פליגא על שמואל זה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה שניהן נותנין גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס פתר לה באומר לאחד משני אלו קידשתיה ואיני יודע אי זהו רבי זעירא רבי יוסי בשם רבי יוחנן קדם אחד מהן וכנס מוציאין מידו הדא דאת אמר בשזה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה וקדם וכנס אבל אם אמר אני קידשתיה וכנסה ובא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימנו ותני כן אם משכנסה בא אחר ואמר אני קידשתיה לא כל הימנו


מתוך: ירושלמי קידושין ג ח (עריכה)

הלכה ח משנה[עריכה]

קידשתי את בתי הקטנה קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן קידשתיה וגירשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן [נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן] מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל

הלכה ח גמרא[עריכה]

קידשתי את בתי הקטנות בכלל הגדולות אינן בכלל נתקדשה בתי אפי קטנות אינן בכלל גירשתי את בתי הקטנות בכלל והגדולות אינן בכלל נתגרשה בתי אפילו קטנות אינן בכלל קידשתיה לאחד מן הפסולין לה נאמן הבעלתיה לאחד מכל הפסולין לה אינו נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה ובין שהיא גדולה או שנבעלה לאחד מן הפסולין לה לא כל הימינו לפוסלה כיני מתניתא שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן רב אמר מאחר שבידו לגרש נאמן מילתיה דשמואל אמרה כן חד פרסאה מי דמך אמר לון הבו לאיתתיה דההוא גברא גיטא אמרון ליה ולמה בגין ההוא אחוך עליבא כד דמך אתא עובדא קומי רבי שמואל אמר מאחר שיש בידו לגרש נאמר ר יוחנן אמר אינו נאמן נחת עולא לתמן ואמר בשם ר יוחנן וחברון עלוי הגע עצמך שהיה כהן רב אמר המקדש בעד אחד לא עשה כלום התיב רב ששת והא מתניתא פליגא קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו אמרין הכין הוה עובדא שמעון בר בא אייתי גיטא ונתנו לה בעד אחד אתא עובדא קומי רבי יוחנן אמר אין עד אחד באשת איש כלום לא רבי חייה בר אסי אמר בשם אסי אין עד אחד באשת איש כלום שמואל אמר המקדש בלא שידוכים לוקה ותופשין קידושין מר עוקבא בשם שמואל אמר תלת המקדש בלא שידוכין לוקה והבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה והמבזה שליח בית דין לוקה


מתוך: ירושלמי קידושין ג ט (עריכה)

הלכה ט משנה[עריכה]

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קידשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות אם גדולה שבקטנות אם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הקטנה שבקטנות רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות קידשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות אם קטנה שבגדולות אם גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות כולן אסורות דברי רבי מאיר חוץ מן הגדולה שבגדולות רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות

הלכה ט גמרא[עריכה]

רב חמא אמר תריי מן תריי אמר רבי יעקב בר אחא כגון אנא דאית לי תריי מן תריי מתניתא בשיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים אבל אין לו אלא כת אחת אם אמר גדולה לא קידש אלא גדולה ואם אמר קטנה לא קידש אלא קטנה תמן תנינן עד לפני הפסח רבי מאיר אומר עד שיגיע רבי יוסי אומר עד שיצא רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירה מחלפה שיטתיה דרבי מאיר מחלפה שיטתיה דרבי יוסי מחלפה שיטתיה דרבי יוסי תמן הוא אמר עד שיצא כל רשויות הגדולות עד שיצא כל רשויות הקטנות והכא אמר הכין אמר ליה משמת בן עזאי ובן זומא בטלו השקדנים ולא עמד שקד עד שעמד ירמיה אמר רבי בא בריה דרבי חייה בר ווא והוא מקנתר להון לא כבר קשיתה הרי עולם לא כבר קשיתה רבי אלעזר קומי ר יוחנן מחלפה שיטתיה דר מאיר ואמר לון רבי מאיר אומר עד שיצא רבי יוסי אומר עד שיגיע אמר ליה אנן בעיי עד לפני ואת אמר אכן אמר ר זעירא לשון ניוותי הוא עד לפני פיסחא א"ר אבין הכל מודין בפסח שהוא מותר מה פליגין בפרס הפסח ההן אמר עד שיצא וההן אמר עד שיגיע


מתוך: ירושלמי קידושין ג י (עריכה)

הלכה י משנה[עריכה]

האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובתיו והיא מותרת בקרוביו קידשתני והוא אומר לא קידשתיך היא אסורה בקרוביו והוא מותר בקרובותיה קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי הוא אסור בקרובות הגדולה וגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו

הלכה י גמרא[עריכה]

אמר ר יוסי מסתברא דלא יהוי ר מאיר פליג הכא אמר רבי מנא כל גרמיה אמרה דהוא פליג מהו אין תמן שבכלום גדולות וקטנות את אמר רבי מאיר פליג כאן שבכלום גדולות אצל קטנות וכלום קטנות אצל גדולות לא כל שכן שיהא רבי מאיר פליג


מתוך: ירושלמי קידושין ג יא (עריכה)

הלכה יא משנה[עריכה]

קידשתי את בתך והיא אומרת לא קידשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו

הלכה יא גמרא[עריכה]

רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס הגע עצמך שהיה חבר והיה יודע שחייב גט וקנס והלך ונשא את אחותה מוציאין את הוודאי מפני הספק


מתוך: ירושלמי קידושין ג יב (עריכה)

הלכה יב משנה[עריכה]

כל מקום שיש קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הזכר אי זו זו זו כהנת לויי וישראלית שנישאת לכהן ללוי ולישראל וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן ואי זו זו זו אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר כל מי שאין לה עליו קידושין אבל יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר ואי זו זו זו הבא על אחת מכל העריות שבתורה וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הוולד כמוה ואי זו זו זו וולד שפחה ונכרית

הלכה יב גמרא[עריכה]

רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן אמר ליה בכל מקום ששנה ר פירש ואי זה זה זה כהנת ולויה וישראלית שנשאו לכהן וללוי ולישראל רבי אבין שמע לה מן דבתרה בכל מקום שיש קידושין ויש עבירה הוולד הולך אחר הפגום רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן הרי גר שנשא ממזרת הרי יש קידושין ואין עבירה והוולד הולך אחר הפגום שבשניהן אמר ליה כל מקום ששנה רבי פירש ואי זה זה זה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט וממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין ותיביניה הרי חלל שנשא לבת ישראל הרי קידושין ואין עבירה הוולד הולך אחר הפגום שבשניהן הרי המחזיר גרושתו משנישאת הרי קידושין ויש עבירה והוולד כשר דאמר ר חייא בשם ר יוחנן המחזיר גרושתו משנישאת בתה כשירה לכהונה מה טעמא היא תועבה ואין בניה תועבין רבי יוסי בי רבי בון בשם רב גר ועבד משוחרר וחלל מותרין בכהנת מאי טעמא כשירין הוזהרו על הפסולות ופסולות על הכשירין אבל לא כשירות על הפסולין ולא פסולין על הכשירות והא תני (ויקרא כא) לא יקחו לא יקחו מלמד שאף האשה מוזהרת על ידי איש סברין מימר בכשירות על הפסולין ואינן אלא בפסולות על הכשירים חד גיור אתא לגבי רבי יוסא אמר ליה מהו מינסוב ממזרתא אמר ליה שרי חזר ואתא לגבי רבי יודה אמר ליה שרי אלא הוי ידע דבנוי דההוא גברא ממזירין קומי שמייא חזר ואתא קומי רבי יוסי אמר ליה הוית ידע דהוא כן ולמה שרית לי מן קדמייתא אמר ליה מה דשאלת לי אגיבונך אמר ר יוסה ההן גיורא מדמי לעמרתא גופנא אין בעית למיתניה בעמרא שרי בכיתנא שרי ניחא בת ישראל לממזר ולנתין דכתיב (דברים כג) לא יבא ממזר בקהל י"י מה תלמוד לומר לא יבוא לו לפסול אמר רבי אבהו מהו ממזר מום זר ופליג על ההוא דאמר רבי יודה בר פזי (תהילים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה אפילו ממזר בסוף העולם וממזרת בסוף העולם הקב"ה מביאן ומזווגן זה בזה רב הונא אמר אין ממזר חייה יותר משלשים יום ביומוי דרבי ברכיה סלק הד בבלאי להכא והוה ידע ביה דהוא ממזר אמר ליה רבי זכה עימי אמר ליה למחר את קאים בציבורא ואנא עביד לך פסיקא אתא יתיב דריש מן דחסיל מידרש אמר לון אחונן זכון עם הדין דהוא ממזר מן דאזל ליה קהלא אמר ליה רבי חיי שעה בעית גבך ואובדתא חיין דהוא גברא אמר ליה חייך ההין יהבית לך דאמר רבי בא רב הונא בשם רב אין ממזר חיה אלא שלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיי הוא רבי זעירא כד סליק להכא שמע קלין קריי ממזרה וממזרתא אמר לון מהו כן הא אזלה ההיא דרב חונא דרב הונא אמר אין ממזר חיי יותר משלשים יום אימתי בזמן שאינו מפורסם אבל אם היה מפורסם חיה הוא תני עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר רבי שמעון בן יהודה אומר בשם רבי שמעון אין הוולד ממזר שאין ממזר אלא מאשה שהיא אסורה עליו איסור ערוה וחייבין עליה כרת ושניהם מקרא אחד דרשו (דברים כג) לא יקח איש את אשת אביו וגו רבי מאיר דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לו עליה קידושין <אבל יש לה קידושין על אחרים> והוולד ממזר אף כל שאין לה עליו קידושין הוולד ממזר רבי שמעון בן יהודה דרש מה אשת אביו מיוחדת שאין לה עליו קידושין אבל אם יש לה קידושין על אחרים הוולד ממזר יצא עכו"ם ועבד שאין לה עליו ולא על אחרים קידושין התיב רבי שמואל בר אבא על ההיא תנייא קדמייא הרי יבמה שזינת הרי אין לה עליו ולא על אחרים קידושין והוולד כשר רבי ינאי בשם רבי עכו"ם ועבד שבאו על בת ישראל הוולד ממזר רבי יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין הוולד ממזר רבי יעקב בר אחא ר שמעון בר אבא ר יהושע בן לוי בשם ר ינאי בר הוולד אינו כשר ולא פסול אלא מזוהם רבי יונתן סלק עם רבי יודה נשייא לחמתא דגדר הורי תמן הוולד כשר אמר ר זעירא ההן וולד כל מה דהוא אזיל הוא מתעלה רבי עבד בריה מזוהם בר בריה עבדה כשר הורי רבי בא בר זבדא במקום כל רבנין הוולד כשר רב ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי חנינה הוולד כשר אמר רבי זעירא אין מן הדא אין למידין מעשה מהברה אמר רבי חזקיה אנא ידע ראשה וסופה ר חמא בר חנינה הוה אזיל מיסוק לחמתה דגדר אתא לגבי אבוי א"ל הב דעתך דאית תמן מן אינון פסולייא דלא תפגע בהון אע"ג דר שמעון בן יהודה אמר משום רבי שמעון בן יוחי גוי ועבד שבאו על בת ישראל הולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה אע"ג דרבי יהושע אמר הבא על אחותו הוולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שהיא פסולה מן הכהונה חד בר נש אתא לגביה דרב אמר ליה בגין דלידתיה אימיה מן ארמאי אמר ליה כשר אמר ליה רב חמא בר גוריא הן דעימך מגליך עד דאתי שמואל ויפסלינך אע"ג דרב אמר גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר מודה שאם היתה נקיבה שפסולה מן הכהונה אמר ר יעקב בר אחא תניי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש רבי תנחום בר פפא שלח שאל לרבי יוסי תרין עובדין מן אלכסנדריאה אחד בפנויה ואחד באשת איש באשת איש שלח כתב ליה לא יבוא ממזר בקהל י"י בפנויה שלח כתב ליה מבדין אתם שאין אתם מוזהרין על בנות ישראל הקדושות אמר לרבי מנא סב וחתים וחתם אמר לרבי ברכיה סב וחתים ולא קיבל עלוי מן דקמון קם רבי מנא עם רבי ברכיה אמר ליה למה לא חתמתה אמר ליה לא כן אמר רבי יעקב בר אחא תניי תמן הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר אפילו באשת איש אמר ליה בריך רחמנא דלא הוינא שמיע הדין אולפנא אילו הוינא שמיע הדין אולפנא לא הוינן מחתים והוון אמרין תלמידא פליג על רביה אמר מר עוקרבן הכי אתאמרת הפוסל פוסל בפנויה והמכשיר מכשיר בפנויה ברם באשת איש לא איתמר כלום ברומשא סלק בעי מחתים אמר ליה לית הכא אמר רבי חייה בר בא אזל לצור אתא לגבי רבי יוחנן א"ל מה מעשה בא לידיך אמר ליה גר שמל ולא טבל אמר ליה ולמה לא פגעתה ביה אמר ליה רבי יהושע בן לוי ארפי ליה יאות עבד דלא פגע ביה מחלפא שיטתיה דרבי יהושע בן לוי תמן רבי יעקב בר אחא רבי שמעון בר בא רבי יהושע בן לוי בשם רבי גמליאל בר הוולד אינו לא כשר ולא פסול אלא מזוהם והכא הוא אמר הכין ולא כן תני גר שמל ולא טבל טבל ולא מל הכל הולך אחר המילה דברי ר אליעזר ר יהושע אומר אף הטבילה מעכבת אלא ר יהושע בן לוי כהדא דתני בר קפרא דתני בר קפרא גר שמל ולא טבל הרי זה כשר שאין גר שלא טבל לקירויו וקשיא עלת לו טומאה קלה מטומאה חמורה אמר רבי יוסי בי ר בון כיון שזו וזו לשום קדושת ישראל עלת לו ואי זה זה זה וולד שפחה ונכרית תמן תנינן חוץ ממה שיש לו מן השפחה ומן הנכרית שפחה דכתיב (שמות כא) האשה וילדיה תהיה לאדוניה נכרית רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי כתיב (דברים ז) לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו וכתיב כי יסיר את בנך מאחרי בנך מישראל קרוי בנך ואין בנך מן הנכריות קרוי בנך אלא בנה יעקב איש כפר גבורייא אזל לצור אתון שאלון ליה מהו מיגזור ברה דארמייתא בשבתא וסבר למישרי להון מן הדא (במדבר א) ויתיילדו על משפחותם לבית אבותם שמע רבי חגיי אמר ייתי וילקי אמר ליה מהיכן את מלקיני אמר ליה מן הדין (עזרא י) ועתה נכרות ברית להוציא כל הנשים הנכריות והנולד מהן וגו אמר ליה ומן הקבלה את מלקיני אמר ליה וכתורה יעשה אמר ליה מן הדין אוריתא אמר ליה מן ההיא דאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוחי לא תתחתן בם וכו א"ל חבוט חבוטך דהיא טבא בקלטה


מתוך: ירושלמי קידושין ג יג (עריכה)

הלכה יג משנה[עריכה]

רבי טרפון אומר יכולין ממזרין ליטהר כיצד ממזר שנשא שפחה הוולד עבד שיחררו נמצא הבן בן חורין ר אליעזר אומר הרי זה עבד וממזר

הלכה יג גמרא[עריכה]

כיני מתניתא ממזר מותר לו לישא שפחה רב יהודה בשם שמואל הלכתא כרבי טרפון רבי שמלאי הורי באנטוכיא רבי סימאי הורי כפר ספורייא הלכה כרבי טרפון תני משם ר מאיר יש איש ואשה שמולידין חמשה אומות כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והולידו בנים הרי גוים נתגייר אחד מהן אחד גר ואחד גוי נתגייר רבו וגיירו לשני עבדים והולידו בנים הרי אילו עבדים אמר ר זעירא הדא אמרא גוי שבא על שפחה והוליד בן הוולד עבד שיחרר שפחה והולידה בן הוולד ממזר ואחר כך שיחרר העבד והוליד בן הרי זה בן עבד משוחרר יש מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה כיצד מי שיש לו עבד ושפחה והוליד בן שיחרר את השפחה ונשאה וכתב כל נכסיו לבנה זהו שהוא מוכר לאביו לתת לאמו כתובתה רבי מאיר אומר אין ממזרין טהורין לעתיד לבוא שנאמר (זכריה ט) וישב ממזר באשדוד מוליכין טינה אצל טינה וסריות אצל סריות רבי יוסי אומר ממזרים טהורים לעתיד לבוא שנאמר (יחזקאל לו) וזרקתי עליכם מים טהורים וגו אמר לו רבי מאיר והלא אינו אומר אלא מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם אמר לו ר יוסי אילו נאמר וכל טומאותיכם ומכל גילוליכם ושתק הייתי אומר כדבריך הא אינו אומר אטהר אתכם אלא מן הממזירות רבי הונא בשם רבי יוסף אמר אין הלכה כרבי יוסי לעתיד לבוא