משנה קידושין ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

על מנת שיש לי בית כור עפר, הרי זו מקודשת ויש לו.

על מנת שיש לי במקום פלוני, אם יש לו באותו מקום, מקודשת.

ואם לאו, אינה מקודשתיא.

על מנת שאראך בית כור עפר, הרי זו מקודשת ויראנה.

ואם הראה בבקעה, אינה מקודשת.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בֵּית כּוֹר עָפָר,

הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ.
עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
אִם יֵשׁ לוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם,
מְקֻדֶּשֶׁת;
וְאִם לָאו,
אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ בֵּית כּוֹר עָפָר,
הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶנָּה;
וְאִם הֶרְאָהּ בַּבִּקְעָה,
אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:

נוסח הרמב"ם

על מנת שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת ויש לו על מנת שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו המקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת על מנת שאראך בית כור עפר הרי זו מקודשת ויראנה הראה בבקעה אינה מקודשת.

פירוש הרמב"ם

ע"מ שיש לי בית כור עפר הרי זו מקודשת כו': מה שאמר בכאן יש לו רוצה לומר שאז תהיה מקודשת בודאי ואם אמר שאין אצלו שום דבר הרי זו מקודשת בספק דחיישינן שמא יש לו והשמיענו זה הדין במעות ובקרקע שלא נאמר אין אדם יכול להטמין קרקע ואילו היה אצלו שום דבר קלא אית ליה לפיכך למדנו שהיא מקודשת בספק ואילו השמיענו ג"כ זה הדין במעות בלבד שמא נאמר הממון אע"פ שנראה שאין לו שום דבר תהיה מקודשת בודאי לפי שהוא יכול להטמינו ואי אפשר לידע מה שאצל בני אדם מן הממון ולפיכך למדנו כשנראה שאין לו שום דבר שהיא מקודשת בספק ומה שאמר הראה בבקעה רוצה לומר שאינה שלו ואפילו שקבלה בשכירות או בשותפות אינה מקודשת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בית כור - מקום הראוי לזרוע כור, שהוא שלשים סאין:

ויש לו - אם יש עדים שיש לו, מקודשת ודאי. ואם אין ידוע שיש לו, מקודשת מספק ולא אמרינן זוזי דעביד אינשי דמצנעי חיישינן דלמא אית ליה ומתכוין לקלקלה. אבל ארעא לא חיישינן דלמא אית ליה, דאם איתא דאית ליה ארעא, קלא אית ליה:

ואם הראה בבקעה - שאינה שלו. ואע"ג דנחת בה לחכירות או לקבלנות יב, אינה מקודשת:

פירוש תוספות יום טוב

בית כור. עיין בפירוש הר"ב רפ"ז דב"ב ומ"ש שם:

על מנת שיש לי במקום פלוני כו'. ואם לאו אינה מקודשת. גמ' פשיטא. מ"ד א"ל מאי נפקא לך מינה. אנא טרחנא ומייתינא [התבואה לביתי] קמ"ל. וכתב הרמב"ם והרא"ש דה"ה נמי במעות. אם אמר על מנת שיש לי במקום פלוני. שאם אין לו במקום פלוני אינה מקודשת. ולהרמב"ם קדושי ספק הן בתרוייהו. דשמא יש לו במקום פלוני שאמר. ומתכוין לקלקלה:

ואם הראה בבקעה. פירש הר"ב ואע"ג דנחת לה לחכירות או לקבלנות. וכתב הר"ן אפילו באריסות בתי אבות. דמ"מ אינה שלו ואי מפסיד נמי יכול בעל הקרקע לסלוקיה וכדאיתא בב"מ [דף ק"ט]. ע"כ:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) אינה מקודשת. פשיטא. מהו דתימא א"ל מאי נפקא לך מיניה אנא טרחנא ומייתנא, קמ"ל. וה"ה במעות אם אמר ע"מ שיש לי במקום פלוני שאם אין לו אינה מקודשת. הר"מ והרא"ש. ולהר"מ קדושי ספק הן בתרווייהו דשמא יש לו ומכוין לקלקלה:

(יב) (על הברטנורא) אפילו באריסות בתי אבות. דמ"מ אינו שלו ואי מפסיד נמי יכול בעל הקרקע לסלוקיה. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

על מנת שיש לי בית כור עפר:    בתשובות הרשב"א ז"ל סי' רי"ח. ובגמ' מסיק דאם היה שם בזה הבית כור עפר נקעים או סלעים גבוהים עשרה טפחים והנקעים מלאים מים שאינם ראויין לזריעה אינם נמדדין בכלל הבית כור עפר ואינה מקודשת אבל אם אינם מלאים מים אע"פ שעמוקים עשרה טפחים נמדדין עמה ומקודשת ואם אינם עמוקים או גבוהים עשרה טפחים אע"פ שהנקעים מלאים מים נמדדין עמה דהנקעים נקראין אגנות השדה והסלעים הפחותים מעשר טפחים נקראים שדראות השדה ומקודשת דמצי אמר לה אנא טרחנא וזרענא ומייתינא. והעלה הר"ן ז"ל שאפילו יש לו במקום אחר בית כור קרוב ממנו יכולה לומר שרצונה לילך לאותו מקום רחוק וכדאמרינן בירושלמי בפירקין דלעיל גבי מרחץ רחוק ונמצא קרוב יכלא למימר בעיא הוינא מטרפסא אזלא מטרפסא אתיא ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל וכי אמרינן בנקעים עמוקים עשרה טפחים אין נמדדין עמה כתב רש"י דיל בפ' בית כור דבעינן נמי שיהו רחבין ד' על ד' הא לאו הכי נמדדין עמה ובירושלמי בעי לה וכו':

ואם הראה בבקעה:    ואפי' באריסות בתי אבות דמ"ג אינה שלו ואי מפסיד נמי יכול בעל הקרקע לסלוקיה ע"כ מהר"ן ז"ל. ובטור אבן העזר סימן ל"ח:

תפארת ישראל

יכין

על מנת שיש לי בית כור עפר:    ובאין ידוע שיש לו, לא חיישינן לקדושיו, דאם היה לו, היה קול לדבר:

ויש לו:    משלו:

ויראנה:    שאינה שלו:

ואם הראה בבקעה:    אפילו מושכרת לו, לא אמרינן שכירות ליומא ממכר הוא, [עי' ש"ך י"ד קנ"א קי"ז] דשיהיה שלו לגמרי קאמר:

אינה מקודשת:    והתנאי בטל, והמעשה קיים אף שלא נתקיים התנאי:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים