משנה קידושין ג רמבם
נוסח הרמב"ם
[עריכה](א) האומר לחברו: צא וקדש לי אישה פלונית,
- הלך - וקידשה לעצמו,
- מקודשת לשני.
- הלך - וקידשה לעצמו,
- וכן האומר לאשה: הרי את מקודשת לי - לאחר שלשים יום,
- ובא אחר וקידשה - בתוך שלשים יום,
- מקודשת לשני,
- בת כוהן לישראל - תאכל בתרומה.
- ובא אחר וקידשה - בתוך שלשים יום,
- מעכשיו - ולאחר שלשים יום,
- ובא אחר וקידשה - בתוך שלשים יום,
- מקודשת ואינה מקודשת,
- בת כוהן לישראל - לא תאכל בתרומה.
- ובא אחר וקידשה - בתוך שלשים יום,
(ב) האומר לאשה: הרי את מקודשת לי
- על מנת שאתן ליך - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויתן.
- על מנת שאתן ליך - מכאן ועד שלשים יום,
- נתן לה בתוך שלשים יום - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שיש לי - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויש לו.
- על מנת שיש לי - במקום פלוני,
- יש לו באותו מקום - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שאראך - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויראנה,
- הראה על השולחן - אינה מקודשת.
(ג) על מנת שיש לי - בית כור עפר,
- הרי זו מקודשת - ויש לו.
- על מנת שיש לי - במקום פלוני,
- אם יש לו באותו המקום - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שאראך - בית כור עפר,
- הרי זו מקודשת - ויראנה,
- הראה בבקעה - אינה מקודשת.
(ד) רבי מאיר אומר:
- כל תנאי, שאינו כתנאי בני ראובן ובני גד - אינו תנאי,
- שנאמר: "ויאמר משה אליהם, אם יעברו בני גד ובני ראובן איתכם" וגו' "ואם לא יעברו חלוצים איתכם" (במדבר לב כט-ל) וגו'.
- רבי חנניה בן גמליאל אומר:
- צורך היה הדבר לאומרו,
- שאלמלא כן, יש במשמע - שאף בארץ לא הונחלו.
(ה) המקדש את האשה, ואמר: סבור הייתי שהיא
- כוהנת - והרי היא לויה,
- לויה - והרי היא כוהנת,
- עניה - והרי היא עשירה,
- עשירה - והרי היא עניה,
- הרי זו מקודשת - מפני שלא הטעתו.
- האומר לאשה: הרי את מקודשת לי
- לאחר שאתגייר, לאחר שתתגיירי,
- לאחר שאשתחרר, לאחר שתשתחררי,
- לאחר שימות בעליך, לאחר שיחלוץ ליך יבמיך,
- אינה מקודשת.
- וכן האומר לחברו:
- אם ילדה אשתך נקבה - הרי היא מקודשת לי,
- לא אמר כלום.
- אם ילדה אשתך נקבה - הרי היא מקודשת לי,
(ו) האומר לאשה: הרי את מקודשת לי
- על מנת שאדבר עליך לשלטון, ואעשה עימך כפועל,
- דיבר עליה לשלטון, ועשה עימה כפועל - הרי זו מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שירצה אבא,
- רצה האב - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- מת האב - הרי זו מקודשת.
- מת הבן - מלמדין את האב לומר "איני רוצה".
- על מנת שאדבר עליך לשלטון, ואעשה עימך כפועל,
(ז) קידשתי את בתי - ואיני יודע למי קידשתיה,
- בא אחד ואמר: אני קידשתיה - נאמן.
- זה אומר: אני קידשתיה,
- וזה אומר: אני קידשתיה,
- שניהם נותנין גט,
- ואם רצו - אחד נותן גט, ואחד כונס.
(ח) קידשתי את בתי קטנה,
- קידשתיה, וגירשתיה כשהיא קטנה,
- והרי היא קטנה - נאמן.
- קידשתיה, וגירשתיה כשהיא קטנה,
- והרי היא גדולה - אינו נאמן.
- נשבית, ופדיתיה,
- בין שהיא קטנה, בין שהיא גדולה - אינו נאמן.
- קידשתיה, וגירשתיה כשהיא קטנה,
- מי שאמר בשעת מיתתו,
- יש לי בנים - נאמן.
- יש לי אחים - אינו נאמן.
- המקדש את בתו סתם,
- אין הבוגרת בכלל.
(ט) מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים,
- ואמר: קידשתי את בתי גדולה,
- ואיני יודע, אם גדולה שבגדולות - או גדולה שבקטנות,
- או קטנה שבגדולות - שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות,
- כולן אסורות, דברי רבי מאיר, חוץ מן הקטנה שבקטנות.
- רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות.
- קידשתי את בתי קטנה,
- ואיני יודע אם קטנה שבקטנות, או קטנה שבגדולות,
- או גדולה שבקטנות - שהיא קטנה מן הקטנה שבגדולות,
- כולן אסורות, דברי רבי מאיר, חוץ מן הגדולה שבגדולות.
- רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הקטנה שבקטנות.
(י) האומר לאשה: קידשתיך,
- והיא אומרת: לא קידשתני,
- הוא אסור בקרובותיה - והיא מותרת בקרוביו.
- קידשתני,
- והוא אומר: לא קידשתיך,
- הוא מותר בקרובותיה - והיא אסורה בקרוביו.
- והיא אומרת: לא קידשתני,
[יא] *הערה 1: קידשתיך,
- והיא אומרת: לא קידשת - אלא בתי,
- אסור בקרובות גדולה - וגדולה מותרת בקרוביו,
- ומותר בקרובות קטנה - וקטנה מותרת בקרוביו.
(יא) [יב] קידשתי את בתך,
- והיא אומרת: לא קידשת - אלא אותי,
- אסור בקרובות קטנה - וקטנה מותרת בקרוביו,
- ומותר בקרובות גדולה - וגדולה אסורה בקרוביו.
(יב) [יג] כל מקום שיש קידושין - ואין עבירה,
- הוולד הולך - אחר הזכר.
- ואיזו זו?
- זו כוהנת, לויה, וישראלית - שנישאו לכוהן, וללוי, ולישראל.
- וכל מקום שיש קידושין - ויש עבירה,
- הוולד הולך - אחר הפגום שבשניהם.
- ואיזו זו?
- זו אלמנה - לכוהן גדול,
- גרושה, וחלוצה - לכוהן הדיוט,
- ממזרת, ונתינה - לישראל,
- בת ישראל - לממזר, ולנתין.
- וכל מי שאין לה עליו קידושין - אבל יש לה קידושין על אחרים,
- הוולד - ממזר.
- ואיזה זה?
- זה הבא - על אחת מכל העריות האמורות בתורה.
- וכל מי שאין לה, לא עליו ולא על אחרים - קידושין,
- הוולד - כמוה.
- ואיזה זה?
- זה ולד שפחה, ונוכרית.
(יג) [יד] רבי טרפון אומר:
- יכולין הם ממזרים ליטהר.
- כיצד?
- ממזר שנשא שפחה - הוולד עבד,
- שחררו - נמצא הבן בן חורין.
- רבי אליעזר אומר:
- הרי זה עבד וממזר.
הערות
[עריכה]- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
הדף הראשי של משנה קידושין ג
משנה קידושין, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב