משנה קידושין ג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ג · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האומר לאשה: קידשתיךלה, והיא אומרת: לא קידשתני, הוא אסור בקרובותיה לו והיא מותרת בקרוביו.

היא אומרת: קידשתני, והוא אומר: לא קידשתיך, הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו.

קידשתיך, והיא אומרת: לא קידשת אלא בתי, הוא אסור בקרובות גדולה, וגדולה מותרת בקרוביו.

הוא מותר בקרובות קטנה, וקטנה מותרת בקרוביו.

נוסח הרמב"ם

האומר לאישה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו קידשתני והוא אומר לא קידשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו.

קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו ומותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו.


פירוש הרמב"ם

האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קדשתני כו': שמא יעלה על הדעת שתהיה האשה נאמנת על בתה מדרבנן אחר שהאב נאמן מן התורה כמו שבארנו לכך למדנו שהיא אינה נאמנת:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

' -אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

האומר לאשה קדשתיך. בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים דהא אין קדושין בלא עדים כמ"ש בריש מכילתין. גמ':

הוא אסור בקרובותיה. דשוינהו עליה חתיכה דאיסורא בהודאתו. רש"י:

והיא אסורה בקרוביו. עיין בפי' הר"ב משנה דלקמן ומ"ש שם:

גדולה. האם. קטנה הבת. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לה) (על המשנה) קדשתיך. בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים. דהא אין קדושין בלא עדים. גמרא:

(לו) (על המשנה) אסור כו'. דשוינהו עליה חתיכה דאסורא בהודאתו. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

האומר לאשה קדשתיך:    פ' בתולה נשאת (כתובות דף ט'.) ובטור א"ה כולה מתני' עד סוף סי' י"א בס' מ"ח:

והיא מותרת בקרוביו:    נראה דמ"מ צריך ליתן לה גט. אח"כ מצאתי בהר"ם איסרלין ז"ל שכתב שם בהגהה בשולחן ערוך סימן מ"ח שהאומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני וכפאוהו ליתן גט משום חשש הנמנע לנושאה אין האשה נאסרת בקרוביו מחמת הגט ע"כ. בלבוש שם כל מקום שאמרנו כשאמרה האשה לאיש קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הרי היא אסרה על עצמה לעולם כולו לפיכך מבקשים ממנו שיתן לה גט להתירה וכשיתן לה גט אע"פ שהוא אינו מודה בקדושין וכבר אמרנו שהוא מותר בקרובותיה ואחר שיתן גט נאסר כדי שלא יאמרו שהוא נושא קרובת גרושתו שלא ידעו שאינו נותן הגט אלא בשבילה להתירה לעלמא וכתב מורי מהרמא"י ז"ל וז"ל אבל אם הוא אומר קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני וכפאוהו ליתן גט משום חשש שהיו נמנעין מלנושאה אין האשה נאסרת בקרוביו מחמת הגט עכ"ל וצ"ע ע"כ:

קדשתיך והיא אומרת לא קדשת אלא בתי:    וכו' הוא מותר בקרובות קטנה פי' אם יש לה אחות מאב אחר או בת אם היתה כבר נשואה ואפילו גט אינה צריכה דאי בעיא גט הוי ליה גרושתו ונאסר בקרובותיה (וה"ה שהיא נאסרת בקרוביו) ובירוש' איכא מ"ד דר"מ פליג עלה במכל שכן דמתני' דלעיל. גמ' אתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקדושיו ואפילו שניהם מודים לדברי העד משום דילפינן דבר דבר מממון ואע"ג דהתם קיימא לן דהודאת בעל דין כמאה עדים דמיא התם טעמא משום דאינו חב לאחרים בהודאתו שאינו נפסד אלא הוא אבל הכא קא מחייב לאשה דאסר לה אכולי עלמא וגם נאסרת בקרוביו כשם שהוא נאסר בקרובותיה וכן הלכתא ואי קשיא הא דתנן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה דמשמע דחיישינן לקדושין אפי' על פי עצמו מוקמינן לה בגמ' דמתניתין מיירי כגון דאמר לה קדשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים:

קדשתני והוא אומר לא קדשתיך:    וכו' גמ' אמר שמואל מבקשין הימנו ליתן גט אע"פ שנאסר בקרובותיה ואם נתן גט מעצמו כופים אותו ליתן כתובה וכתב הר"ן ז"ל ומשמע מהכא לכאורה דארוסה יש לה כתובה דליכא למימר דהכא בשכתב לה דא"כ היאך מכחישין זה את זה והלא מספר כתובתה נלמוד שקדשה אבל אינה ראיה דאיכא למימר דבאתרא דכתבי כתובה והדר מקדשי עסקינן וכן כתבו תוס' ז"ל ולמ"ד דסבר דאין לארוסה כתובה כתב הרב המגיד בפ"ט מהלכות אישות דלדבריהם הכא בשכתב לה וא"ת היאך יכול לומר לא קדשתיך י"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין ע"כ:


פירושים נוספים