משנה סנהדרין ז ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת סנהדרין · פרק ז · משנה ח | >>
המחלל את השבת, בדבר שחייבין על זדונו כרת מב ועל שגגתו חטאת.
המקלל אביו ואמו, אינו חייב עד שיקללם בשם.
קללם בכינוי, רבי מאיר מחייב וחכמים פוטריןמג.
הַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת,
- בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.
- הַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,
- אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם.
- קִלְּלָם בְּכִנּוּי,
- רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,
- וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:
המחלל את השבת -
- בדבר שחייבין על זדונו כרת - ועל שגגתו חטאת.
- והמקלל אביו ואימו -
- אינו חייב - עד שיקללם בשם.
- קללם בכינוי -
- רבי מאיר - מחייב.
- וחכמים - פוטרין.
משנה זו לדעת רבי עקיבא, שסובר שיש שם חלול שבת שאין חייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת והוא איסור תחומין, אצל רבי עקיבא דאורייתא.
אבל חכמים אומרים איסור תחומין דרבנן, ואין קורין אותו חלול אלא המלאכות בלבד שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת, כמו שנתבאר במקומו.
והלכה כחכמים:
עד שיקללם בשם - באחד מן השמות המיוחדים:
קללם בכינוי - רחום, חנון, ארך אפים:
בדבר שחייבים על זדונו כרת וכו'. מכלל דאיכא מידי דחלול שבת הוי. ואין חייבין לא על שגגתו חטאת ולא על זדונו כרת. מאי היא. תחומין ואליבא דר"ע [דיליף להו מקראי במסכת סוטה פרק ה' משנה ג' ואין חייבין עליהם כרת. דהא תנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ולא פליג ר"ע]. והבערה ואליבא דרבי יוסי דאמר לא תבערו ללאו יצאת. כמ"ש בסוף משנה א' פרק ד':
המקלל אביו ואמו. עיין בריש פרק י"א:
וחכמים פוטרים. [גמרא מאן חכמים רבי מנחם בר רבי יוסי היא]. דתניא ר' מנחם בר"י אומר בנקבו שם יומת מה תלמוד לומר שם [אם אינו עניין לו דהא כתיב ונוקב שם] לימד על מקלל אביו ואמו שאינו חייב עד שיקללם בשם. וכתב רש"י ר' מנחם לא ס"ל הא דדרשינן לעיל [משנה ה'] מהאי קרא עד שיברך שם בשם. ואפילו לא ברך שם בשם אלא יתברך יוסי. רבי מנחם בר' יוסי מחייב עליה. ע"כ. והר"ב וכן הרמב"ם שפירשו לעיל להך דרשה דעד שיברך שם בשם ש"מ דהכי ס"ל להלכה. דאי לאו הכי בענין המשנה אינו מוכרח לפרש כן. ועוד בהדיא פסק כן הרמב"ם בחבורו פ"ב מהלכות עכו"ם. והכא במשנתינו מסתמא הלכה כחכמים וכן פסקו הר"ב והרמב"ם בסוף פ"ד דשבועות. דהתם נשנית ג"כ משנתינו זאת ואיך אפשר לפסוק כשניהם. דאי הך דרשא. לא אתיא אידך. והכ"מ בפ"ב מהלכות עכו"ם כתב דטעמא דהרמב"ם שפוסק במשנה ה' שצריך שיברך השם בשם. לאו מהך דרשא דבנקבו שם דהא איצטריך להכא ללמד על מקלל אביו. אלא מדסתמא מתניא הכי בברייתא. עד שינקוב השם בשם פסק הכי. ואפשר דמקרא אחרינא דריש. עכ"ד. והוא דוחק. ובתוספות דשבועות [דף ל"ו] בנקבו שם יומת מה ת"ל. תימה הא איצטריך לכדדרשינן דאינו חייב עד שיברך שם בשם. ע"כ. נראה מדעתם דס"ל נמי דלענין הדין הלכה כשתיהן דמברך השם אינו חייב עד שינקוב השם בשם. ולענין מקלל אביו נמי אינו חייב אלא המקלל בשם. אלא שיש להם תימה מנלן לדרוש תרווייהו מחד קרא. אך אין להניח ההלכות אע"פ שיש כאן תימה. ומ"מ תימה יש:
(מב) (על המשנה) בדבר כו'. מכלל דאיכא מידי דחלול שבת הוי ואין חייבין לא חטאת ולא כרת, מאי ניהו תחומין ואליבא דר"ע. הבערה ואליבא דר' יוסי דאמר ללאו יצאה:
(מג) (על המשנה) פוטרים. בגמרא יליף ליה מקרא. ועתוי"ט:
המחלל כו': ר"פ מי שהחשיך ונראה לע"ד דאע"ג דהתם קתני המחלל את השבת בדבר שחייבים על שגגתו חטאת ועל זדינו סקילה אעפ"כ הכל אחד דסקילה במקום כרת היא אלא שכשלא התרו בו אינן חייב אלא כרת וכשהתרו בו חייב סקילה והתם נקט סקילה משום דפריך מינה לההוא אמורא דמיירי בסקילה. וביד רפ"א דהלכות שבת. ופי' רש"י ז"ל המחלל את השבת דחשיב ליה תנא בנסקלין כנון שחללו במלאכה גמורה שחייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת כגון דבר שיש בו מעשה ומלאכת מחשבת ולא המתעסק ע"כ. וכתבו תוס' ז"ל ועל שגגתו לאו למימרא דכל שחייבין על שגגתו חטאת חייבין על זדונו מיתה דהא איסי דאמר בפ"ק דשבת אבות מלאכות מ' חסר אחת ואינו חייב על אחת מהן ופי' הקונטרס וכן ר"ת היינו מיתה אבל חטאת חייב אכולהו אלא אתא למימר דכל שאין חייבין על שגגתו חטאת אין חייבין על זדונו מיתה ע"כ. ובגמרא דייק מכלל דאיכא מידי דחלול שבת הוי ואין חייבין לא על שגגתו חטאת ולא על זדונו כרת מאי היא תחומין ואליבא דר' עקיבא וגם הבערה אליבא דר' יוסי דאמר ללאו יצאת ור' עקיבא מודה נמי בתחומין דאין עליהם כרת דתנן בפ"ז דשבת אבות מלאכות מ' חסר אחת ולא פליג ר' עקיבא:
קללם בכנוי ר"מ מחייב וחכמים פוטרים: ירושלמי ס"פ שבועת העדות. ובת"כ פ' עשירי דפ' קדושים. וביד רפ"ה דהלכות ממרים ובטור יו"ד סי' רמ"א:
יכין
המחלל את השבת: חייב סקילה כשהתרו בו:
בדבר שחייבין על זדונו: בלא התראה:
המקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם: בא מז' שמות שאינן נמחקים:
קללם בכינוי: אפילו רק ברחום וחנון וכדומה או בשם לע"ז:
וחכמים פוטרין: [עי' שבועות פ"ד מי"ג].
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת