מהר"ם על הש"ס/סנהדרין/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רבינו חננאל | מאירי | ריטב"א | רמב"ן | ר"ן | יד רמ"ה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | מהר"ם | רש"ש | בן יהוידע
על ש"ס: מהר"ם | ראשונים | אחרונים


דף נב עמוד א[עריכה]

בגמ' אקפה רב חמא בר טוביה חבילות זמירות ושפרה וכו' טעה בדרב מתנה וכו'. יש לתמוה מאי קאמר טעה בדרב מתנה הוה ליה למימר טעה במתני' דהא בפשטה דמתני' מבואר שאין מצות שריפה שישרפו הגוף בחבילי זמורות אלא שהבני מעיים נחמרים דהא קתני ופותח פיו ומדליק הפתילה וזורקה לתוך פיו ויורדת לתוך מעיו וחומרת את בני מעיו וצריך לפרש דהכי קאמר דטעה בדרב מתנא שלא ידע לפרש מהו פירוש פתילה דמתני' ולא ידע לעשות באופן שירד האש לתוך בני מעיים ומחמת ספק הלך והקיפה חבילי זמורות ושפרה דהיא השריפה לפי פשוטו:

דף נב עמוד ב[עריכה]

ברש"י ד"ה לפי חרב כתי פיפיות של חרב שני צדדים וכו'. דברי רש"י הללו צריך פירוש לפירושו ונראה דר"ל דהכי מוכיח גמ' דלא בריז ליה מיבריז דמדכתיב לפי חרב משמע שימיתנה בצד האחד של החרב שהחרב יש לו שני פיות משני צדדים כדכתיב חרב פיפיות אלמא תרי פיות נינהו והכי קאמר פי חרב ר"ל שימיתנו בפה אחד וזה אינו אלא התזת הראש שמתיזין בצד אחד וק"ל: