משנה סנהדרין ז ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז, סנהדרין • הפרק הבא >>

פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א)

אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין:

סְקִילָה,

שְׂרֵפָה,

הֶרֶג,

וָחֶנֶק.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

שְׂרֵפָה, סְקִילָה, חֶנֶק, וָהֶרֶג.

זוֹ מִצְוַת הַנִּסְקָלִין:

(ב)

מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין,

הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו,

וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשֶׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה,

וְכוֹרֵךְ עַל צָוָּארוֹ,

זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ,

עַד שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת פִּיו,

וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה,

וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו,

וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו,

וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף הוּא, אִם מֵת בְּיָדָם,

לֹא הָיוּ מְקַיְּמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה.

אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבַת, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ,

וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה, וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו,

וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו, וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו.

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן צָדוֹק:

מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן אַחַת שֶׁזִּנְּתָה,

וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ.

אָמְרוּ לוֹ:

מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵּית דִּין שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי:

(ג)

מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִים:

הָיוּ מַתִּיזִין אֶת רֹאשׁוֹ בְּסַיִף,

כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

נִוּוּל הוּא זֶה;

אֶלָּא מַנִּיחִין אֶת רֹאשׁוֹ עַל הַסַּדָּן, וְקוֹצֵץ בְּקוֹפִיץ.

אָמְרוּ לוֹ:

אֵין מִיתָה מְנֻוֶּלֶת מִזּוֹ.

מִצְוַת הַנֶּחֱנָקִין:

הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַּזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבוֹתָיו,

וְנוֹתְנִין סוּדָר קָשֶׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה,

וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ;

זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ,

עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה:

(ד)

אֵלּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין:

הַבָּא עַל הָאֵם,

וְעַל אֵשֶׁת הָאָב,

וְעַל הַכַּלָּה,

וְעַל הַזָּכוּר,

וְעַל הַבְּהֵמָה,

וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה,

וְהַמְּגַדֵּף,

וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה,

וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ,

וּבַעַל אוֹב,

וְיִדְּעוֹנִי,

וְהַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת,

וְהַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,

וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה,

וְהַמֵּסִית, וְהַמַּדִּיחַ, וְהַמְּכַשֵּׁף,

וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

הַבָּא עַל הָאֵם,

חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵם,

וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם הָאֵם בִּלְבַד.

הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָב,

חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב,

וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ;

בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו,

בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו;

בֵּין מִן הָאֵרוּסִין,

בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין.

הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ,

חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם כַּלָּתוֹ,

וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ;

בֵּין בְּחַיֵּי בְּנוֹ,

בֵּין לְאַחַר מִיתַת בְּנוֹ;

בֵּין מִן הָאֵרוּסִין,

בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין.

הַבָּא עַל הַזָּכוּר וְעַל הַבְּהֵמָה,

וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה.

אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטָאת?

אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאת לָאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ,

לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב: תִּסָּקֵל.

דָּבָר אַחֵר:

שֶׁלֹּא תְּהֵא הַבְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ:

זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ:

(ה)

הַמְּגַדֵּף,

אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:

בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכְנּוּי:

יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי;

נִגְמַר הַדִּין,

לֹא הוֹרְגִין בְּכִנּוּי,

אֶלָּא מוֹצִיאִים אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ,

וְשׁוֹאֲלִים אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמְרִים לוֹ:

אֱמֹר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ בְּפֵרוּשׁ,

וְהוּא אוֹמֵר,

וְהַדַּיָּנִים עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן,

וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין.

וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ,

וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר: אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ:

(ו)

הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה,

אֶחָד הָעוֹבֵד,

וְאֶחָד הַזּוֹבֵחַ,

וְאֶחָד הַמְּקַטֵּר,

וְאֶחָד הַמְּנַסֵּךְ,

וְאֶחָד הַמִּשְׁתַּחֲוֶה,

וְאֶחָד הַמְּקַבְּלוֹ עָלָיו לֶאֱלוֹהַּ,

וְהָאוֹמֵר לוֹ: אֵלִי אַתָּה.

אֲבָל הַמְּגַפֵּף וְהַמְּנַשֵּׁק,

וְהַמְּכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ,

וְהַמַּרְחִיץ וְהַסָּךְ,

וְהַמַּלְבִּישׁ וְהַמַּנְעִיל,

עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

הַנּוֹדֵר בִּשְׁמוֹ וְהַמְּקַיֵּם בִּשְׁמוֹ,

עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.

הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר,

זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ;

הַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס, זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ:

(ז)

הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ,

אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ.

מָסַר לַמֹּלֶךְ וְלֹא הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ,

הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ וְלֹא מָסַר לַמֹּלֶךְ,

אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ.

בַּעַל אוֹב, זֶה פִּיתוֹם הַמְּדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ,

וְיִדְּעוֹנִי, זֶה הַמְּדַבֵּר בְּפִיו;

הֲרֵי אֵלּוּ בִּסְקִילָה,

וְהִנִּשְׁאָל בָּהֶם – בְּאַזְהָרָה:

(ח)

הַמְּחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת,

בְּדָבָר שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת.

הַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,

אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם.

קִלְּלָם בְּכִנּוּי,

רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב,

וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין:

(ט)

הַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְּאֹרָסָה,

אֵינוֹ חַיָּב,

עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאֹרָסָה וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ.

בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם,

הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה,

וְהַשֵּׁנִי בְּחֶנֶק:

(י)

הַמֵּסִית,

זֶה הֶדְיוֹט שֶׁהֵסִית,

וְהַמֵּסִית אֶת הַהֶדְיוֹט;

אָמַר לוֹ:

יֵשׁ יִרְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,

כָּךְ אוֹכֶלֶת, כָּךְ שׁוֹתָה,

כָּךְ מְטִיבָה, כָּךְ מְרִיעָה.

כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין מַכְמִינִין עֲלֵיהֶם,

חוּץ מִזּוֹ.

אָמַר לִשְׁנַיִם וְהֵן עֵדָיו,

מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.

אָמַר לְאֶחָד,

הוּא אוֹמֵר: יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָךְ.

אִם הָיָה עָרוּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵיהֶם,

מַכְמִינִין לוֹ עֵדִים אֲחוֹרֵי הַגָּדֵר,

וְהוּא אוֹמֵר לוֹ:

אֱמֹר מַה שֶּׁאָמַרְתָּ לִי בְּיִחוּד,

וְהַלָּה אוֹמֵר לוֹ;

וְהוּא אוֹמֵר לוֹ:

הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵך וְנַעֲבֹד עֵצִים וַאֲבָנִים?

אִם חוֹזֵר בּוֹ, הֲרֵי זֶה מוּטָב;

וְאִם אָמַר: כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ וְכָךְ יָפֶה לָנוּ,

הָעוֹמְדִין מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין,

וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.

הָאוֹמֵר:

אֶעֱבֹד, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד.

אֲזַבֵּחַ, אֵלֵךְ וַאֲזַבֵּחַ, נֵלֵךְ וּנְזַבֵּחַ.

אַקְטִיר, אֵלֵךְ וְאַקְטִיר, נֵלֵךְ וְנַקְטִיר.

אֲנַסֵּךְ, אֵלֵךְ וַאֲנַסֵּךְ, נֵלֵךְ וּנְנַסֵּךְ.

אֶשְׁתַּחֲוֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה.

הַמַּדִּיחַ, זֶה הָאוֹמֵר: נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה:

(יא)

הַמְּכַשֵּׁף,

הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב,

וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:

שְׁנַיִם לוֹקְטִין קִשּׁוּאִין,

אֶחָד לוֹקֵט פָּטוּר,

וְאֶחָד לוֹקֵט חַיָּב;

הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה – חַיָּב;

הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם, פָּטוּר:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז, סנהדרין • הפרק הבא >>

משנה סנהדרין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב