משנה נדרים ו ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ו · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הנודר מן היין, מותר בתבשיל שיש בו טעם יין.

אמר קונם יין זה טו שאיני טועם, ונפל לתבשיל, אם יש בו בנותן טעם, הרי זה אסור.

הנודר מן הענבים, מותר ביין. מן הזיתים, מותר בשמן.

אמר: קונם זיתים וענבים אלו טז שאיני טועם, אסור בהן וביוצא מהן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַנּוֹדֵּר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ טַעַם יָיִן.
אָמַר: קוֹנָם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, וְנָפַל לַתַּבְשִׁיל,
אִם יֶשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם, הֲרֵי זֶה אָסוּר.
הַנּוֹדֵּר מִן הָעֲנָבִים, מֻתָּר בַּיָּיִן. מִן הַזֵּיתִים, מֻתָּר בַּשָּׁמֶן.
אָמַר: קוֹנָם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן וּבַיּוֹצֵא מֵהֶן:

נוסח הרמב"ם

הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתבשיל אם יש בו בנותן טעם אסור.

הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן

פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מותר בתבשיל שיש בו טעם יין - כרבנן דרבי יהודה:

פירוש תוספות יום טוב

אמר קונם יין זה שאיני טועם כו' קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם. מסיק בגמרא דזה ואלו ודאי דוקא. כלומר דכי אמר זה. ואלו. בלבד בלא שאני טועם מהני לאסור בנותן טעם או ביוצא [מהן] כדתנן לעיל מהך לענין נותן טעם וה"ה ליוצא מהן אבל שאני טועם מבעיא אי מהני נמי אפילו בלא זה. ואלו. ואו או קתני. א"נ דשאיני טועם בלא זה או אלו לא סגי. והא דקתני שאני טועם. הא קמ"ל. דאף על גב דאמר שאני טועם. אי דאמר זה מתסר. ואי לא לא. ובעי למפשט מדתנן לעיל דג דגים שאיני טועם אסור וכו' ומותר בציר. ודחו לה דדילמא דדוקא בציר שכבר יצא מהן קודם שנדר. ולהכי מותר. אבל אם לאחר שנדר יצא מהן. לעולם אימא לך דאסור. ולא אפשיטא. פסקו הפוסקים. הלכך בשל תורה הלך להחמיר:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על המשנה) זה.

(טז) (על המשנה) ואלו. מסיק בגמרא דזה ואלו ודאי דוקא ובלא שאיני טועם מהני לאסור בנ"ט או ביוצא מהן, אבל שאיני טועם מבעיא אי מהני נמי בלא זה ואלו. ועתוי"ט:


פירושים נוספים