רי"ף על הש"ס/נדרים/פרק ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ששי[עריכה]

(נדרים מט, א) מתני' הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאני טועם אסור במעשה קדרה רך ומותר בעבה ומותר בביצה טרמיטא (דף רי"ף ט"ז ע"א) ובדלעת הרמוצה:

גמ' תניא ר' יאשיה אוסר בצלי ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנא' ויבשלו (את) הפסח לימא בהא קמיפלגי רבי יאשיה סבר הלך אחר לשון תורה ורבנן סברי בנדרים הלך אחר לשון ב"א לא דכ"ע בנדרים הלך אחר לשון ב"א ומר כי אתריה ומר כי אתריה באתריה דתנא דידן לצלי קרו ליה צלי ולמבושל מבושל ובאתריה דר' יאשיה אפילו לצלי קרו ליה מבושל והא קרא קא נסיב קרא אסמכתא בעלמא:

קונם תבשיל שאני טועם כו': והא מתבשיל נדר אמר אביי האי תנא כל מידי דמתאכיל ביה רפתא תבשיל קרי ליה תנ"ה הנודר מן התבשיל אסור בכל מיני תבשיל ואסור בצלי ובמבושל ובשלוק ואסור בחטריות רכות שהחולין אוכלין בהן פתן:

מתני' הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא ממעשה רותח אמר קונם היורד לקדרה שאני טועם אסור בכל המתבשלין בקדרה:

(נדרים נא, א) @22גמ' תניא הנודר מן היורד לקדרה אסור ביורד לאלפס שכבר ירד לקדרה קודם שירד לאלפס. מן היורד לאלפס מותר ביורד לקדרה. מן הנעשה בקדרה מותר בנעשה באלפס מן הנעשה באלפס מותר בנעשה בקדרה. הנודר מן היורד לתנור אין אסור אלא בפת אמר כל מעשה תנור אסורין עלי אסור מכל הנעשה בתנור:

(נדרים נא, ב) מתני' הנודר מן הכבוש אינו אסור אלא מן כבוש של ירק כבוש שאני טועם אסור בכל הכבושים מן השלוק אינו אסור אלא בשלוק של בשר שלוק שאני טועם אסור בכל השלקות מן הצלי אינו אסור אלא בצלי של בשר דברי ר' יהודה צלי שאני טועם אסור בכל הצלויין מן המליח אינו אסור אלא מן המליח של דג מליח שאני טועם אסור בכל המלוחין:

גמ' א"ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי דכבוש מאי דבשיל מאי דשלוק מאי דצלי מאי דמליח מאי תבעי:

מתני' דג דגים שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים בין מלוחין בין תפלין בין חיין בין מבושלין ומותר בטרית טרופה ובציר. הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בציר ומורייס:

גמ' תניא ר"ש בן אלעזר אומר דג דגים שאני טועם אסור בגדולים ומותר בקטנים דגה שאני טועם אסור בקטנים ומותר בגדולים דג דגה שאני טועם אסור בין בגדולים בין בקטנים דלישנא דאנשי דג גדולים דגה קטנים במשמע אלא מעתה והדגה אשר ביאור מתה קטנים מתו גדולים לא מתו אלא דגה משמע גדולים וקטנים ובנדרים הלך אחר לשון ב"א:

מתני' הנודר מן החלב מותר בקום ור' יוסי אוסר מן הקום מותר בחלב אבא שאול אומר הנודר מן הגבינה אסור בה בין מלוחה בין תפילה הנודר מן הגבינה מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפה (דף רי"ף ט"ז ע"ב) הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאני טועם ונתנו לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין ה"ז אסור הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם תאנים וענבים אלו שאני טועם אסור בהם וביוצא מהם (נדרים נב, א) הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה ורבי יהודה אוסר א"ר יהודה מעשה ואסר עלי רבי טרפון ביצים שנתבשלו עמו אמרו לו כן הדבר אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר אם יש בו בנותן טעם ה"ז אסור:

(נדרים נב, ב) גמ' בעי רמי בר חמא אלו דוקא או שאני טועם דוקא באלו לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא כי קא מיבעיא לן אשאני טועם ושאני אוכל דוקא הוא או לא תא שמע דג דגים שאני טועם (בהם) אסור בין גדולים בין קטנים בין חיין בין מבושלין ומותר בטרית טרופה ובציר אמר רבא וכבר יצא מהן:

(דף רי"ף י"ז ע"א) (נדרים נג, א) מתני' הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מן הסתוניות מותר בחומץ סתוניות רבי יהודה בן בתירא אומר כל ששם תולדתו קרוי עליו ונדר הימנו אסור אף ביוצא ממנו וחכמים מתירין:

גמ' חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו הא דתניא כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל שדרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול כגון תמרים ודבש תמרים נדר בו אסור ביוצא ממנו נדר ביוצא הימנו אסור בו וכל שאין דרכו לאכול ודרך היוצא ממנו לאכול נדר בו אינו אסור אלא ביוצא ממנו שלא נתכוין זה אלא ליוצא הימנו:

מתני' הנודר מן היין מותר ביין תפוחים מן השמן מותר בשמן שומשמין מן הדבש מותר בדבש תמרים מן החומץ מותר בחומץ סתוניות מן הכרישין מותר בקפלוטות מן הירק מותר בירקות שדה מפני שהוא שם לואי:

(נדרים נג, ב) מן הכרוב אסור באספרגוס מן האספרגוס מותר בכרוב מן הגריסין אסור במקפה ר' יוסי מתיר (במקפה) מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום ור' יוסי מתיר מן השום מותר במקפה מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר מן האשישים מותר בעדשים חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין פת גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין ר' יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיין:

(נדרים נג, א) גמ' תניא הנודר מן השמן בארץ ישראל מותר בשמן שומשמין ואסור בשמן זית ובבבל אסור בשמן שומשמין ומותר בשמן זית מקום שמסתפקין מזה ומזה אסור בזה ובזה פשיטא לא צריכא דרובא מסתפקין בחד מנהון מהו דתימא ניזל בתר רובא קמ"ל ספק איסורא לחומרא:

(דף רי"ף י"ז ע"ב) (נדרים נג, ב) חטה חטים. תניא רשב"ג אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות חטה חטים שאני טועם אסור בין לכוס בין לאפות גריס שאני טועם אסור לבשל ומותר לכוס גריסין שאני טועם אסור לכוס ומותר לבשל גריס גריסין שאני טועם אסור בין לכוס בין לבשל:

הדרן עלך הנודר מן המבושל