משנה כתובות ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק ד · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הגיורת שנתגיירה בתה ח עמה, וזינתה, הרי זו בחנק.

אין לה ט לא פתח בית האב, ולא מאה סלע.

היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה, הרי זו בסקילה.

אין לה לא פתח בית האב ולא מאה סלע.

היתה הורתה ולידתה בקדושה, הרי היא כבת ישראל לכל דבר.

יש לה אב ואין לה פתח בית האב, יש לה פתח בית האב ואין לה אב, הרי זו בסקילה.

לא נאמר פתח בית אביה, אלא למצוה.

נוסח הרמב"ם

הגיורת שנתגיירה בתה עימה וזנת הרי זו בחנק אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע הייתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע הייתה הורתה ולידתה בקדושה הרי זו כבת ישראל לכל דבר יש לה אב ואין לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר פתח בית אביה (דברים כב כא) אלא מצוה.

פירוש הרמב"ם

הגיורת שנתגיירה בתה עמה וזנתה הרי זו בחנק כו': וזנתה ר"ל שזנתה לאחר שנתגיירה והיא נערה המאורסה ולא נמצאו לה בתולים מיתתה בחנק כמו כל אשת איש שזנתה לפי שהיא אינה בחזקת בעולה מפני שהיא גיורת ובעלה אינו חייב מאה סלע אם הוציא עליה שם רע ואפי' נתפרסם שקרו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וזנתה - מן האירוסין והיא נערה:

הרי זו בחנק - ואפילו נתגיירה פחותה מבת ג' שנים דבחזקת בתולה היא. דכי כתיבא סקילה בנערה מאורסה בבת ישראל כתיב, דכתיב (דברים כב) כי עשתה נבלה בישראל:

ולא מאה סלע - אם נמצא הבעל שקרן. דכולה פרשה בישראל כתיבא:

ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה - דאמר קרא (שם) וסקלוה באבנים ומתה, שאין צריך לומר ומתה אלא לרבות הורתה שלא בקדושה. י ומיהו לקנס לא מרבינן לה, דלמיתה נתרבית ולא לקנס:

יש, לה אב - בישראלית קמיירי:

ואין, לה פתח בית אב - כגון שאין לאב בית:

פירוש תוספות יום טוב

הגיורת שנתגיירה בתה עמה. לשון התוס' הא דלא נקט הגיורת שנתגיירה סתמא משום דאיירי בפחות מבת ג' דאין דרכה להתגייר אלא עם אמה ועוד דאין סברא שיטבילוה על דעת ב"ד דאין מטבילין גר קטן על דעת ב"ד [וכן יש להוכיח מסוגית הגמרא דספ"ג דקדושין כמו שאכתוב שם בס"ד] אא"כ הוא תובע להתגייר וזאת פחותה מבת ג' אין בה דעת לתבוע להכי נקט שנתגיירה בתה עמה והטבילוה על דעת אמה ועוד משום דבעי למתני היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה ע"כ. ועיין מ"ב פי"א דיבמות:

אין לה לא פתח בית אב. אין צריך להוציאה אל פתח בית אביה. רש"י:

הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה. כתב הר"ב דאמר קרא ומתה כו' גמרא ואימא לרבות הורתה ולידתה בקדושה ההיא ישראלית מעלייתא היא ואימא לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה הא כתיב בישראל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על המשנה) בתה. הא דלא נקט שנתגיירה סתמא, משום דאיירי בפחות מבת שלש דאין דרכה להתגייר אלא עם אמה כו'. ועוד, משום דבעי למתני הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה. תוספות:

(ט) (על המשנה) אין לה כו'. אין צריך להוציאה אל פתח בית אביה. רש"י:

(י) (על הברטנורא) ואימא לרבות הורתה ולידתה בקדושה, ההיא ישראלית מעלייתא היא. ואימא לרבות הורתה ולידתה שלא בקדושה, הא כתיב בישראל. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הגיורת שנתגיירה בתה עמה:    פ"ג דהלכות איסורי ביאה סי' ז'. ובכל מקום גרסי' גיורת אמנם תמהתי שבבראשית רבה סוף פרשת וישב גרסי' מי מחכה לרות שהיתה גרה שחזרה למלכות ישראל. ונלע"ד לומר בקשר משנה זו הנה דכיון דסיים התנא כל דיני הקנס ואונס ופתוי אם הוא שלה או של אביה או אם הוא פטור לגמרי ואגב אורחיה תנא המארס במתני' דלעיל לאשמועינן אם הכתובה לאב או לעצמה משום דכתובה ילפי' מכסף ישקול דכתי' גבי מפתה כדאיתא בגמ' בפ"ק דף י' תנא השתא דין מוציא שם רע שהוא שוה אליהן בדיניו שכל נערה שאין לה קנס אם נאנסה או נתפתתה כך המוציא עליה שם רע פטור מן המלקות ומן התשלומין ועודף עליהן מוציא שם רע שאם הוציא שם רע על הגיורת או השפחה שנפדו או שנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד אפי' שהיתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה המוציא עליה שם רע פטור מן הקנס של מאה סלע כדתנן הכא וה"ה מן המלקות וילפי' לה בגמ' מקרא דכתי' כי הוציא שם רע על בתולת ישראל עד שתהא הורתה ולידתה בקדושה אבל בתולת גרים אע"פ שלידתם בקדושה כיון שהורתם שלא בקדושה אינו משלם ולא לוקה רק אם אמת הדבר הויא בסקילה ולא בחנק כבת ישראל מרבויא דקרא דומתה:

היתה הורתה שלא בקדושה וכו':    פ"ג דהלכו' נערה בתולה סי' ח' ובפ"ג דהלכו' א"ב סי' י"א:


פירושים נוספים