משנה כתובות ד רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) נערה שנתפתתה בושתה ופגמה וקנסה של אביה והצער בתפוסה עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחים לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה עמדה בדין עד שלא בגרה הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחים לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה מעשה ידיה ומציאתה אף על פי שלא גבת ומת האב הרי הן של אחים.

(ב) המארס את בתו וגירשה אירסה ונתאלמנה כתובתה שלו השיאה וגירשה השיאה ונתאלמנה כתובתה שלה רבי יהודה אומר הראשונה של אב אמרו לו אם משהשיאה אין לאביה בה רשות.

(ג) הגיורת שנתגיירה בתה עימה וזנת הרי זו בחנק אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע הייתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה הרי זו בסקילה אין לה פתח בית אב ולא מאה סלע הייתה הורתה ולידתה בקדושה הרי זו כבת ישראל לכל דבר יש לה אב ואין לה פתח בית אב יש לה פתח בית אב ואין לה אב הרי זו בסקילה לא נאמר פתח בית אביה (דברים כב כא) אלא מצוה.

(ד) האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף ובשטר ובביאה וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ומקבל את גיטה ואינו אוכל פירות בחייה נישאת יתר עליו הבעל שהוא אוכל פירות בחייה וחייב במזונותיה ובפורקנה ובקבורתה רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננת.

(ה) לעולם היא ברשות האב עד שתיכנס לחופה מסרה האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל הרי היא ברשות האב מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל.

(ו) האב אינו חייב במזונות בתו זה המדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה הבנים יירשו והבנות ייזונו מה הבנים אינם יורשין אלא לאחר מיתת אביהם אף הבנות לא ייזונו אלא לאחר מיתת אביהן.

(ז) לא כתב לה כתובה בתולה גובה מאתיים ואלמנה מנה שהוא תנאי בית דין כתב לה שדה שוה מנה תחת מאתיים זוז ולא כתב לה כל נכסים דאית לי אחראין לכתובתיך חייב שהוא תנאי בית דין.

(ח) לא כתב לה דאם תשתביין אפרוקניך ואתבניך לי לאנתו ובכוהנת אהדרניך למדינתיך חייב שהוא תנאי בית דין (ט) נשבת חייב לפדותה אמר הרי גיטה וכתובתה תפדה את עצמה אינו רשאי לקת חייב לרפותה אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה רשאי.

(י) לא כתב לה בנין דכרין דיהון ליכי מני אינון ירתון ית כסף כתובתיך יתר על חולקהון דעם אחיהון חייב שהוא תנאי בית דין.

(יא) בנן נוקבן דיהויין ליכי מני יהויין יתבן בביתי ומתזנן מנכסי עד דיתנסבן לגוברין חייב שהוא תנאי בית דין.

(יב) ואת תהא יתבא בביתי ומתזנא מנכסי כל יומי מגד ארמלותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין כך היו אנשי ירושלים כותבין ואנשי הגליל היו כותבין כאנשי ירושלים וביהודה היו כותבין עד שירצו היורשים ליתן לה כתובתה לפי כך אם רצו היורשים נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה.

הדף הראשי של משנה כתובות ד